WhatsApp FaceBook send e mail

פריס בלהבות

הילדות באחוזת נוורלנד, הדיכאון, ולמה היא משוכנעת שאביה נרצח: פריס, בתו של מייקל ג'קסון, בראיון בלי חשבון

בריאן הייאט, רולינג סטון
01.02.17

פריס מייקל קתרין ג'קסון נועצת מבטים בגופה מפורסמת. "זאת מרילין מונרו", היא לוחשת, כשעיניה מופנות לקיר המכוסה כולו בצילומי ניתוחים שלאחר המוות. "וזה ג'ון קנדי... את זה אי־אפשר אפילו לראות באינטרנט". אלה שעות אחר הצהריים המאוחרות של יום חמישי בשלהי חודש נובמבר, ופריס עושה את דרכה בין חללי "מוזיאון המוות", השוכן בשדרות הוליווד; מבוך צפוף של אימה בריח פורמלין. מבקרים במוזיאון, שנתקלים בצילומים של עריפת ראשים, סרטי סנאף ומזכרות של רוצחים סדרתיים, נוטים לעיתים להתעלף, להקיא, או גם וגם. אבל פריס, שלא רחוקה עדיין מתקופת האימו ומהתקופה הגותית של נעוריה, מוצאת את המוצגים דווקא מרגיעים. זה הביקור התשיעי שלה במוזיאון. "הוא מדהים", אמרה כשהיינו בדרכנו לשם. "יש להם כיסא חשמלי אמיתי וראש אמיתי".

פריס ג'קסון חגגה יום הולדת 18 בחודש אפריל האחרון, אבל כמי שנעה בין חיים מוגנים מאוד לחיים חשופים להכאיב, לעיתים היא נתפסת כצעירה בהרבה מכפי גילה ולעיתים כמבוגרת מאוד. היא ילדה טהורה של המאה ה־21, עם החוש האופנתי ההיפי־פאנקי שלה (היום היא לובשת חולצת בטיק מכופתרת, טייץ דמוי ג'ינס ונעלי קונברס גבוהות) ועם טעם חסר גבולות במוזיקה (היא עיטרה את נעליה במילים משירים של מוטלי קרו וארקטיק מאנקיז; היא מעריצה את אליס קופר ואת הזמר־יוצר בוץ' ווקר; והיא אוהבת גם את נירוונה ואת ג'סטין ביבר). אבל יותר מכל – היא בתו של אביה. "בבסיס, כבן אדם, היא בדיוק מי שאבי היה פעם", אומר אחיה הבכור, פרינס מייקל ג'קסון. "הדבר היחיד שמבדיל ביניהם הוא הגיל והמגדר". פריס דומה מאוד למייקל, הוא מוסיף, "על כל העוצמות שלו, וגם על רוב החולשות. היא מלאת התלהבות ולהט, ואמוציונלית עד כדי כך שלעיתים היא מניחה לרגש לערפל את כושר השיפוט שלה".

 

הכתבה המלאה - ביום שישי במוסף "7 ימים" ובאפליקציית ידיעות אחרונות