כבן למשפחת ניצולי שואה, גדלתי בבית שמקדש את זיכרון הנספים.
אצלנו בבית התקיים שיח פתוח על השואה. זה היה נוכח כל הזמן. את הסיפורים של בני משפחתי שנספו הכרתי מגיל צעיר. אבי, יואל, העביר את ילדותו במחנה טרייזנשטט, ואמי, מריאן, הייתה תינוקת שניצלה מידי המרצחים הנאצים בזכות גבורתה ותושייתה של סבתי, ויולטה נובל ז"ל.
למרות כל זאת, גדלתי בבית שמח, מלא הומור עם הרבה שמחת חיים, ועל כך אני מודה להוריי כל יום. עם הניגוד הזה, לכאורה, אני ממשיך לחיות.
כילד, גדלתי על סיפורו של המשורר המחונן גאבור ארדש, בן דודה של אמי, שכתב את שיריו כשהיה ילד בן 13 במחבוא בהונגריה. יום אחד, כשלא יכול היה לסבול את החדר החנוק שבו הסתתר, הוא יצא לשאוף אוויר. אך בימים האלה היה אסור אפילו לצאת לרגע. בפינת רחוב תפסו אותו נאצים הונגרים וגררו אותו לגדות נהר הדנובה. אמו רצה אחריו והצוררים האכזריים תפסו גם אותה, ירו בשניהם וזרקו אותם אל תוך הנהר. "בשבילנו המים של הדנובה אדומים", אמרו אצלנו בבית.
גביקה, זה היה כינויו, היה משורר מחונן. במחבואו הקטן הוא כתב שירים, פתקים בהונגרית, וזה הדבר היחיד שנשאר ממנו. שנים רבות אחר כך אוגדו שירים אלה על ידי אמי לספר שירים שתורגם לעברית על ידי דני נוימן ויצא לאור על ידי יד ושם.
אינני דובר הונגרית, ורק כשהשירים תורגמו לעברית יכולתי להיחשף אליהם. קראתי את הטקסטים והצטמררתי. איך ילד, רק בן 13, כותב על מוות ועל משמעות החיים עם תובנות של אדם מבוגר. כתיבה כל כך עשירה, עמוקה וציורית בגיל כה צעיר מעלה אצלי מחשבות לאן היה מגיע הילד הזה לולא נורה והושלך לדנובה. אמי נוהגת לומר לי שאת כישרון הכתיבה קיבלתי בירושה מהנער המחונן הזה, ולשמחתה זה הפך מכתיבה טרגית לכתיבה קומית.
לפני כשנתיים פנה לאמי הזמר והיוצר טל סונדק שנחשף לשיריו של גאבור בעקבות מותה של אחותו שרון, בדיוק ביום השואה. הוא החליט להלחין ולהוציא את השירים באלבום מיוחד - שיוצא לאור היום. באחד משיריו כתב גאבור: "בכל זאת לא לנצח איעלם מן העין, אם אמות גם אני ולא אחזור. הן אם ידפדפו הבאים אחריי בין דפיי, מן השורות תפזז נשמתי... עת צעירים בדפי ספרי יביטו - בכל זאת אינני נפרד".
האזינו לשיר "מילת פרידה" | טל סונדק ומריאן מילר, תרגום: דני נוימן
הפקה מוסיקלית: קורין אלאל
בלתי נתפס איך מילותיו קורמות בימים אלו עור וגידים. 70 שנה אחרי שנכתבו בחדר קטן, ללא אוויר, אי שם בהונגריה, שר אותם בעברית זמר ישראלי מוכשר ומרגש, בעיבוד מוזיקלי של קורין אלאל, יוצרת שאני אוהב במיוחד. זה מרגש אותי מאוד. ולא רק זאת, התבשרתי כי שיריו ישולבו בתוכנית הלימודים השנה בנושא השואה, וכך ילדים רבים ילמדו את סיפורו ואת שיריו מעוררי ההשראה.
גביקה צדק. הוא בכל זאת איננו נפרד.
האזינו לשיר "בכל זאת אינני נפרד"
עוד רגע ודף ספרי פה נסגר,
וספר חיים אחרים ייפתח,
שלהבות אחרות בו יוצתו,
ותשוקות אחרות תלהטנה.
מקנא אני בבא אחרי,
בו רגשות אחרים פועמים,
מישהו אחר הוא הגיבור הראשי,
ומיתרים אחרים רוטטים.
אפרד כך...
אך קרן תקווה בי זוהרת עדיין,
זורחת כקשת בוהקת באור.
בכל זאת לא לנצח אעלם מן העין,
אם אמות גם אני ולא אחזור.
אפרד כך...
אם ידפדפו הבאים אחרי בין דפי,
מן השורות תפזז נשמתי,
חי אני בשיריי, בשירי
בזה העפר נשמתי לא תנוח לעד.
כשצעירים בדפי ספרי יביטו-
בכל זאת אינני נפרד
השקת האלבום תיערך היום (שישי) יום השואה הבינלאומי ב"צוותא" תל אביב
