אלון אלטרס, שתירגם מאיטלקית את 'החברה הגאונה' של אלנה פרנטה, ודנה כספי, שתירגמה מנורווגית את 'רומן 11, ספר 18' של דאג סולסטד - הם הראשונים לזכות בקטגוריית התרגום של פרס עיריית רמת־גן למצוינות ספרותית. "לפרס יש קודם כל חשיבות כלכלית. תרגום זו עבודה במשרה מלאה, לא משהו שאפשר לעשות כתחביב. הפרס נותן מרווח למחיה ומאפשר להמשיך לתרגם", אומרת כספי, ומוסיפה מילה למשוררים ולסופרים שמחו ביוני האחרון על תקנון הפרס המחודש, שהשאיר בחוץ את ספרי השירה והביכורים: "העוסקים במלאכה לא צריכים להילחם זה בזה, אלא להתאחד ולדרוש תנאים הולמים יותר לכולם. אני לא רוצה להרגיש שגזלתי ממישהו פרס, וגם למתרגמים ראוי לתת במה".
לא מעט אנשי רוח ביקרו לאורך השנים בבית ההארחה של משכנות שאננים, שמשיק עכשיו תוכנית רזידנסי ספרותית למהדרין. התוכנית החדשה תפעל במתכונת זוגית דו־לאומית, שבמהלכה ייפגשו לפרקי זמן של שבוע עד ארבעה שבועות כותבים מקומיים עם יוצרים מארצות אחרות. בין השידוכים הצפויים: נל זינק ואבנר שץ, שייפגשו כבר בחודש הבא; הסופר היווני פטרוס מרקריס ודרור משעני; המאיירת מיירה קלמן ואתגר קרת, אסף גברון ואוהד פישוף. "במהלך התוכנית נקיים ראיונות עומק עם המשתתפים ונכנס אותם באנתולוגיה שתצא בשיתוף הוצאה לאור ישראלית", אומרת המנהלת האמנותית לירון גולוד. "השאיפה היא לתרגם אותה לאנגלית כספר, ברוח הספרים שמוציא המגזין 'פריז ריוויו'".
בסוף השבוע הבא ייפתח בסינמטק ירושלים פסטיבל הקולנוע היהודי. חובבי קולנוע בעלי נטייה ספרותית ימצאו עניין בסרטה של רות בקרמן, 'הנחלמים', העוקב אחר מערכת היחסים ארוכת השנים בין המשוררים פאול צלאן ואינגבורג בכמן. סרטה העלילתי של מריה שרדר, 'שטפן צוויג', מזמן הצצה לשנים הדרמטיות של מלחמת העולם השנייה, כשגלה הסופר היהודי־גרמני לדרום אמריקה.
'עץ המשאלות', הספר היחיד שכתב ויליאם פוקנר לילדים, זוכה לראשונה לתרגום עברי. "לא פשוט להוציא היום ספר ילדים של פוקנר", אומר יהודה ויזן, שאחראי לתרגום. "שמעתי כל מיני טענות: 'יש בזה יותר מדי מילים', 'זו עבודה קשה להורים', 'הדיבור הפוקנרי מלוכלך'. אני לא יודע אם יש לזה פוטנציאל להיות רב־מכר, וזה מה שההוצאות מחפשות היום, גם בספרות ילדים. למעשה, זה לא שונה כל כך מפוקנר למבוגרים, הוא מדבר על אותם אזורים של הדרום המחוספס. מעין גרסה טקסנית לעליסה בארץ הפלאות".
