"הפרויקט הזה זה האוסקר של התרומה לקהילה בעולם", סיפרה אמש ל"ידיעות אחרונות" מריומה בן יוסף, מייסדת "בית השאנטי", לאחר שהתבשרה על בחירתה ל"גיבורת השבוע" של רשת החדשות האמריקאית סי־אן־אן. "אבל אני לא צריכה הוקרה – הילדים מצילים לי את החיים, זה הדבר העיקרי".
בן יוסף חוותה על בשרה את הקושי של הנערים שלהם היא מסייעת כיום. היא נולדה בארצות־הברית, עלתה לישראל בגיל 3, וכאשר שבה עם אמה לארצות־הברית עשר שנים לאחר מכן, כשהייתה בת 13, נפלטה לרחוב והפכה לחסרת בית. היא ישנה בפארקים ומתחת לגשרים, מכוסה בעיתונים ובקרטונים, ומאוחר יותר חזרה לישראל, התגוררה בפנימייה, התגייסה לצה"ל והפכה לאמא.
בשנת 1984 פתחו בן יוסף ובן זוגה את ביתם מדי ערב שישי לקבלת שבת עבור דיירי רחוב חסרי בית, העניקו להם ארוחה חמה – ופרוייקט זה הפך ברבות השנים ל"בית השאנטי – בית חם לנוער בסיכון וילדי רחוב", שפועל בתל־אביב.
כעת, כהוקרה לפעילותה, הכתירה אותה סי־אן־אן ל"גיבורת השבוע" שלה, במסגרת אירוע שבו בוחרת הרשת "גיבורים" מכל העולם. בן יוסף הופיעה בעמוד הפייסבוק של המיזם, ובדברי ההסבר נטען כי ב־32 שנות פעילות היא סייעה ל־46 אלף נערים ונערות. "כשהייתי חסרת בית כנערה הבנתי שאיש לא יכול להגן עליך, ושאתה צריך להגן על עצמך", מצוטטת בן יוסף בסי־אן־אן, "ולכן רציתי לעזור לאותם ילדים כמוני".
אמש סיפרה בן יוסף ל"ידיעות אחרונות" כי ההודעה על הבחריה הפתיעה אותה, למרותש הייתה מודעת למועמדותה כבר מספר חודשים. "היוזמה הזו קיימת כבר עשור", היא מספרת. "היא כוללת אלפי מתמודדים מ־187 מדינות ברחבי העולם, שמתוכם בוחרים 25 אנשים ששינו את החיים לעצמם ולקהילה. בספטמבר ייבחרו מתוכם עשרה, ומהעשרה הללו ייבחר לבסוף גיבור אחד, שיזכה בפרס של 250 אלף דולר כהוקרה על פועלו".
בן יוסף מספרת שמי שהמליץ על השתתפותה בפרויקט הוא אביה של אחת העובדות בבית השאנטי, ישראלי שחי על הקו בין ארצות־הברית לישראל. "הם ערכו עליי תחקיר מקיף שלא היה מבייש גם את המוסד", היא צוחקת, "אבל עברתי אותו, ולאחרונה שלחו לכאן צוות צילום שיצלם אותי. אמרתי למפיקה שלהם שבטוח לא אגיע להיות בין העשרה, כי הם לא מתים על ישראל, אבל היא רק אמרה לי: 'תתפלאי'".
הסמיכות בין ההודעה ליום העצמאות מעצימה את ההתרגשות של בן יוסף שבעבר הדליקה משואה בטקס המרכזי. "זה סיקור טוב לישראל", היא אומרת. "אבל שום דבר מהפרסים לא מרגש אותי כמו העזרה לילדים. אני לא צריכה הוקרה – הילדים מצילים לי את החיים, זה הדדי לחלוטין".
