ביום רביעי בבוקר, 4 בינואר - שלושה ימים אחרי חגיגות הסילבסטר - נמצא סביון צבר, בן 54, כשהוא חנוק בדירתו במנהטן. צבר, לשעבר אמרגן ישראלי ואייקון חיי לילה של הקהילה הגאה בניו־יורק, היה בעליו של מועדון הגייז המיתולוגי אסקווליטה (Escuelita), שעם אורחיו הקבועים נמנו סלבס כמו ריהאנה, הדראג־קווין ליידי באני, הבדרן האמריקאי פעיל הלהט"ב טי־אס מדיסון, שחקני קולנוע ורבים אחרים.
בסלון ביתו של צבר — שכונה "ביג בן" בפי כל חבריו — נמצאו בשעת מותו עוזרו האישי הצמוד לואי־ג'י, שגם התגורר עימו, ושני חברים נוספים. "צבר היה מדוכדך לאחרונה", סיפר לנו לואי־ג'י השבוע בראיון טלפוני בלעדי מניו־יורק. "תיכננו להוציא אותו מהבית באותו בוקר, כדי לטייל ולבלות במקומות שונים בעיר", הוא מסביר למה היו שם עוד שני חברים.
אז מה השתבש?
"לפתע הופיע בדירה המעסה הקבוע שלו. ראינו אותו כבר בעבר, כך שזה לא היה עניין חריג. סביון הזמין אותו אליו הרבה פעמים הביתה והוא נראה בחור נורמלי לחלוטין. הם סגרו את דלת חדר השינה — כמו בכל פעם, והיו עסוקים שם. לרגע לא חשדנו שקורה שם משהו נורא", הוא בוכה. "ואז שמענו לפתע טריקת דלת לא אופיינית. בשעה 10:30 המעסה יצא נסער לסלון, אמר לנו: 'סביון השתגע' והלך".
מה חשבתם שקרה?
"בהתחלה לא חשדנו בכלום. אבל אחרי שהבחור הלך, הבחנו שדלת חדרו של סביון נותרה סגורה. דפקנו עליה וקראנו: 'ביג בן, אתה שם? תענה'. הוא לא ענה. לא יכולנו לפתוח את הדלת, כי היא הייתה נעולה מבפנים בקוד סודי. אז קראנו לאב הבית של הבניין. הוא פתח את הדלת ואז ראינו את סביון שוכב על המיטה, ללא הכרה ובלי דופק. התקשרנו מהר לשירותי החירום והם אמרו לנו להשכיב אותו על הרצפה ולנסות להנשים אותו, עד שהם יגיעו. חבר שלנו אלכס, שהוא בחור חסון וחזק, הוריד את סביון מהמיטה והתחיל בפעולות החייאה. ואחריו גם חברנו אנטוניו ניסה, אבל ללא הצלחה. אחרי 20 דקות הגיעו משירותי החירום ובשעה 11:15 הכריזו שסביון מת. היינו בהלם. 'איך זה יכול להיות?' הרי היינו בדירה ולא שמענו כלום. צרחנו ובכינו. זאת תמונה שלא תצא מראשי לעולם. את השעה המרה הזאת לא אשכח".
על סמך מה חשבתם שמדובר ברצח ולא בדום לב?
"כי צבר נמצא חנוק. ראינו שהיו עליו סימני אלימות משני צידי הצוואר. נראה שהם נאבקו, או שהוא חנק אותו עם הכרית. אין דרך אחרת להסביר את זה. המשטרה תישאלה אותנו שעות ארוכות. הם לקחו את הסרטון ממצלמת האבטחה בכניסה לבניין, כך שהם יודעים בדיוק במי מדובר. יש להם צילום שלו וגם כתובת".
ואכן, ביום שישי האחרון עצרה משטרת ניו־יורק את החשוד במעשה. מדובר בדקוואן קינג, מעסה בן 23, תושב רובע ברונקס, המוכר למשטרה. לגרסתו של קינג, הוא וצבר קיימו "יחסי מין מוזרים" שבמהלכם נחנק צבר למוות. על פי הפרסומים, המשטרה תאשים את קינג ברצח מדרגה שנייה.
