WhatsApp FaceBook send e mail
יאיר שגיא

געגוע של ילד

נאורה כבר לא תחזור לחדר שהיה כמו מקדש בשבילה † מריאן מציירת במקום לשחק עם הצעצועיםשנעלמו † אלעד מתרגל לחיים החדשים בבית מלון † והילה עוד מחפשת את הבובה ששמרה עליה בלילה

איתן גליקמן, רותם אליזרע ואלישע בן-קימון
28.11.16

"המבצר שלי נעלם"

נאורה דיליאון (13) | נווה־צוף

 

נאורה דיליאון בת ה־13 מנווה־צוף, שאיבדה את ביתה בשריפה הגדולה שפגעה ביישוב, שיחזרה אתמול את הרגע שבו ראתה שכל זיכרונות ילדותה נשרפו כליל: "התמונות עם החברות, המכתבים וכל המתנות שקיבלתי — הכל נשרף דק־דק".

 

למרות גילה הצעיר, נאורה מרגישה שאיבדה את כל חייה שהיו בחדר שהיה עבורה כמו מקדש. "החדר שלי תמיד היה בלגן. היו לי בו הרבה תמונות של בילויים עם חברות, מכתבים של המדריכים והמדריכות שלי, יומנים אישיים, בגדים שנורא אהבתי, תכשיטים שהיו מאוד יקרים לי ואפילו דג זהב שרק קיבלתי במתנה יומיים קודם. קשה להסביר את התחושה הקשה".

את הידיעה על השריפה קיבלה נאורה כשהייתה בפעילות יום שישי עם חברות. "התחלנו להריח ריח חזק של שריפה וראינו עשן, לא ידענו מה לעשות וכולם רצו לבתים. במזל, כשהייתי בדרך הביתה ראיתי את ההורים כבר בתוך הרכב נוסעים לכיוון היציאה מהיישוב ומהר נכנסתי לרכב. כבר אז ידעתי שהבית בסכנה מיידית. אני זוכרת שהתיישבתי ברכב ופשוט לא יכולתי לעשות כלום, פשוט שתקתי. רק למחרת כשהגעתי חזרה ליישוב ופגשתי את החברות שלי התפרקתי ממש והתחלתי לבכות. קשה להסביר מצב שבו הבית שבו גדלת, המקום שאתה לא מכיר אחר מלבדו — והכי חשוב, החדר שהיה כל עולמי ומבצרי — הכל נעלם ולא נשאר ממנו כלום".

 

ציור לילד

רותם אליזרע

 

אסתר לוצאטי (11) ציירה את השריפה שנשקפה מחלון ביתה בחרשים בצפון. " סביב הבית שלנו יש המון עצים ודרך המרפסת התחלתי לראות את הענן העשן הענקי כתוצאה מהשריפות והיה דיי מפחיד לחשוב שאולי האש תגיע גם לבית שלנו" סיפרה אתמול "כשארזתי את כל הציוד שלי לתוך מזוודה זה היה מוזר. היה לי קשה לחשוב שאולי לא יהיה לנו לאן לחזור ושכל הדברים שאני משאירה בבית – לא יהיו שם עוד".

בזמן שהאש התלקחה אמה ד"ר רחל לוצאטי שעומדת בראש מנהלת מחוז חיפה בשירותי בריאות כללית טיפלה במאות המרפאות שבעיר ונתנה מענה לאלפי החולים הסיעודיים והמונשמים שהיו זקוקים לטיפול ופונו מביתם. במקביל אביה של אסתר יצא עם חבריו להגן על הישוב מפני האש שהלכה והתקרבה ואיימה להחריב את הישוב בו הם מתגוררים. אסתר נותרה עם אחותה וסבתה שסובלת ממחלת ריאות והיא סייעה לה להתפנות לכרמיאל אחרי שהמשטרה החליטה לפנות את הישוב.

 

 

 

הקורקינט האבוד

דניאל כהן (10) | חיפה

 

בחדר הקטן במלון לאונרדו שבכניסה לחיפה מצאנו אתמול בשעות הערב את הודיה כהן בת ה־4 מתרוצצת על המיטה כששני האחים דניאל (10) ואלעד (8) צופים בטלוויזיה בבית הארעי החדש.

