כשהנחה הרמטכ"ל את בכירי צה"ל בשבוע שעבר שלא להעלות בפומבי על שפתיהם את שמו של דונלד טראמפ, זו לא הייתה עוד תזכורת תיאורטית על יחסי דרג צבאי ודרג מדיני. מתברר שבשבועות האחרונים בצבא ובמערכת הביטחון היו שקועים עד צוואר בניתוח המשמעויות וההשלכות של חילופי הנשיאים בארה"ב.
אם תחילה הוכנו ניירות בשאלות כמו לאן פניו של המזרח התיכון בעידן טראמפ ומה אמורה ישראל לעשות, בשבועיים האחרונים עוסקים בצבא במשמעויות ובהיערכות הנדרשת לקראת האפשרות שהממשל יממש את ההתחייבותו של טראמפ להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים.
כיוון שאיש אינו יודע מה באמת יעשה טראמפ, נבנתה במערכת הביטחון שורה של תרחישים אפשריים – החל ממצב שבו האמריקאים מכריזים על בניית השגרירות ומיד מעלים בולדוזרים לשטח וכלה בהמשך הבלוף הנוכחי שבו מצהירים ולא עושים כלום. בין לבין החלופות עוסקות גם באפשרות של מימוש הדרגתי, ארוך טווח, שיכלול טקסים חגיגיים של הנחת אבן פינה שלאחריהם שנים של התעסקות בבנייה ובלוגיסטיקה. לכל אחת מהחלופות תהיה השפעה שונה על עוצמת התגובה של העולם המוסלמי, ובצבא נערכים גם להתפרצויות אלימות בדרגות עוצמה שונות.
ההערכה היא שכל מהלך אמריקאי – הצהרתי או מעשי – ייצר תהודה בארבעה מעגלים. המעגל הראשון הוא ערביי ישראל. הפלג האיסלאמי הצפוני, שמחפש כל הזדמנות להדליק את הרחוב סביב סוגיית הר הבית, יקפוץ על המציאה. היום אפשר להוסיף למעגל הזה את התנועה האיסלאמית הדרומית הרוכבת על גל המהומות הבדואי בנגב. ככלל, המוסלמים הפונדמנטליסטים מתנגדים לכל סממן של שלטון יהודי או נוצרי בירושלים. שגרירות אמריקאית נוצרית בירושלים היא מבחינתם עילה להזמין את העולם האיסלאמי הקיצוני להילחם נגד שובם של הצלבנים. חמאס, שרואה את עצמו כפטרון לענייני ירושלים, יצטרף גם הוא לחגיגות ההסתה.
המעגל השני הוא הרשות הפלסטינית, המצויה בפאניקה מוחלטת נוכח חילופי השלטון בארה"ב. מנהיגיה מבינים שיצטרכו להוביל מהלך מחאה ברחוב, אלא שמהלך כזה עלול להביא אותם לאובדן שליטה על השטח ולקריסה.
המעגל השלישי הוא הרחוב במדינות הסוניות באזור. העברת השגרירות עלולה להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של משטרים שגם כך האדמה רועדת תחת רגליהם. המלך עבדאללה גילה לאחרונה ש־10% מאוכלוסיית ירדן תומכים בתנועות האיסלאם הקיצוני. ירדן זקוקה לישראל, ועוד יותר מכך לארה"ב, כדי להבטיח את המשטר. אבל כמי שמופקדת על ההסדרים בהר הבית, היא תהיה חייבת לעמוד בחזית המאבק נגד העברת השגרירות לירושלים. העברת השגרירות עשויה להתסיס את הרחוב גם במצרים, שם מעמדו של הנשיא – על רקע המצב הכלכלי – לא מבריק. המעגל הרביעי מתייחס להתססת קהילות איסלאמיות בעולם, מה שעלול להשליך על נכסים ואינטרסים ישראליים בינלאומיים.
עוד לא נעשה צעד אחד, אבל השטח כבר מבעבע, לפחות ברמת ההצהרות וההסתה. לכן, לפני כל מהלך אמריקאי מעשי חייבת להיעשות עבודה מול ארבעת מעגלי התסיסה, כדי לרכך את המכה. בלי פעילות דיפלומטית ומדינית אמריקאית מקדימה, ההשלכות עלולות ליפול בעיקר על כתפי צה"ל.
בינתיים, ממשלת ישראל – שכל כך משתוקקת לראות שגרירות אמריקאית בירושלים – עושה הכל כדי שסיפור השגרירות ידליק תבערה גדולה. היא מתסיסה את ערביי ישראל ואת הדרוזים באמצעות גל הרס של בתים בלתי־חוקיים, ויוצקת שמן למדורה בדיבורים על סיפוח מעלה אדומים. כרגיל, אנחנו יורים לעצמנו כדור ברגל ומשאירים לצבא לטאטא את הנזק. √