WhatsApp FaceBook send e mail
׳‘׳׳“׳™׳‘׳•׳× yes

העיירה שלו

ב'טווין פיקס' ברא דיוויד לינץ' את הדרמה הטלוויזיונית. סדרת פריים–טיים שנראתה כמו סרט ושילבה תעלומה בלשית, טלנובלה משונה ואימה על–טבעית עם רוצח פסיכופת, קטינות על קוק, גמד שמדבר לאחור וגברת שמדבררת בול עץ. עכשיו 'טווין פיקס' חוזרת, העולם עוצר נשימתו, הינשופים במתח ולינץ' מסביר איך חוזרים לחלום שהתעוררת ממנו לפני 25 שנה

יהודה נוריאל, איילה אור־אל, לוס־אנג'לס
12.05.17

"מה שלום אנני? מה שלום אנני?!" המשפט הזה חזר בחלומות הבלהה של מיליוני צופים, במשך 25 שנה. אייג'נט דייל קופר נותר תקוע ב"לשכה השחורה" המסתורית. הוא חובט את ראשו שוב ושוב במראה, דם זורם על הפנים, מתמזג באדום־ארגמן של וילונות הקטיפה סביב. קופר מביט ממול ואנו מגלים לחרדתנו שעל נשמתו השתלט "קילר בוב". הרוצח האכזרי, שאיים גם על אנני בלקבורן, אהובתו החדשה של קופר. "מה שלום אנני?" צוחק קופר־קילר־בוב בטירוף. זה קרה ב־10 ביוני 1991. החידה לא זכתה לפתרון מעולם.

 

פרק הסיום המבהיל והמתסכל של 'טווין פיקס' נותר מאז כפצע פתוח, לא רק בקרב הצופים. "בואו נניח ל'טווין פיקס'. אני והשחקנים היינו מוכנים להמשיך אותה לנצח, אבל מעולם לא התאפשר לנו", חזר ואמר במרוצת השנים דיוויד לינץ', במאי הסדרה ויוצרה (יחד עם מארק פרוסט). לאחר ההודעה של רשת ABC על הורדתה המוקדמת של הסדרה, נאלץ לינץ' לדחוס מעין סגירה מחופפת של הסאגה, ולחזור אל עמדת הבמאי, בלילה אחד של אלתור על הסט. והוא מעולם לא הסכים לגלות, מה צפן לכולנו העתיד.

 

"ידידי היקר, מדוע אתה ממשיך לשאול אותי על ההמשך של 'טווין פיקס'? זה ממש שולי", אמר לינץ' לפני מספר שנים, בספק ראיון הזוי וטיפוסי ליהודה נוריאל. "לעומת זאת, כל אחד מכם יכול להביא שלום עולמי ואושר עילאי! הנוסחה פשוטה: אם השורש הריבועי, של אחוז אחד מכלל האוכלוסייה, יעשה מדיטציה טרנסנדנטלית בבת אחת - השלום יגיע לאזורכם בו ברגע!"

 

אז מצבו של השלום, כידוע, לא השתפר מי־יודע. לעומת זאת, 'טווין פיקס' חוזרת לחיים (החל מה־22 במאי ב־yes Oh). עניין לא ייאמן ממש, האבא של כל הקאמבקים. ובעצם, התשובה הייתה מונחת שם, רק לא ראינו. בפרק 22 אומרת לורה פאלמר המנוחה, בחלום של קופר: "ניפגש שוב, בעוד 25 שנה". אז הנה אנחנו נפגשים שוב, בהתרגשות עצומה, וגם בחרדה לא קטנה: אחרי 25 שנה, נורא מסוכן לחזור אל החלום.