ביום חמישי האחרון נפגע קשות ביתה של משפחת כהן שבשכונת רוממה בחיפה, ומאז בני המשפחה נמצאים בבית־המלון ולא יודעים בכלל מתי יוכלו לשוב הביתה. "כשהחלה השריפה בשעות הבוקר החלטתי לקחת את הילדים מבית־הספר הסמוך, ואחרי שעתיים החליטו לפנות את השכונה. כל מה שהספקנו לקחת היה כמה פריטי לבוש, והודיה הקטנה עוד אמרה שקר בחוץ והספיקה לקחת איתה את מחמם האוזניים המיוחד שלה של 'הלו קיטי'", סיפרו אתמול ההורים אושרת ודוד.

"הכי אני מתגעגע לקורקינט שלי", מספר דניאל. "עצוב שברגע אחד איבדתי את הקורקינט שעלה לי כל כך הרבה כסף וחסכתי בשבילו". שני האחים, דניאל ואלעד, לומדים בבית־הספר היסודי רוממה שבשכונה שנפגע גם הוא, ובימים אלו עברו ללמוד בבית־ספר חלופי. גם הגן של הבת הודיה נפגע, ועתה העירייה מחפשת גן חלופי.

 

 

 

גיל נחושתן

 

 

"אבא, איפה הזחל שלי?"

הילה גלבוע־בלכסן (4) | חיפה

 

יותר מהכל, הילה בת ה־4 רוצה לקבל בחזרה את זחל הצעצוע גדול הממדים שלה שהיה "שומר עליה" כל לילה במיטה — אבל למרבה הצער גם הזחל הגדול לא החזיק מעמד בשריפת הענק שכילתה את ביתה בחיפה.

ביתה של משפחת גלבוע־בלכסן ברחוב שז"ר נשרף, ובני המשפחה יעשו את החודשים הקרובים בבתי־מלון ובדירות שכורות. הילה ואחיותיה רותם (8) ומעיין הבכורה (9) איבדו ביום חמישי האחרון ברגע אחד את כל מה שהיה להן בחדרי הילדות בבית.

"הילה עוד הספיקה בבוקר להיות בגן, ומעיין ורותם לומדות בסניף אחוזה של בית־הספר הריאלי. השריפה תפסה אותן בבית־הספר שפונה — וביום שישי אחרי הצהריים התברר לנו שהבית נפגע קשה", סיפר אתמול בעצב האב יאיר.

"בעיקר כאב לנו על האובדן הגדול בחדרי הבנות. הן ברגע אחד איבדו את הכל".

שלוש האחיות איבדו את כל תכולת חדריהן: הילה מתגעגעת לזחל הגדול ששמר עליה, רותם לבובות ולספרים, ומעיין ללגו שבו מאוד אהבה לשחק. "הבית נפגע קשה, ואת התשתיות ייקח כמה חודשים לסדר ולשקם. מה שהכי חשוב הוא שלאט־לאט נחזיר גם לבנות את מה שאבד להן וננסה לרכוש להן ציוד. נורא עצוב, ברגע אחד הן איבדו את כל המשחקים והדברים שאבדו, וחברים טובים מתגייסים וגם אנשי הריאלי בבית־הספר עם הצוות החינוכי כדי לעזור ולהשלים ציוד עד כמה שניתן", סיכם האב יאיר.

 

 
זהר שחר

 

 

נצייר ונשכח

מריאן סטרלינקוב (3) | חיפה

 

כדי שהעצבות לא תשתלט, ניסתה אתמול נטשה להעסיק את בתה מריאן בת השלוש בניסיונות לצייר ציורים שמחים על דפי צביעה כדי לברוח מהמציאות העגומה, לאחר שביתן נפגע בשריפה הגדולה שהתרחשה בסוף השבוע האחרון בחיפה.

הבית של משפחת סטרלינקוב שברחוב שז"ר בשכונת גבעת אורנים נפגע בצורה קשה בשריפת הענק בעיר ואתמול בשעות הערב, ביחד עם הוריה יורי וטטיאנה, היא החלה לארוז את הציוד שעוד נשאר שלם, את מה שעוד איכשהו היה ניתן להציל.

"הבית נפגע והכי כאב לי זה שדברים של מריאן הפעוטה נהרסו לגמרי. בינתיים היא מנסה להתעסק עם ציור ואנחנו מנסים להדחיק ולהרחיק ממנה את מה שקרה, אבל זה לא קל. אני מקווה למצוא בימים הקרובים דירה גדולה שלשם נוכל לעבור במקום הדירה שהייתה לנו, ואז אוכל אולי להשלים ולקנות לה את הבובות שאותן היא מחפשת עכשיו ואת שאר המשחקים שברגע אחד נעלמו בגלל שריפת הענק. בסופו של דבר, העיקר שלא היו נפגעים בנפש. עכשיו נחפש מקום חלופי ואחר כך ננסה להשלים את המשחקים שאבדו".