1. שמועות על רצח
השמועה על מותו של צבר החלה להתגלגל במהירות. באחת בצהריים קיבל המוזיקאי עמית צח, בנם של האמרגן שלמה צח והזמרת אילנה אביטל, המתגורר בעשור האחרון בניו־יורק ומכיר את סביון היטב, הודעה בפייסבוק.
"חבר משותף, צלם אופנה מפורסם, שאל אותי: 'מה קרה לביג בן?'" שיחזר השבוע בשיחת טלפון מניו־יורק. "התפלאתי, כי רק יומיים קודם סימסתי לצבר: 'שנה טובה', ונדברנו להיפגש. אבל הצלם אמר: 'יש שמועות שהוא נרצח'".
איך הגבת?
"בהלם. שלחתי מיד הודעה ללואי־ג'י והוא כתב לי שהוא נמצא בתחנת המשטרה ולא נותנים לו לדבר בטלפון. שאלתי: 'אמו ואחיו של צבר בישראל יודעים?' והוא ענה: 'לא. זה קרה לפני כשעתיים. רק כריס, בן הזוג של צבר, יודע מזה'. כתבתי לו: 'זה לא לעניין. אני חייב פרטים. משפחתו חייבת לדעת', ואז התקשרתי לחברו בארץ, גברי מזור ( יועץ אמנותי ואמרגן — ש"מ) וליואב גינאי (השדרן) שיודיעו למשפחה. בסוף כריס, בן זוגו, הודיע להם".
במקביל, מספר צח, הוא נסע לדירתו של צבר עם חבר משותף: "לראות אם אני יכול לעזור במשהו. צבר גר בדירת שני חדרים בקומה הרביעית ברחוב 81 במנהטן, ליד שדרת קולומבוס. הדירה הייתה פתוחה ומסומנת בסרטים של המשטרה. הגופה שלו עדיין הייתה שם. אנשי המז"פ עשו את הבדיקות שלהם. היו בחוץ שמונה חברים שבאו, אבל לא נתנו לאיש מהם להיכנס. גם חברו כריס היה. ראיתי אותו על הרצפה בוכה, וזה היה מאוד קשה. הוא התקשר משם לאמא של צבר, ושמעתי אותה צועקת בטלפון. זה היה נורא. הייתי שעתיים והלכתי. לא היה לי מה לעשות שם והשוטרים ביקשו שנפנה את הזירה".
בשיחה בערב עם אביו, שלמה צח, בישר לו עמית על הרצח, וזה הודיע מיד לגרושתו — הזמרת אילנית — שהייתה האלילה של צבר עוד מהימים שבהם עבד איתה במשרד האמרגנות של שלמה צח והפיק לה הופעות. מאז הם נשארו בקשר טוב. אילנית גם ביקרה אותו בניו־יורק כמה פעמים. יומיים לפני הרצח הם גם שוחחו בטלפון כחצי שעה.
אילנית, איך צבר נשמע לך?
"הוא נשמע פנטסטי והיה מאושר מזה שסגר את המועדון שלו אחרי כל כך הרבה שנים. הוא סיפר לי שהוא התעייף מחיי הלילה ושהוא שוקל סוף־סוף להגיע לביקור בארץ, אחרי שנעדר ממנה כמעט 30 שנה. צבר מאוד אהב אותי ואני אהבתי אותו", היא נאנחת. "הייתי קרובה אליו מבחינה אישית".
'למה הוא סגר את אסקווליטה שמאוד הצליח?
"הוא התעייף מחיי הלילה ונשחק מהביורוקרטיה. היו לו במועדון שני ברים והרבה בעיות עם הרישיונות למכירת אלכוהול. שם זה נעשה דרך בית המשפט, והערימו עליו קשיים. בנוסף לזה, צבר סיפר לי שהבעלים של הבניין מתכוון להרוס אותו כדי לבנות שם כנראה גורד שחקים. אבל הוא לא נשמע לי מאוכזב. הוא אמר לי, 'סוף־סוף אני מתפקד כמו אדם נורמלי. ישן בלילות ומתעורר בימים ולא להפך!'"
הוא שיתף אותך בתוכניותיו לעתיד?
"הוא סיפר שיש לו כמה פרויקטים חדשים ושהוא נכנס לשותפות עם מישהו כדי להקים בית מלון ומסעדה — מין קומפלקס כזה".
איך הגבת לבשורה על מותו?
