התמונה הזו היא סימן לאומללות ולצביעות של האנושות. נהרגים מאות אלפי אנשים בזוועות נוראיות והעולם שותק. אבל פתאום רואים ילד קטן פצוע — ואז כולנו נהיים בני אדם.
אני לא מאשים אף אחד, זה משהו שכולנו נגועים בו, זו חולשה של האנושות שלא מסוגלת לראות אסון בשלמותו. כדי להזדעזע היא צריכה לראות את "האסון הקטן", כמו התמונה המפורסמת של הילד הקטן שטבע בדרך לאירופה. יש בזה משהו אומלל וצבוע. צילמתי מספיק דברים די איומים במהלך חיי, ותמיד הפרט הוא זה שמזעזע אותנו לא התמונה הכללית. אולי זה הכרחי, כי אחרת לא היינו יכולים לשרוד, אבל זה עצוב. זו תעודת עוני של האנושות כולה.
