הרבה מטרות היו אתמול למפגינים מחוץ לבית־הדין הצבאי בקריה. קריאות השיסוי הופנו לעבר התקשורת ("המזדיינת"), שר הביטחון לשעבר ("בוגי זה שם של כלב") והשופטים ("ביזיון"). אבל את האש הישירה, המסוכנת ביותר, ספג החייל מס' 1, הרמטכ"ל גדי איזנקוט. "גדי גדי תיזהר, רבין מחפש חבר", שרו עשרות, אם לא מאות מפגינים.
הפגנת ההסתה, אמש
מוקדם בבוקר, הרבה לפני שנפתח המשפט, כבר החלו תומכי החייל אלאור אזריה, שבאו להפגין ולחזק אותו, להתקבץ בצומת עזריאלי. ככל שעברו השעות, והגשם של הבוקר נחלש, הלך הקהל וגדל לכדי מאות. עטופים בדגלי ישראל, נשאו המפגינים שלטי תמיכה בחייל. רבים מהמפגינים השתייכו לארגונים כמו להב"ה ולה פמיליה, ארגון אוהדי בית"ר ירושלים.
300 שוטרים בגיבוי יס"מ כיתרו את המאבטחים במטרה למנוע מהם לפרוץ אל הכביש ולייצר פרובוקציות. אולם ככל שהתקדמה הקראת הכרעת הדין, והתרבו הסימנים לכך שמדובר בהרשעה, גבר קול זעקתם של המפגינים. בשלב מסוים הם פרצו את מעגל השוטרים וחסמו לזמן קצר את צומת קפלן המרכזי תוך עימותים אלימים עם השוטרים. ארבעה מהמפגינים נעצרו בחשד להפרת סדר, אחד מהם חשוד בתקיפת שוטר.
אבל העימותים עם השוטרים לא הרגיעו את הרוחות. חלק מהמפגינים הגיעו לבניין סמוך ובו פועלים ערבים והחלו לשיר להם "מוחמד מת" ולקלל אותם. הקורבן הבא היה העיתונאים שהגיעו לסקר את האירוע. צלמים וכתבים נדחפו, וחבורה אחת ניסתה להתנפל על מגיש המהדורה של חדשות 2 דני קושמרו. בהתערבות המשטרה — ובסיוע מפגינים אחרים שנחלצו לטובתו והקיפו אותו — נמנעה הפגיעה. מחשש לפגיעות נוספות הורו השוטרים לעיתונאים לצאת מתוך ההמון.
את הקריאות הקשות ביותר ספג, כאמור, הרמטכ"ל איזנקוט. עמדתו הנחרצת נגד מעשהו של החייל מיד לאחר האירוע ודבריו שלשום, בכנס לזכר הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק ז"ל, שלפיהם "זה לא הילד של כולנו אלא גבר בן 18" הפכו אותו לאחד ה"אשמים" בעיני המפגינים. זה החל בקריאות "איזנקוט הביתה" והגיע עד כדי איומים של ממש כשהושווה לראש הממשלה שנרצח. רן כרמי בוזגלו, דובר משפחת אזריה ואחד ממובילי המחאה, אמר למפגינים: "המאבק לא ייגמר עד שהרמטכ"ל השמן הזה לא יודח בבושת פנים".
מחאת המפגינים נמשכה גם מאוחר יותר, ורבים התקבצו מחוץ לבית משפחת אזריה ברמלה כדי להביע תמיכה ואמרו: "עוד לא אמרנו את המילה האחרונה. נזעזע את המדינה".