"מאחר שצבר היה בחור ענקי, חשבתי בהתחלה שזה דום לב. למחרת לואי־ג'י כתב לי בווטסאפ: 'אני מצטער להודיע לך שביג בן נפטר, הוא מאוד אהב אותך. כל הבית שלו מלא בתמונות שלך וכל הזמן הוא היה משמיע שירים שלך'. חבר אחר שלו צילצל להודיע לי את זה אישית. סביון אהב לשמוע לעצתי והיה לי קשר חם מאוד איתו. כואב לי הלב שהוא הלך בצורה כזאת. מדובר בבחור מאוד כישרוני. יש אנשים שנולדו ככה, היכולת להעז, להיכנס לעסק, להשקיע. הוא מכר לאנשי עסקים כישרון והם הביאו את הכסף".
הרצח של צבר — דמות בולטת בקהילה הגאה בניו־יורק ומראשוני הקהילה בארץ — היכה בתדהמה את מכריו. הדראג־קווין ליידי באני ספדה לו: "הוא התנהג אליי יפה ואירגן מסיבות רבות שאני ורבים נהנינו מהן", כתבה והוסיפה, "אלה היו לילות סוערים עם כמה אנשים מדהימים ואני מוקירה אותם. תגידו מה שתגידו, עם בן אף פעם לא היה משעמם". בעמוד הפייסבוק הפרטי של צבר ספדו לו גם חבריו מהארץ: "על פעילותו בחיי הלילה והבידור של ניו־יורק בשנותיו הרבות שם אפשר לכתוב ספר שלם", כתב יואב גינאי. איש העסקים מנשה גדיש ציין: "אסקווליטה הייתה היצירה הגדולה וסיפור הצלחה ענקי ב־20 השנים האחרונות. הייתי איתך שם כעשר שנים. סביון, בחייך לא היה לך יום אחד שקט, כזה היית!"
2. התחלה בעיר הנוער
סביון צבר, לשעבר צברי, נולד לפני 54 שנה, בשיכוני המזרח בראשון־לציון. אביו נפטר לפני כמה שנים, אמו שלומית עדיין מתגוררת בעיר. אחיו היחיד יניב עובד כנהג מונית וגר בתל־אביב.
מגיל צעיר התבלט צבר בכריזמה שלו. מי שגילתה וטיפחה אותו בגיל 14 היא אשת העסקים גליה אלבין (אז גליה נוימן־תמיר), שניהלה אז את מחלקת החינוך והספורט בעיריית ראשון־לציון. "צבר הגיע אליי ב־76' עם חברו גיל יודילוביץ' (לימים יחצ"ן ואיש תקשורת) ומיד הוקסמתי ממנו", היא מספרת. "אף אחד קודם לא נתן לו צ'אנס. זרקו אותו מבית הספר כי הוא היה חריג ושמנמן. היה לו גם טון דיבור כזה של גיי. היום היו נלחמים על אחד כזה, אבל אז ויתרו עליו. קניתי לו מהמשביר בגדים מהמשכורת שלי. הוא רצה חולצה פרחונית משופשפת ואני רציתי שילבש חולצה כחולה סולידית, והוא לא ויתר".
איך נפגשתם?
"צבר ביקש להדריך בשכונת רמת־אליהו עברייני נוער שהסתבכו וללמד אותם מוזיקה. שיכנעתי את מפקד תחנת ראשון־לציון להסכים וקיבלנו מקלט מהעירייה. צבר וחברו הפכו אותו למעין מועדון לילה כשצבר ישן שם לפעמים".
כשאלבין עברה לתל־אביב וניהלה את עיר הנוער, צבר הציע את עצמו כמפיק. אלבין: "אי־אפשר היה לסרב לו. הוא הפך ליועץ שלי ועד היום אין לי מושג איך הוא שיכנע זמרים כמו צביקה פיק ואבי טולדנו לבוא ולהופיע. הוא לא קיבל לא כתשובה. היה מבטיח להם הרים וגבעות. הוא היה חיית בידור. פעם הייתה בעיית ביטחון לפני ההופעה, והוא אמר למפקד המשטרה — 'עליי!' כשההוא התפלץ, אמרתי לו: 'אם צבר מבטיח — תהיה רגוע' וההופעה התקיימה. צבר היה אהוב ונאהב. הייתה לו תפיסת חיים של שורד. החיים התאכזרו אליו, אבל הוא לא פחד מכלום. היה לו לב זהב. הוא היה מכניס מעוטי יכולת לעיר הנוער בחצי מחיר. הייתי הרבה בניו־יורק ולא ידעתי שהוא חי שם. אני בהלם שהוא נרצח".