 

היחיד שראה תסריט. מקלכלן

 

 

* * *

 

"לא ידעתי לפני 25 שנה, שנעשה המשך ל'טווין פיקס'. לא היה תכנון כזה, והעיתוי הוא מקרי", אומר לנו עכשיו דיוויד לינץ', שהספיק מאז להכריז על פרישה מבימוי סרטים. "לפני חמש שנים בערך, מארק (פרוסט) התקשר ואמר, אולי נלך לאכול צהריים. נפגשנו, ומשם זה התחיל. תמיד אהבתי את העולם של 'טווין פיקס', וזה הרגיש נכון לחזור אליו".

 

במסיבת העיתונאים מקבלים המשתתפים תשורה, בול עץ, היישר מהלוג־ליידי. בערך הדבר עם הכי הרבה תוכן שניתן לחלץ. לינץ' כהרגלו, לקוני, מתסכל ולכן גם משעשע. מן הפרטים המצטברים עולה כי השיחה בין שני השותפים הובילה לשנתיים שבהן החליפו ביניהם טקסטים ושיחות סקייפ. התוצאה הייתה טקסט אחד רצוף, המתאר את קורות הגיבורים 25 שנה אחרי הערב ההוא של דייל קופר. קייל מקלכלן, הוא קופר, היה הראשון בשחקני הסדרה, שלינץ' זימן לפגישה במנהטן - על כוס קפה כמובן. "לא שאלתי מה יהיה שם. מיד אמרתי כן", סיפר מקלכלן, תשובה שתאפיין את (כמעט) כל גיבורי הסדרה הישנה.

 

רב עם הגמד?

 

ב־2014 הודיעה רשת 'שואוטיים', לתדהמת עולם הטלוויזיה, על חזרתה מהקבר של 'טווין פיקס', כשראשית הובטחו תשעה פרקים. באפריל 2015 הודיע לינץ' על פרישה, בשל חילוקי דעות תקציביים. זמן לא רב אחר כך הוסדרה המחלוקת, ומיולי 2015, ועד אפריל 2016, התקיימו הצילומים, שלינץ' מתאר כסרט קולנוע אחד ארוך שפוצל ל־18 פרקים. אף אחד מהשחקנים על הסט, פרט למקלכלן־קופר, לא קיבל את התסריט המלא, אלא את הסצנות הרלוונטיות עבורו בלבד. גם הם מחכים לראות לאן כל זה ילך.

 

אז הנה. ב־21 במאי חוזרת 'טווין פיקס', בפרק פתיחה בן שעתיים. מיד אחריו יעלו אונליין שני פרקים נוספים, ולאחר מכן, כמו פעם, פרק חדש מדי שבוע, 18 בסך הכל. "לא היה שום הבדל בצילומים, בין היום ופעם", אומר לנו לינץ', "תמיד התייחסתי ל'טווין פיקס' כמו לסרט. ועכשיו, בכבלים, בלי פרסומות, זה היה אפילו יותר מתאים. זה פשוט סרט עבור הטלוויזיה. איך היה המפגש עם השחקנים? כמו משפחה. כמו בני דודים, שלא ראו זה את זה המון שנים".

 

והמשפחה גדלה. 217 דמויות שונות (!) בקאסט החדש. קודם כל הגיבורים הישנים - קופר, אנדי ולוסי, בובי ושלי, משפחות הורן ופאלמר בהרכב מלא, ג'יימס הארלי (למרבה הצער), ניידין שתומת־העין, נורמה ג'נינגס (הכי יפה), ז'אן רנו המטונף, כולל לינץ' עצמו בתפקיד גורדון קול החירש, ודיוויד דוקובני בדמות דניס, הבלש הטרנסווסטיט - תפקיד שאסור היה לו לעזוב מעולם. נעדרים בולטים: לארה פלין־בויל (דונה, שהייתה תמיד צדקנית מאוסה), השריף הארי טרומן שפרש ממשחק, ומשפחת מארטל. קתרין מרטל וג'וזי פקארד לא קיבלו הזמנה, ופיט מרטל נפטר לפני מספר שנים אחרי קטטה שהתרחשה, באמת, בחנות דונאטס.

