קבוצות גדולות נמדדות לפי גודל הבור שהן יודעות לצאת ממנו. מכבי ת״א נראתה די טוב ב־20 הדקות הראשונות של משחק העונה, אבל הייתה פריכה מאוד מנטלית אחרי הפנדל המפוקפק שקיבלה המאמי הלאומית מרועי ריינשרייבר וזיו אדלר. אין שום סיבה להתמוסס במהירות כשהכסף מונח על השולחן. באר־שבע אולי לא הבקיעה בצדק, אבל ניצחה לגמרי בצדק - אלונה ברקת יכולה לקרר את השמפניות.
במשחק העונה של 1996 הגיעה מכבי ת״א לקריית אליעזר וירדה למחצית בפיגור 1:0. התשובה של דרור קשטן הייתה שליחת שחקניו מוקדם למחצית השנייה, התוצאה: 1:3 לצהובים. וידיגאל שלח אתמול את הצהובים מחדר ההלבשה לפני באר־שבע, אבל זה לא הוביל לשום שינוי. במשחק החשוב ביותר שלה בשתי העונות האחרונות אפשר היה לזהות את התובנות שהפנימה באר־שבע משורת המשחקים המכריעים שלה באירופה. את זה היא עשתה בלי השחקן הטוב ביותר שלה העונה, מאור בוזגלו. אם לא פרדראג ראיקוביץ׳, זה היה נגמר בתבוסה מהדהדת. כן, כן, התוצאה עושה עוול לבאר־שבע.
ברק יצחקי לא פתח בהרכב, ואולי דווקא ההחלטה הזו של וידיגאל הכריעה את ההתמודדות לרעתו. כשיצחקי נכנס הוא היה אנמי מאוד, בדיוק כמו שקיארטנסון נעלם בערבות היער של מיגל ויטור ושיר צדק, שנשם אוויר נקי אחרי חלום הבלהות בספרד. אוביידיו הובאן היה מבריק, אפשר אפילו לומר רמה אחת מעל כולם. קרויף את וידיגאל צריכים להודות: מכבי הייתה חלשה, לא אינטליגנטית, לא אמיצה מספיק, ולא מצאה פתרון לטיפול המוקפד שהעניק ברק בכר לרובן מיקאל, שניסה ולא מצא נתיבים. לפחות על פי אתמול, עדיין 0:1 לערן זהבי.
באר־שבע תשייט לאליפות שנייה בקלילות - ובצדק - אלא אם תעשה טעויות רציניות מאוד. מכבי יכולה לקחת מהעונה הזו את הקאמבק המרשים ואת היכולת להישאר רלוונטית עונה חמישית ברציפות - לא דבר פשוט. בעונה שעברה הפסידו הצהובים את גביע המדינה אחרי הפסד האליפות. אם יתנו לקדרות להשתלט עליהם שוב, גם התואר השני יתרחק. ונאמר שוב, קבוצות גדולות נמדדות לפי גודל הבור שהן יודעות לצאת ממנו.