עם הניסיון שצבר בעיר הנוער, צבר בן ה־16 נקלט לעבודה במשרדו של האמרגן שלמה צח. "זה היה בתחילת שנות ה־90", נזכר צח. "השותף שלי חיים שלף ז"ל פגש אותו באירוע והתלהב. הוא ראה שהילד דינמי ומבין עניין, והביא אותו למשרד כדי לעשות כל מיני ג'ובים. הוא היה ילד מיוחד ועזר לנו לשווק ולהפיק בכישרון רב. היה דמות ארגונית ויצר קשרים יוצאים מהכלל עם עיתונאים ושדרנים".
הוא שירת בצבא?
אילנית: "הוא לא עשה צבא, בגלל שסבל מעודף משקל. הוא עשה פעם דיאטה רצינית ואכל רק יוגורט. הוא רזה מזה מאוד ושוב עלה. צבר היה סוס עבודה. ידע לרוץ, לארגן ולדבר עם אנשים. הוא נסע איתי לכל ההופעות, עבד בשיתופי פעולה בין משרדים וגם כשעזב את המשרד, המשיך לרוץ בשבילי".
ב־85' יצא צבר לעצמאות ופתח חברה: "מלודי הפקות בע"מ" בשותפות עם משפחת בן מוש. בגיל 25, נוסף על אילנית, שימש גם כאמרגן של הזמרים אלי לוזון, יזהר כהן ועדנה לב. עם שני האחרונים זה נגמר בטעם מר.
לוזון: "הכרנו בתקופה של השיר 'איזו מדינה', שהיה הפריצה הגדולה שלי. עבדנו יחד שלוש שנים. הוא היה האמרגן והמנהל האישי שלי. הצטערתי לשמוע שככה הוא גמר".
יזהר כהן סיפר השבוע: "צבר היה האמרגן שלי שנים רבות, עד שעזב את הארץ בפתאומיות בסוף 89'. אני מעדיף לזכור את הדברים הטובים שלי איתו. מי שהביא אותו לשואו־ביזנס זה אני. גיליתי אותו. עשינו יחד קריירה מאוד גדולה וחבל שזה נגמר רע. היה לו כישרון אדיר".
כשעדנה לב חזרה לבמה אחרי היעדרות של 12 שנה, צבר הוצע לה כמפיק. לב: "זה היה ב־89'. צבר הפיק אותי, אבל אני שילמתי את הכסף. הייתי ההפקה האחרונה שלו בארץ. צבר היה אדם כריזמטי ומשעשע וככה הוא משך אליו אמנים. הוא הפיק לי את התקליט שאמנם הצליח, אבל לא כיסה את עצמו. הוא שיפץ את הדירה שלו, לקח הלוואה מהבנק והתחנן שאחתום לו ערבות. ואז מכר את הדירה ועזב את הארץ. כערבה שלו, הבנק הוציא נגדי צו עיכוב יציאה מהארץ ושילמתי מכיסי 7,000 דולר כדי לבטלו". בתגובה לידיעה שפורסמה על כך ב"ידיעות אחרונות" (ב־31.12.91) הגיב צבר: "אני לא מבין למה הבנק תובע את הערבים. כל ההלוואות שלי שולמו".
נפגשתם מאז?
לב: "המשכתי להתראות איתו אחר כך בניו־יורק, אבל את הכסף לא ראיתי. לא יכולתי לכעוס עליו. הלכתי עם חברים לראות כמה הופעות במועדון שלו".
3. נחיתה בניו–יורק
עם קצת כסף ממכירת הדירה שלו, ובלי שידע לדבר אנגלית, צבר נחת בנובמבר 89' בניו־יורק.
"הייתי אחד הראשונים שקלט אותך בעיר המדהימה הזאת מיד כשהגעת אליה", ספד לו חברו בניו־יורק, איש העסקים הישראלי מנשה גדיש, שגם עבד איתו בהמשך במועדון. "ידעתי כבר אז כמה מוכשר היית ומאז נמשך הקשר ההדדי: חברות ועבודה יחד".
