זוכרים את ערוץ 2? את התפוצצות הצבע, האנרגיה, הסיכויים? זוכרים את ערוץ 2 מפתיע אתכם, מזעזע, מכעיס, הופך לנושא שיחה, תחנת חובה? כי מה שהתחיל ב־93' עם 'עגיל בזין', השידור הראשון של הערוץ הלא־ניסיוני, התברר בתוך זמן קצר כמפץ הגדול, המיוחל והמסעיר של הטלוויזיה בישראל. זמן הכסף, שמתוכו נבע זמן הניסוי, הטעייה, ההתמודדות עם פיצוח הדי־אן־איי הכל־ישראלי.
ערוץ 2 המציא את הטלוויזיה בישראל - אפילו לא מחדש; די לראשונה. בעשור הראשון לחייו הסכים הערוץ לנסות הכל לפחות פעם אחת; אירוח פומפוזי (שילון), בידור עממי (טופז), בידור עממי אבל עם שמעון (ארז ואורנה), סיטקום, לייט־נייט, שעשועונים, תחקיר, תיירות ודרמה מתוסרטת. הכל הולך. לא הכל הלך, כמובן. אבל הכל היה פתוח, והרשות השנייה נתונה.
ערוץ 2 של ראשית חייו היה סוכריות קופצות: מרהיב ומאכזב וילדותי ולא ייאמן ומוכרחים לנסות. ואז הבטון הלך והתייבש. וערוץ 2 הפך מתחנת טלוויזיה דינמית למשרד רואי חשבון; המקום שכל יום שידור בו זהה לקודמו ומוביל לאותן שורות תחתונות; מפלצות ריאליטי בלתי פרופורציונליות למלוא אורך הפריים־טיים, כשבשוליים נדחסים מגזיני חדשות זולים או קומדיות ודרמות מתוסרטות שהרגולציה והאי־נעימות העקרונית הותירו להן צינורית חמצן. ערוץ המוותר למפרע על ייצור עניין ושיח ומעדיף לייצר שקט תעשייתי - גם אם לא לחלוטין רווחי - לבעלי המניות. השבוע הוכרז המפץ הגדול החדש; 'רשת' הגישה בקשה לקבלת רישיון שיאפשר לה לעבור לשדר שבעה ימים בשבוע באופן שיהפוך בהכרח גם את הזכיינית הנוספת, 'קשת', לתחנת שידור נפרדת.
אין לדעת מה יעלה בגורל המותג 'ערוץ 2', אבל אם לשפוט על סמך ההודעה לעיתונות ששיחררה 'רשת', אנחנו מתבקשים לצפות לעוד מאותו דבר. הזכיינית מנפנפת ב"מותגי הטלוויזיה הגדולים" שבבעלותה - 'אקס פקטור', 'הישרדות', 'דה ווייס', 'המירוץ למיליון' ובקרוב גם 'האח הגדול' - ומניחה כי שעתיים וחצי של המרוץ המתיש להפסקת הפרסומות הבאה הוא כל הדרוש להשארת מסה קריטית של ישראלים מול המסך. זו טעות. האבולוציה הטלוויזיונית המקובלת במערב - לצד הדשדוש הכלכלי של הערוץ - מוכיחה כי מותגי הריאליטי המדוברים נשחקו כמעט עד דק, והטיפול המקומי הייחודי בהם - מתיחתם על פני ערב שידורים שלם - אינו מוסיף להם בריאות.
רוב קהל הצופים נותר נאמן למדיום רק ככל שזה מסוגל לרגש באמצעות סיפורים - דרמות וקומדיות - מתוסרטים ומעוררי ריגוש. הטלוויזיה המסחרית הבאה של ישראל תהיה מוכרחה להתקדם לתור הזהב של היוצרים, ליצור בעצמה את 'פאודה', את 'איש חשוב מאוד' ואת אדיר מילר הבא, ולתת אותם בפריים־טיים ולא בשוליו. היא אינה מתחרה עוד מול הזכיינית שמעבר לכביש; היא מתחרה מול הפקות המקור הבשלות של הכבלים והלוויין, מול נטפליקס ושואוטיים ופיד הפייסבוק שלי. אתם פשוט לא מביסים את כל אלה עם שלומי שבת בכיסא מסתובב.
