מאז שפרץ לתודעתנו ב–2010, גושן תקתק אלבום כל שנתיים. היום, בגיל 30, הוא עומד לפני אלבום רביעי שיצא ברזולוציה הכי גבוהה שלו עד כה: "עוד אין לו שם, אבל זה אלבום שיורד לפרטים", הוא מספר. "אם זה על אהבה או על איך שאני מרגיש בדור המשוגע הזה עם הטכנולוגיה. שילבתי בין סגנונות, יש חלקים יותר אפריים, וקצת מעולם המוזיקה השחורה שאני מאוד אוהב. אני מרגיש שהתקדמתי קצת, עשיתי עוד צעד".
יש לך מוסר עבודה כל כך גבוה או שאלוהים עוזר לך?
"אני תמיד בעשייה. לא יוצא, לא מבלה, יושב בבית, כותב. ככה כבר 12 שנה. אני מאוד קשה עם עצמי, העבודה חייבת להיות יומיומית. בשביל לא להלחיץ את עצמי אני מתייחס לכתיבה כאימון. לפעמים יש מגננות, כל מיני שטויות כמו מחסומי כתיבה - זה לא משפיע עליי, אני מתעלם. זה מהשם יתברך. באיזשהו מקום הסרתי אחריות, השתחררתי, אז אני יכול לכתוב הרבה".
הבוקר של גושן מתחיל בשש עם תפילת שחרית שנמשכת כשעה. אם עבר עליו לילה לבן של עבודה, הוא יקום ב–11:00 ויתיישב להתאושש על הספה, בלי קפה. "יום עבודה פורה הוא בין 10 ל–12 שעות ואני עובר מדבר לדבר, יושב על סקיצות, מפיק, כותב על הפסנתר, על הגיטרה. אני משקיע שעות בחיפוש אחרי מוזיקה בכל הפלטפורמות האפשריות, סאונדקלאוד, ספוטיפיי, אפל מיוזיק - אני כל הזמן מחפש דברים חדשים". אגב, אם חיפשתם המלצה, גושן יכוון אתכם לגלאנט, חאליד ודניאל סיזר.
החיבוק הכי גדול מהמיינסטרים שאמן ישראלי יכול לקבל פה לא הכין את גושן למה שהתחולל בשנה האחרונה. הוא נע על קו ישראל-דנמרק אחרי שהשיר היחיד שהוציא באנגלית, "Thinking About You" מאלבומו הקודם, נתפס בחכתו של די.ג'יי הולנדי בן 15 שעשה לו רמיקס והעלה בתמימות לסאונדקלאוד. סקאוטר (צייד מוזיקה וירטואלי) מחברה דנית דג אותו והפיצוץ מיהר להגיע. התוצאה: יותר מ–65 מיליון השמעות בספוטיפיי, שהולידו חתימה בלייבל Disco Wax, חברת בת של סוני.
כיוונת לשם? או שכל הטירוף שקרה בעקבות הרמיקס הוא מלמעלה?
"כל מה שקרה, קרה בהשגחה גמורה. לא עשיתי מוב במציאות בשביל שזה יקרה. לצורך העניין, לא חתמתי בטדי בגלל שדפקתי על דלתות של משרדים. חתמתי בטדי כי הייתי עם לירן דנינו באוטו, והוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא איתו לפגישה. הגענו לשם, שאלו אותי אם אני כותב עוד שירים וחתמתי. אותו דבר עם הרמיקס, שהגיע לפלטינה ולזהב בדנמרק, בפינלנד וברוסיה. האמונה שלי הביאה אותי לפה והעניקה לי את היכולת להמשיך ליצור בלי להשתגע ובלי לצפות לכלום. זה גרם לי להבין שיש ערך לעבודה קשה. אני עובד בשקט ומה שיהיה יהיה. במקום לדחוף את עצמך, תשב בבית ותכתוב המון. יש צעירים שאני פוגש עם שני שירים, והם והמשפחה שלהם מנסים לדחוף את המוצר הזה ומחלקים דיסקים לכל העולם. אני לא מאמין בזה".
יש לך סיפורי הערצה חריגים?
"את הדברים המשוגעים באמת אני בחיים לא אספר. אלה דברים מוגזמים, לא לפי שום קוד חברתי או ערכי. מישהי צלצלה בשתיים בלילה הביתה וביקשה סרטון לילדה שלה בת השבע וחצי. ניסיתי להסביר שאולי זה לא ראוי לצלצל למישהו בשעה כזאת, אבל שאלתי מה המספר שלה והבטחתי לשלוח. אני מנסה להיות הכי בסדר עם כולם, כי זה מה שחלמתי שיקרה. רציתי להצליח לגעת באנשים, אז אני הכי נגיש, הכי קל להשיג את הטלפון שלי, אני זמין בפייסבוק, עונה לאנשים, קורא טקסטים שילדים שולחים לי".
דובר רבות על הפרידה שחווית לאחרונה, איך התמודדת איתה? אתה בשל למערכת יחסים חדשה?
"זה עצב מבוקר, דיברתי איתו יפה והוא הלך לדרכו. אני בדיוק שואל את עצמי את השאלה הזו, אם אני בשל. היינו שנתיים וחצי ביחד, נפרדנו לפני חצי שנה וזה עדיין טרי לי. אני מתרכז בעבודה, לוקח זמן לנשום. כשאני בזוגיות אני טוטאלי, משקיען. אני מאמין שהשם יזמן לי ואני מחכה שהיא תיפול מהמרפסת, כי אני מפחד להכיר ברשתות החברתיות".
מה הדבר הכי יפה בדת בעיניך? ומה פחות?
"שאין לה סוף. אני מאמין מעל השכל, מעל הבירור השכלי. משהו שאי אפשר להסביר, הרי לא רואים את השם בעין. יפה בעיניי לספר לילד שיש בורא עולם שרואה אותו כל הזמן, כדי שהוא לא ימהר להסתיר. אז הוא לא יעלים מסטיק כשהמוכר לא מסתכל. מוסר זה משהו שלא מלמדים בחילוניות. אני לא יודע מה פחות יפה בדת. אולי את שואלת על דתיים, או מה שנהיה מהדת. כולנו נופלים. אדם ששם כיפה וציצית הוא בסופו של דבר בנאדם עם יצר הרע, עם רגשות ותאוות כמו כולם".
ובפינת האסוציאציות, מה משמח אותך?
"כשאמא שלי שמחה".
מה מצחיק אותך?
"אח שלי דן. וביל באר שהוא הסטנד–אפיסט הכי מצחיק בעולם".
מה מרחיב לך את הלב?
"אנשים גיבורים שמתמודדים עם דברים בלתי אפשריים. זה נותן לי אמונה ותקווה בכוח של אנשים לצמוח. אני אוהב התגברות על מחסומים ועל מוגבלויות".
מה מוציא אותך מדעתך?
"אגו מכל סוגיו. בעשר השנים האחרונות אני עושה ניקוי טוטאלי של הדבר הזה, מתוך עצמי וגם מאנשים סביבי".
מה היית משנה?
"הייתי משנה בעצמי הרבה דברים. הייתי רוצה לדאוג לעצמי יותר מבחינה פיזית בריאותית. לאכול בריא יותר, להתאמן יותר ולא לעבוד כמו משוגע כל היום".
צילום: Flemming Leitorp, ספיר שלמה, יחסי ציבור