חברו הקרוב של צבר בארץ, גברי מזור, ששמר איתו על קשר קבוע, הסביר השבוע למה עזב לאמריקה: "שנה קודם צבר נסע לשם לטיול, התפעל מאוד וחזר נסער. ואז ירד לשם לתמיד".
בתחילה עבד צבר במסעדת סברה שנסגרה מאז. האמרגן אשר ראובני והזמר חיים משה פגשו בו שם במקרה. ראובני: "הוא זיהה אותנו ושמח. סיפר לי שהוא עובד במסעדה וגם בפלאפל. הכרתי אותו כשעבד בתיאטרון 'אורות' אצל צח. זכרתי אדם מקצועי. חביב, מפיק, אמרגן ומנהל אישי. הוא קנה ומכר הופעות, הפיק אירועים גם לתוכניות רדיו וטלוויזיה והתעסק בשירים לזמרים. היה בחור טוב, אבל זאב בודד".
מזור: "לאט־לאט צבר הכיר שם עוד אנשים, והתחבר לישראלי שקלט את הכישרון שלו ועשה איתו עסקים. הם פתחו שלושה בתי קולנוע ארוטיים לגייז. ואחר כך ב־96' את מועדון אסקווליטה".
"המועדון היה ממוקם ברחוב 39", מספר עמית צח שעבד שם כשנתיים. "זה אמנם קרוב לטיימס סקוור, אבל גם לתחנת הרכבת, שזה אזור ג'יפה".
אז איך צבר הצליח למשוך לשם סלבס?
"בשנות ה־90 זה היה המקום לעשות השקות לתקליטים. הקהל הגיי שלו היה מורכב מלטינים, היספנים ושחורים, וזאת הייתה הדרך המהירה להגיע אליו. זה לא היה מועדון יוקרתי. אמנם הייתה בו מערכת הסאונד הכי חדשה ותמיד תאורה והופעות מאוד מושקעות, אבל היה שם גם קהל של אנשים שלא היה להם הרבה כסף. ותמיד המקום היה מפוצץ".
עוזרו של צבר, לואי־ג'י, מסביר: "במועדון היו הופעות מושקעות וגרנדיוזיות: דראג ותחרויות ריקודים. הרבה סלבס באו לצפות בהן ושיבצו את הרקדנים בהופעותיהם".
הפופולריות של המקום גברה כשב־2014 הגיעה לשם ריהאנה. לואי־ג'י: "היא הייתה מאוד נחמדה. גם היא לקחה את הרקדנים להשתתף בהופעה שלה. היו אצלנו גם דנה אינטרנשיונל מישראל והבדרן האמריקאי, פעיל הלהט"ב טי־אס מדיסון".
גם במאי התיאטרון והטלוויזיה צדי צרפתי ביקר במועדון של צבר בכל פעם שהיה בניו־יורק: "זה היה מועדון ענקי שהכיל מאות אנשים והיה מאוד אופנתי ואיני. הרבה סלבס באו לעשות שם השקות לדיסקים שלהם. כשהגעתי התור שהשתרך היה מפחיד. אי־אפשר היה לנשום. היה צפוף מאוד ומלא אנשים"
ואיך צבר היה בכל זה?
"היה לו משרד קטן, מבולגן ברמות. משם הוא שלט בכל המועדון ביד רמה. תמיד הייתה לי תחושה שיש לו כוחות אופל כאלה, שאתה לא יודע. כולם פחדו ממנו ואני מדגיש: כולם! הייתה לו נוכחות חזקה מאוד. הוא היה שם כמו פאשה טורקי. הסתובבו סביבו כל מיני צעירים. אחד עשה לו מסאז' ואחר היה מביא לו יוגורט. הוא כל הזמן היה דורש ומקבל. ואוי ואבוי אם לא היה מקבל מה שהוא רוצה. בגלל זה המועדון שלו הצליח. כי הוא ידע איך להנהיג אותו. הדבר האחרון שעניין אותו היה הבריאות שלו. צבר היה נהנתן. זה מה שהוביל אותו בחיים. הוא חי בשביל שלושה אנשים. לא היה לו חשבון אם זה טוב לו או נכון לו. הוא לקח מהחיים כל מה שהיה יכול לקחת. ואם הכינו לו במסעדה מנה לא מתאימה, הוא זרק אותה על השולחן וביקש אחרת".
