לאן הולך מרבית הכסף של משרד הנגב והגליל? למרבה ההפתעה, לאו דווקא לנגב ולגליל. מתברר כי חלק משמעותי מתקציב המשרד הולך לרשויות מקומיות חזקות במרכז הארץ ולרשויות חרדיות, ואילו סכומים נמוכים יחסית הולכים לערים חלשות בפריפריה ולרשויות ערביות.
בהחלטת ממשלה נקבע לפני כשנתיים כי לשמו של המשרד תתווסף גם המילה 'פריפריה', וכי הוא יקבל מאות מיליוני שקלים לטובת "פריפריה חברתית". אלא שאז נוצר מצב אבסורדי שבו רשויות מקומיות חזקות ביותר מקבלות כספים מהמדינה עבור שכונות חלשות שבתחומן, ורשויות מקומיות חלשות לא מקבלות מספיק תקציבים כדי לחזק את מעמדן. כך, למשל, עיר חזקה כמו תל־אביב מקבלת מיליונים מהמשרד, יותר מהתקציב שמקבלות רשויות חלשות כמו רהט, מצפה רמון, טבריה וירוחם.
כך, לדוגמה, עיריית תל־אביב־יפו קיבלה בשנת 2016 סכום מרשים של 3.8 מיליון שקל ועיריית ראשון־לציון החזקה קיבלה 143 אלף שקל. עיריית רחובות קיבלה 1.8 מיליון שקל מהמשרד, פתח־תקווה 2.1 מיליון שקל, נתניה 5.8 מיליון שקל, חולון 346 אלף שקל, חיפה 1.8 מיליון שקל, אשדוד 6.6 מיליון שקל, ראש־העין 6.2 מיליון שקל ובת־ים 862 אלף שקל. כל הרשויות הללו לא קשורות לא לנגב ולגליל, והן ברובן איתנות וחזקות עם תקציבים יציבים. בנוסף, גם יישובים חזקים מהנגב ומהגליל תוקצבו בצורה נדיבה, כמו המועצה המקומית להבים (1.1 מיליון שקל), כפר ורדים וכפר תבור (מיליון שקל כ"א).
ירושלים, שמתמודדת עם קשיים תקציביים, קיבלה 17 מיליון שקל ולוד 12 מיליון. ברשימה בולטות רשויות חרדיות, שאינן בנגב ובגליל, דוגמת בני־ברק שקיבלה כמעט 11 מיליון שקל, מודיעין־עילית עם 13 מיליון שקל, אלעד 7.5 מיליון שקל וקריית ארבע 3.8 מיליון שקל.
כל זאת בזמן שרשויות מקומיות חלשות שכן נמצאות בנגב או בגליל קיבלו תקציבים נמוכים יחסית. כך, למשל, עיריית רהט קיבלה 512 אלף שקל (כמחצית מתקציב להבים הסמוכה), מג'ד אל־כרום קיבלה 480 אלף שקל, שלומי 1.9 מיליון שקל, מצפה רמון 2.1 מיליון שקל, עראבה 760 אלף שקל, טבריה מיליון שקל וירוחם 2.2 מיליון שקל.
עם יישובי פריפריה שלא קופחו בתקציבים נמנים שדרות עם 18 מיליון שקל (מקום 1 ברשימה) ומעלות־תרשיחא (13 מיליון שקל, מקום 2).
חשוב לציין כי גם ברשויות המקומיות החזקות יש שכונות חלשות שנכנסות תחת ההגדרה של פריפריה חברתית. אולם בניגוד לרשויות חלשות שנסמכות על תקציבים מועטים, ואין להן מקורות הכנסה עצמאיים, דווקא רשויות חזקות כמו ת"א וראשל"צ יכולות להשקיע כספים רבים יותר בשכונות החלשות ולא להסתמך על תקציבי מדינה.
חלק מהנתונים הוצגו השבוע בוועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר. עו"ד רעות כהן מהאגודה לזכויות האזרח: "הנתונים מעלים שאלות קשות בנוגע להעדפות המשרד לפיתוח הנגב והגליל. שיטות התקצוב גורמות ליתרון מובנה של הרשויות החזקות. כך נוצר מצב אבסורדי שהחזקים מתחזקים והמוחלשים נחלשים עוד יותר. השיטה פגומה ופוגעת באוכלוסיות המוחלשות, אך הממשלה מתעלמת וממשיכה לקיים מצג שווא כאילו היא דואגת לפריפריה. הגיע הזמן להפסיק עם הדיבורים התיאורטיים על דאגה לחלש ולעבור לשינוי מדיניות ולחקיקה".
