כמה שעות לפני ההמראה, התקשרתי אליו. ביקשתי את ברכתו. עשרות שנים שהוא נוסע בכל שנה לאושוויץ במסגרת "מצעד החיים", ומביא משם את הקולות והצלילים עבור קוראי "ידיעות אחרונות". הוא האיש ששרד את הנורא מכל, קם מן האפר, הקים משפחה ובנה מדינה, וחזר מדי שנה אל הזוועה כדי שלעולם לא נשכח. השנה נח קליגר לא חש בטוב, ואני נקראתי אל הדגל. איך אוכל למלא את החלל?
מעבר לקו הטלפון נח מרגיע ונותן לי את ברכתו להעברת לפיד ההנצחה לדורות הבאים. "בשנה הבאה אני מתכנן לנסוע. אני כבר בן 91, אבל אין לי כוונה להסתלק מכאן כל כך מהר".
יצאתי לדרך, לראשונה בחיי אל אדמת פולין היפה והארורה, כממלאת מקום זמנית של נח. עד היום לא נסעתי כי סבי וסבתי שבאו משם העדיפו שלא ניסע.
עשרת אלפים בני נוער מכל רחבי העולם הגיעו לקרקוב כדי לזכור. 6,000 מתוכם יהודים מאוסטרליה, מרוקו, פנמה, מקסיקו ועד עשרות מדינות. הצעירות מפנמה רוקדות "עם ישראל חי" בכניסה לבית־כנסת הרמ"א יחד עם מניה הודי, שניצלה ממחנה ברגן בלזן. סבתא רבא שלי מתה שם כמה ימים אחרי שחרור המחנה. מניה רוקדת ומלאת חיים: "אני באה לכאן בשביל הילדים כדי לספר להם על הילדות שלי, כדי שלעולם לא ניתן שיעשו דבר כזה שוב לילדים", היא אומרת.
בין בני הנוער מסתובבים 12 שרי חינוך מאירופה. יו"ר מצעד החיים, ד"ר ישראל רוזנמן, יחד עם שרת החינוך של אוסטריה, סוניה האמרשמיד, ושר החינוך נפתלי בנט, הביאו אותם השנה למצעד כדי לעסוק בשאלה שמטרידה את נח. איך מנציחים את השואה בעוד 500 שנה לא בעוד 50 שנה.
באותה שעה משלחת של "עדים במדים" בראשות הרמטכ"ל גדי איזנקוט עורכת סיור באושוויץ. איזנקוט חותם בספר האורחים: "ביקור ראשון על אדמת פולין כרמטכ''ל צה''ל. לראות את הרוע מקרוב והקושי הגדול לתפוס זאת, מכונת הרג ורצח שיטתי של בני עמנו. המילים משואה לתקומה מקבלות משנה חשיבות. ההבנה שרק מדינת ישראל המתקדמת עם צבא חזק ועוצמתי ימנעו מקרים דומים בעתיד".
ד"ר לאה גולדין, אימו של סגן הדר גולדין קוראת את המכתב ששלח להם בעת שיצא בעצמו, כתלמיד תיכון, להשתתף במצעד החיים. "הדר יצא להילחם ב'צוק איתן' יחד עם אחיו צור, והדר לא חזר", הוסיפה ד"ר גולדין. "אמר כאן מיקי (ניצול השואה מיקי גולדמן שיצא כעד עם המשלחת): 'תשמרו על המולדת', ואני אומרת לכם: אל תשאירו חיילים מאחור". בסוף השבוע, לאחר שיוסי יהושוע חשף ב"ידיעות אחרונות" את דבר המכתב שיקראו הוריו של גולדין באושוויץ, הגיעה לידיהם התמונה המרגשת של בנם, שצולם בעודו כותב את המכתב.
בין החיילים במשלחת נמצא גם סגן אחיה קליין, שאיבד את מאור עיניו בעת שפוצץ מנהרה, כלוחם יחידת "יהלום", בפעילות ברצועת עזה לפני כשלוש שנים וחצי. "הייתי פה במשלחת לפני הצבא ולחזור לכאן במדים זו חוויה שונה לחלוטין", אמר אתמול. "כשנפצעתי והייתי מורדם ומונשם סבתא שלי, ניצולת אושוויץ, אמרה: 'עברנו דברים קשים, ונעבור גם את זה'. אין מה להשוות, כי אי אפשר לדמיין בכלל מה היא עברה פה, אבל קיבלתי מזה כוח. הניצחון שלי כפול. חזרתי לכאן אחרי שסבא וסבתא שלי שרדו את אושוויץ. וחזרתי לכאן גם בתור פצוע צה"ל על מדים. אבא שלי כאן איתי, דור שני. וזה הופך את החוייה למעצימה ומצמררת".