הוא היה איש בריא?
"הוא לא סבל פעילות גופנית ולא היה מוכן ללכת ברגל אפילו מאה מטר. אם הוא לא לקח מונית, לקח לימוזינה. ואם הנהג לא חיכה לו, צעק והתעמת איתו. הוא התנהג כמו אחד שנולד וגדל בניו־יורק. זה הרס אותי. כולנו במקצוע הזה חלמנו, אבל הוא מימש את החלומות שרצה. היה מסתובב בקלות עם 30 אלף דולר בכיס. הוא היה בזבזן כפייתי. היו לו חורים בידיים".
אבל למרות ההצלחה, בפברואר אשתקד, אחרי 20 שנות פעילות, המועדון נסגר.
עמית צח: "צבר סיפר לי שהיו שם בעיות עם הבעלים של הבניין לגבי קבלת רישיון למכירת משקאות אלכוהוליים. וגם מפני שהוא בעצמו קצת התעייף מחיי הלילה. הוא הריץ את המועדון הזה מחמישי עד ראשון, כל יום רצוף עד חמש בבוקר. זה לא פשוט. החיים שלו היו רחוקים מלהיות סטנדרטיים".
4. מוניות ולימוזינות
בזמן שהמועדון תיפקד, הוא הפך מצד אחד לתחנה מתוירת לישראלים שביקרו בחו"ל: גברי מזור, אילנית, עדנה לב, צדי צרפתי, אילנה אביטל, עמית צח ועוד. מצד שני הוא היווה קרש קפיצה לישראלים שרצו להשתקע בעיר.
עמית צח השתקע בניו־יורק לפני עשור ועבד אצל צבר שנתיים. "הגעתי לעיר, טירון, לא מכיר כלום. עבדתי במועדון שלו. עזרתי לו כדי־ג'יי. המועדון עבר המון תהפוכות. הבאתי לו הרבה רעיונות. צבר הכיר לי אנשים שהיה מקושר אליהם וזה עזר לי בתחום"
מתי התראיתם לאחרונה?
"לפני שלושה חודשים. ביימתי וידיאו קליפ שהייתה בו סצנה במועדון ובאתי לצלם אצלו. זה היה כבר במועדון החדש שלו — XL".
צבר נחשב למארח מופלא, שלא חסך על חבריו: לאילנית הזמין מלון, הסיע אותה בלימוזינה ולקח למסעדות פאר: "ביקרתי אותו כמה פעמים והוא קיבל אותי כמו מלכה", היא מספרת. לצרפתי הוא השיג כרטיסים להצגות הטובות בעיר ואכל איתו ארוחות ערב במסעדות, כשהם מגיעים לשם פעם במונית פרטית ופעם בלימוזינה. כך מעיד גם גברי מזור, שביקר אותו פעמים רבות. "הייתי החבר הקרוב היחיד שלו בארץ. דיברנו כמעט כל יום. הוא היה אדם עם לב ענקי ונתינה אינסופית. הייתי אצלו בקלאב ובבית — בסך הכל דירת שני חדרים שבה גר עם חברו לואי־ג'י".
לואי־ג'י, איך הכרתם?
"הכרנו לפני תשע שנים כשבאתי לניו־יורק. נוצר בינינו קליק ומאז לא נפרדנו. גרנו באותה דירה. אכלנו יחד, עבדנו וטיילנו. הכל עשינו יחד כמו משפחה. קשה לאבד אדם כזה, נשמה כזאת יפה. נדיב ונחמד לאנשים, נתן עבודה לכל מי שביקש עזרה ולא החסיר ממנו כלום: אוכל, משקאות, סיגריות. הייתי העוזר האישי שלו וצמוד אליו. הוא לא נתן לי ללכת. רצה שאהיה לידו כל הזמן. להיות בטוח שלא אברח ממנו", הוא צוחק ובוכה. "צבר היה מאוד מחויב לעבודה. לפעמים לא ישן בלילה כי אהב לעבוד הרבה ולקום שוב לעבודה למחרת. הוא אירגן מסיבות, מופעים ותחרויות ושימח אנשים למרות שבעצמו לא תמיד היה אדם שמח".