 

ומנגד, גלריית הדמויות החדשות עושה סחרחורת. קודם כל אלון אבוטבול שלנו! ולצידו גם כמה שחקני משנה, כמו למשל: נעמי ווטס ולורה דרן, טים רות' וג'ון סאבאג', מוניקה בלוצ'י וג'יימס בלושי (אין קשר משפחתי), ג'ניפר ג'ייסון לי וסקיי פריירה, אשלי ג'אד ומייקל סרה, ואפילו ריצ'רד צ'מברליין (שוגון!), ושניים שאיך־לא־הופיעו־קודם - טרנט רזנור ואדי וודר. איך אמר הגמד? "לטס רוק!"

 

תפור עליו. דוקובני

 

כן, הגמד. נקודה כאובה. "האיש מהמקום האחר" ייעדר מהסדרה, כנראה בשל חילוקי דעות כספיים. הדבר הזה הוביל את השחקן, מייקל ג'יי אנדרסון, לפרסם לפני שנתיים פוסט מטורף לגמרי בפייסבוק: "הוא בכלל לא אנס את בתו הקטינה וכתב על זה סדרת טלוויזיה", כתב אנדרסן, "היא בכלל לא הייתה תחת איומי מוות כל חייה. הוא אף פעם לא גרם לחבר הכי טוב שלו להירצח. והוא בוודאי מעולם לא הציע לי להתאבד". כל תגובה מטעם לינץ' או ההפקה לא ניתנה לעניין הזה.

 

דמות אחרת שמקומה נפקד היא דיוויד בואי, שהיה אמור להיות שם אך מצבו הורע מאוד כזכור כשהגיעו לצילומים. אחרים הלכו לעולמם, לא לפני שלינץ' הספיק לצלם אותם, בתחושה נבואית - מיגל פרר, הוא אלברט רוזנפילד המקסים, והלוג־ליידי, שנפטרה בינתיים מסרטן אך הותירה את דברי בול העץ האחרונים. קילר בוב, אגב, לא יהיה שם. פרנק סילבה נפטר עוד בשנת 95' מהתקף לב, רחמנא ליצלן. אבל תהיו בטוחים שהוא יחזור אליכם פעם בחלום.

 

האם יהיה המשך גם לעונה השלישית של 'טווין פיקס'?

 

לינץ': "בעבר אמרתי שאני לא מתכוון לחזור לסדרה. ועובדה - חזרתי. לכן, לא אגיד שוב, 'לעולם לא'. אבל כרגע, אין תוכניות המשך".

 

ומה השתנה אצלך במהלך 25 שנים?

 

"אני נוהג לאכול אותם דברים בבוקר, בצהריים ובערב. עד שביום אחד אני מתעייף ומחליף את הכל, ואז אני שוב אוכל אותו דבר בבוקר, בצהריים ובערב. אז עכשיו אני אוכל שיבולת שועל כל בוקר, בצהריים - טוסט מוצרלה עם בזיליקום, ובערב מרק. או גבינת קוטג' ובננה. וזה מה שהשתנה".

 

 

* * *

 

הכל התחיל ב־8 באפריל 1990. ראשה המלאכי של לורה פאלמר התגלה בתוך שקית פלסטיק, ועולם הטלוויזיה יצא מדעתו. צריך לזכור מה היו אז הלהיטים: 'חופשי על הבר', 'משפחת קוסבי' ו'פרקליטי אל־איי', בעולם נטול אינטרנט, ללא סדרות כבלים יוקרתיות, שום דבר שמתקרב ליקום הטלוויזיוני המדהים שאנחנו חיים בו היום - ש'טווין פיקס' היא ה־אמא הגדולה שלו.

