הם אוחזים זה בזה, שישה ילדים חסרי אחד וזוג הורים. אוהד ואביטל, וילדיהם איתם, רעיה, רננה, מתניה, תכלת ואליה. גוש אחד אוהב ומחובק. אוהב ומאופק. כולם יחד, האב והבנים, האם והבנות, אומרים קדיש על אלחי הבן והאח. והקהל עוטף אותם בבכי שקט, בניגון חסידי כואב ללא מילים.
הרב טהרלב סופד לבנו
אלפים ליוו אתמול את סמל אלחי טהרלב ז"ל בדרכו האחרונה בבית־העלמין הצבאי בהר הרצל. בקהל השר נפתלי בנט, חברי כנסת, רבנים, חברים, תלמידים ותלמידות. תלמידות רבות העמיד הרב טהרלב במדרשת לינדנבאום בירושלים. רבות מהן מגיעות על מדי צה"ל, שאליו עודד אותם ראש המדרשה להתגייס. כעת גויס אל משפחת השכול. "אלחי", צועק האב בקול אדיר החותך את הדממה המאופקת. "צמאה נפשי לאלחי. אלחיוש שלנו, אני זוכר את הברית שלך — לא הסכמת להיעקד. נלחמת בכל הכוח, והיה צריך לתפוס אותך חזק. כבר אז הרגשתי עמוק בלב שתיעקד".
האח אליה בן ה־8 יושב על ברכי אמו. הוא מתקשה להכיל את בכיו של אביו. האם מחבקת אותו ומניחה את ידיה על אוזניו, מבקשת לגונן עליו. "אלחיוש", ממשיך האב, "היית בן יקר צמא לאלוקים ולכל מה שיש בו חיים. לניגונים, לשירים, לצייר על כל דבר בחומר וברוח. הייתה לך נשמה של אמן. חיפשת את הדבקות. נדיב לב. כבר כילד תפסת סוכריות בבית־הכנסת וחילקת לילדים שלא תפסו. היה לך דמיון עשיר. דמיון. כילד הרכבת לעצמך כנפיים ורצית לקפוץ מהחלון. אמרת שאתה הולך לעוף לשמיים, ועכשיו אתה עף לנו לשמיים... אנחנו מודים לבורא על כך שזכינו לגדל מלאך משמיים במשך כמעט 21 שנה. היית מלאך ונלקחת כמלאך".
אחרי האב ספדה האם, אביטל, שומרת על איפוק אצילי, אך קולה רווי כאב. "אהוב שלנו, לפני 21 שנה פחות חודש קיבלנו פיקדון — קסם של ילד עם נשמה ענקית, ועכשיו אנחנו נדרשים להחזיר את הפיקדון הזה", אמרה. "מותך הוא אבידה ענקית — למשפחה, לחברים, ליישוב, לצבא, לעם ישראל ולעולם".
אחרי ההורים ספדו האחים יחד. הם סיפרו על האח האמצעי, עמוד התווך, שאהב לטייל במעיינות וניגן בחליל צד, בכינור ובפסנתר, ניגון שנדם ברגע מחריד אחד. "תודה לך אלחיק שלימדת אותנו מה זו אהבת אדם", אמרו. "לנשמה שלך נתת מקום כל כך מרכזי בחיים, המנגינה שלך מנגנת בנו כל הזמן ולא תפסיק".
בהלוויה השתתפה גם אסתר חיה, אמו של הרב טהרלב וסבתו של אלחי. כמשוררת מוערכת שגדלה בקיבוץ חפץ־חיים, היא חיברה 18 ספרי שירה ונחשבת ליוצרת פורצת דרך שמחברת בשירתה בין עולמה כאישה וחוויותיה הדתיות מזווית ראייה נשית.
מוקדם יותר אתמול סיפר הרב טהרלב, גם דמות מוכרת בציונות הדתית העומד בראש מדרשת או"ת לינדנבאום, על קבלת הבשורה המרה. "בשעה רבע לעשר בבוקר הבן שלי התקשר ואמר לי שהיה פיגוע. הייתי נסער מאוד ומיד ניסיתי ליצור קשר עם חבר של אלחי, שגימגם לי. אז הבנתי שקרה משהו", אמר בפתח ביתו בטלמון. "התקשרתי לכל בני המשפחה ואמרתי להם לחזור הביתה. אספתי את הבת שלי מירושלים וכשהגעתי הביתה ראיתי את המונית מגיעה יחד איתי ובתוכה הקצינים מצה"ל".
אלחי (20), שלמד מחזור אחד מעל שניים משלושת הנערים החטופים מגוש עציון, גיל־עד שער ז"ל ונפתלי פרנקל ז"ל (איל יפרח ז"ל למד במקום אחר), סיים רק לפני חודש את מסע הכומתה בגולני: "עשינו יחד את שלושת הקילומטרים האחרונים — וזו הייתה בשבילי חוויה גדולה", נזכר האב השכול.
בצירוף מקרים מצמרר כתב ביום רביעי טהרלב בעמוד הפייסבוק של המדרשה על חשיבות הקשר בין אב לבנו בליל הסדר: "ייחודו של לילה זה הוא המרחב המאפשר מפגש בן אב לבנו כשבזכות שיח סיפור המתח נעלם ומגיעים לבחינת 'והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם' וכשאנו מספרים את סיפורנו אנו מספרים גם את סיפור השכינה ויוצרים שיח המאפשר כביכול שיח בינינו לבין אבינו מלכנו ומשיבים את לב הבנים ללב אביהם שבשמיים".