אילנית: "נכון. היו גם משברים. פעמיים שדדו אותו. לפני כמה שנים כשיצא עם הפדיון היומי מהמועדון בחמש בבוקר ארבו לו, היכו אותו ושדדו אותו. באפריל האחרון נכנס אליו שודד עם אקדח הביתה, הכריח אותו במכות לפתוח את הכספת ושדד ממנו 3,400 דולר במזומן. השודד נקלט במצלמה של הבניין. זה אסיר ברישיון שנתפס ויושב עכשיו בכלא".
אבל כשגם מועדון XL נסגר, צבר נשבר. לואי־ג'י: "כשאסקווליטה נסגר ופתחנו את המקום החדש, זזנו כל הזמן ממקום למקום. בהתחלה הוא לא התרגש כי עשינו המון קונצרטים והיפ־הופ והגיעו הרבה אנשים. אבל כשזה נסגר, צבר היה מדוכא. הוא 20 שנה בעסקי מועדוני הלילה והמסיבות ולקראת הסוף היו לנו זמנים קשים. לא היה קל לעבור ממקום למקום. צבר אמר לי: 'די, אני לא רוצה לעשות את זה יותר, נעשה מה שהכרחי ונסגור את העסק'. אמרתי לו: 'בוא נאט את הקצב. לא חייבים לעבוד חמישה ימים רצוף'. עשינו מסיבה פה ומסיבה שם רק בשביל הכסף, למרות שסביון המשיך להיפגש עם אנשים, דיבר על עסקים ועשה עסקים, ומסיבות פרטיות ופעילות בשביל הקהילה — אבל זה כבר לא היה זה. הוא היה מעיר אותי בבוקר: 'אתה יכול להביא אליי את שני הכלבים שלי? אני לא רוצה לעבוד. רק להיות איתם ולנוח'".
איפה היה בן הזוג כריס בכל הסיפור?
"הם היו בזוגיות 15 שנה, וגרו כל אחד בביתו. עכשיו כריס לקח אליו את שני הכלבים, למרות שיש לו שניים משל עצמו".
5. סוף דבר
רק ביום שני שעבר קיבלה אמו של צבר את הוויזה לארה"ב ונסעה לשם עם אחיו יניב. חברו מזור עדיין מתקשה לעכל את האובדן. "צרחתי כששמעתי שהוא נרצח, זה שוק, אני עד עכשיו בהלם".
איפה הוא ייקבר?
"לבקשתו, בניו־יורק. זה מה שהוא תמיד רצה. גם אמא שלו טוענת שמאחר שצבר חי באמריקה, ואהב אותה, הוא שייך לשם. לבקשתו, הוא נטמן בבית קברות יהודי בסטטן־איילנד". •
המעסה האישי של סביון צבר ז"ל, דקוואן קינג, היה החשוד העיקרי מהרגע הראשון, אבל למשטרת ניו־יורק לקח כמה ימים לעצור אותו ולהגיש נגדו כתב אישום ברצח.
על פי כתב האישום, קינג הגיע לדירתו של צבר באפר־ווסט סייד כדי להעניק לו עיסוי, כפי שעשה באופן קבוע. השניים קיימו מה שמקור משטרתי כינה "סקס מוזר בהסכמה", אבל במהלך הערב הדברים הידרדרו.
קינג התחבא במשך כמה ימים בברונקס, אבל למשטרה לא היה קשה למצוא אותו. לקינג חמש הרשעות קודמות, כולל שוד מזוין, והוא נותר במעצר ללא ערבות.
"הנאשם קינג הודה במעשה והתייפח בלי הפסקה", סיפר מקור משטרתי ל"ניו־יורק פוסט". "הוא אמר שהוא הגיע לדירה של צבר כדי לעשות לו עיסוי. אבל כשצבר החל לחרחר, הוא נבהל וברח". עוזרו של צבר, לואי־ג'י, אמר ל"דיילי־ניוז": "קינג היה בחור נורמלי, ידענו שהיו לו הרשעות קודמות, אבל הוא לא נראה כמו איום על אף אחד. כנראה אנשים משתנים".
ציפי שמילוביץ, ניו-יורק