 

ופתאום זה: סדרה בפריים־טיים על רוצח סדרתי פסיכופת, קטינות־זונות על קוק, רמזים לגילוי עריות, גמדים וענקים וקטועי איברים ומסרים מהחלל החיצון. מין אופרת סבון מופרעת ויומרנית בטירוף: גם תעלומה בלשית, גם טלנובלה פתלתלה־מגוחכת, גם סרט אימה על־טבעי מבעית - והכל נשמע ונראה כמו סרט קולנוע עילאי. 'טווין פיקס' הפכה לסנסציה, כשהמבקרים מתחרים זה בזה בסופרלטיבים. וגם האירוע המרכזי, שיחת הברזייה השבועית, תחת השאלה: "מי רצח את לורה פאלמר?" פרק הסיום של העונה הראשונה, לדוגמה, הניב אחוזי צפייה כפולים, מפרקי הסיום המדוברים של 'הסופרנוס' ו'אבודים'.

 

בואו ננסה לעשות קצת סדר, גם לטובת צופים חדשים. בעיירה הקטנה טווין פיקס בצפון־מערב ארה"ב נרצחת באכזריות לורה פאלמר, תלמידת התיכון שכולם אהבו. סוכן אף־בי־איי בשם דייל קופר מגיע לסייע בפענוח התעלומה, ומצטרף אל צוות משרדו של השריף המקומי, הארי ס' טרומן. במהלך העונה השנייה והאחרונה, בפרק 14, נפתרת (?) תעלומת הרצח. לאחר מכן נותר קופר בעיירה כדי להתמודד עם חברו מפעם, ווינדום ארל, שהפך למטורף רצחני, עד שהוא נתקע ב"לשכה השחורה" מבלי לצאת. בסדרה, סרט־פיילוט בן שעתיים ועוד 29 פרקים בני 45 דק' כ"א, כאשר כל פרק מתאר יממה אחת בחיי העיירה. הפיילוט היה בעצם תאונה משמחת. הספיקה פרזנטציה בעל פה של עשר דקות, כדי שרשת ABC תיתן אור ירוק לפיילוט יומרני, בתקציב עתק־לשעתו של ארבעה מיליון דולר. לינץ', שעד אז נרשמו על שמו 'ראש מחק' ו'קטיפה כחולה', חבר למארק פרוסט ('בלוז לכחולי המדים'), והשניים הגישו סרט לכל דבר, בסטנדרטים קולנועיים למהדרין.

 

הפיילוט הפך לתו התקן לסדרה כולה וגם תו התקן לטלוויזיה של העתיד. "בלי 'טווין פיקס' אין שום סיכוי שהיו 'עמוק באדמה' ו'דם אמיתי'", אמר היוצר של שתיהן, אלן בול. דיוויד צ'ייס היה אפילו יותר מפורש: "'הסופרנוס' היא 'טווין פיקס' שממוקמת בניו־ג'רזי", אמר. ואת 'פארגו' או 'בלש אמיתי' לא צריך בכלל לשאול.

 

מי שאף לא פעם ראה ומעוניין לטעום, כדאי שיתחיל עם הפיילוט (שתי העונות עלו כבר לוי־או־די של yes). למי שמבקש לדגום עוד פרק, כדאי לבחור בפרק 3, עם אחת מסצנות הטלוויזיה הגדולות בכל הזמנים: החלום של קופר והגמד המדבר לאחור. אבל גם למי שממהר, המסלול הראוי הוא כל הפרקים, מהפיילוט ועד 14 לפחות. ועימם יבוא המשפט, שהפך מאז למוטו של כל הפוסטמודרניזם הזה, שהעולם נקלע לתוכו: שום דבר הוא לא כמו שהוא נראה.

 

אז כן: ממבט ובערכים של היום, 'פיקס' היא סדרה איטית. יש בה גם צדדים נאיביים במפגיע, ואם לא מתחברים להומור הילדותי שלה, ולמתווה המתפזר והסתום, היא עלולה לעלות על העצבים הרבה לפני שנפתרת תעלומת הרצח. אבל גם חצי יובל אחרי, היא נותרה סדרה מלכותית ממש, עם כל כך הרבה רגעי שיא טלוויזיוניים והלוק שהניב את הסיסמה, "טלוויזיה שנראית כמו קולנוע".

 

והמוזיקה האייקונית של אנג'לו בדלמנטי, שחוזר למרבה השמחה גם לסדרה החדשה. פסקול שהולחן תוך שעה בערך, בדלמנטי אילתר על הפנדר־רודס, ולינץ' פלט כמוכה קדחת את המילים "חושך", "ינשוף", "רוח" ו"עצי שקמה". הנעימה הגולמית, עם הבלחות הקול השמיימי של ג'ולי קרוז, השליכו את הסדרה למחוזות הפילם נואר, ועל הדרך, גם המציאו למובי את הקריירה. הנוכל החכם הפך את הנעימה המהוללת ל־'גו!' להיט הרייב הבולט של תחילת הניינטיז. ובעיקר, זה העולם שנוצר שם. a Place, חוזר ואמר לינץ'. בהשראת 'פייטון פלייס', העיירה הכל־אמריקאית הנורמלית, שמצפינה סודות, הגיהינום של הבורגנות, החוט המקשר מ'חלון פנורמי' של ייטס ל'אמריקן ביוטי' של בול.

 

דיוויד פוסטר וואלאס המנוח, אולי המבריק בכותבי הדור, ניסה בשעתו ללכוד במילים את סוד הקסם של לינץ'. "סרטי קולנוע כורתים שני סוגי חוזה עם הצופים. באחד, 'הסרט המסחרי', הם מבטיחים לו בידור. בשני, 'הסרט האמנותי', הם מציעים לו להתאמץ, כדי להבין אותם. דיוויד לינץ' מגיע בהרבה מקרים לטריטוריה חדשה. הוא לא מעוניין רק לבדר אותך. הוא לא מעוניין רק לפתור עבורך דברים. הוא פשוט מציג תמונות, במטרה להיכנס לך לראש", כתב פוסטר וואלאס, על הגאון שהגיע לתחום לגמרי במקרה. "בכלל רציתי להיות צייר, והגעתי לקולנוע כי רציתי ליצור ציורים זזים", אמר לינץ'.

 

ובמבט לאחור, עם תקווה חרדה לעתיד, 'טווין פיקס' הייתה לפני הכל, אוסף ציורים זזים, בלתי נשכחים, סתומים ומקסימים. לינץ' פעל באופן אינטואיטיבי. תאונות עבודה על הסט, שמצאו חן בעיניו, נכנסו פנימה. כך הפך המלביש פרנק סילבה, שנלכד בטעות בצילום, לקילר בוב. אך מי שהכניס את הגאון ואת הסדרה לתוך מסגרת ברורה, ופורמט ניתן לעיכול, היה מארק פרוסט, שותפו שווה הזכויות.

 

אלא שמוסכמות עולם הטלוויזיה עלו לבסוף ל'פיקס' בחייה. תעלומת לורה פאלמר אמורה הייתה להיות רק השער לעולם האינסופי של 'טווין פיקס', עוגן לטלנובלה אינסופית, מלאת התרחשויות מקבילות. ABC אילצה את לינץ' ופרוסט לפתור את החידה באמצע העונה השנייה.

 

צניחת מפלס ההתרגשות הובילה לירידת אחוזי הצפייה, להזזת יום ושעת השידור, ולהקפאת הסדרה. לחץ ציבורי החזיר אותה לאוויר, אבל בשלב הזה יוצריה המאוכזבים פנו כבר להרפתקאות אחרות, והסדרה יצאה מכלל שליטה. גם סרט הקולנוע המאוחר, Fire walk with me, העמיק את תחושת האכזבה. 'טווין פיקס' - שיוצריה, שחקניה ורבים מצופיה היו מוכנים להישאר בה לנצח - הובאה למנוחת עולמים בתום שתי עונות בלבד. נקברה על מנת שלא לשוב לעולם.

 

ופתאום. "זה קורה שוב".

 

7nights@yedioth.co.il