זה היה על מטוס לפני כמה שנים. הקומיקאית המצליחה איימי שומר הבחינה פתאום שאחת הנוסעות במושב לידה היא לא אחרת מאשר גולדי הון, כוכבת הקולנוע בדימוס. שומר לא הסתירה את הערצתה. שתיהן הרי בלונדיניות, מצחיקות ומבית יהודי טוב. גולדי מצידה לא הבינה מי זאת הנודניקית הקולנית הזאת ומה היא רוצה ממנה. "בכלל לא הכרתי את איימי", הודתה בראיון שהעניקה לאחרונה, "אבל זה היה ממש מתוק מצידה. מאוחר יותר נפגשנו שוב ואיימי באה אליי ואמרה: 'אני עושה סרט חדש ואני מאוד רוצה שתשתתפי בו'. מיד אמרתי לה כן".
התוצאה של המפגשים האלה הוא הסרט "באמאשל'ך", שמגיע בסוף השבוע למסכים, ומסמן את הקאמבק המשמח של הון בת ה־71. בכל זאת מדובר באחת הכוכבות האהובות של הוליווד, בטח בישראל, שהחליטה לפני 15 שנה שנמאס לה ושהיא רוצה חופש. האירוע הזה מלווה במסע יחסי ציבור נרחב, כולל הענקת כוכבים לגולדי ולבן זוגה הנצחי קורט ראסל, על המדרכה המפורסמת של עיר הסרטים.
"שיחקתי כל כך הרבה זמן, כמעט 40 שנה, והרגשתי שאני חוזרת על עצמי", הסבירה הון את הפרישה שלה. בשנים שחלפו מאז היא הייתה עסוקה בניתוחים פלסטיים, בתפקיד הדוברת הרשמית של התנועה האמריקאית נגד רכילות (כן, יש דבר כזה), בהקמת קרן חינוכית לילדים, בטיולים בהודו ובתרגול בודהיזם ("יהדות היא עדיין הדת שלי") ובעיקר בבילוי עם הנכדים ועם הבת, קייט הדסון, שהפכה לכוכבת ענק בזכות עצמה.
אז איך היה לחזור לסט הצילומים? "זה היה כמו לשוב הביתה, ממש כמו לחזור לבית שבו גדלת", אומרת הון. "חשבתי לעצמי: 'זה כל כך מגניב'. איימי הייתה מרעננת וגם התסריט. שכחתי כמה כיף זה לשחק בסרט וכמה נחמד זה לקבל תשומת לב. פתאום אנשים שואלים אותך אם הם יכולים לעסות את הגב שלך, לסדר לך את השיער או להביא לך משהו לאכול. שכחתי כמה מזל יש לכל מי שמתעסק בקולנוע בהוליווד".
"באמאשל'ך" עוסק באמילי (איימי שומר), זבנית ניו־יורקית, פזיזה ואופטימית חסרת תקנה. אמא שלה (גולדי הון) היא בדיוק ההפך ממנה — אישה חרדתית ומתישה. השתיים טסות לג'ונגלים של אקוודור ומוציאות מדעתן אחת את השנייה. "איימי כל כך מוכשרת ומצחיקה, היא ממש גאונה", מפרגנת הון. "אני אוהבת את הדרך שהיא חושבת. היא לא רק מצחיקה, היא גם חכמה ומאוד קל להתחבר אליה".
הון שגדלה במדינת וושינגטון היא בתם של מוזיקאי ממוצא גרמני־בריטי ואם יהודייה, מורה לריקוד. היא חונכה כיהודייה ובסינמטק תל־אביב יש אולם על שמה בזכות תרומתה הנדיבה. הון למדה מחול בצעירותה ובהמשך השתמשה בכישורים שרכשה בדרך קצת מפוקפקת כשעבדה כחשפנית. "כשהייתי קטנה הייתי אומרת: 'כשאגדל, אני רוצה להית שמחה'. כשגדלתי, הדבר היחיד שרציתי הוא להתחתן, לפתוח בית ספר לריקוד, אולי לרקוד בברודווי, וזהו. הייתה לי אהבה טבעית לריקוד. הייתי בת שלוש כשהתחלתי ומעולם לא הפסקתי. אהבתי להופיע. הגוף היה הכלי שלי. הייתי רוקדת ומרגישה נהדר. אז זו הייתה התוכנית שלי, אבל היא לא עבדה".
אחרי הופעה בכמה סדרות טלוויזיה בשנות ה־60, הון עברה למסך הגדול ומיד הפכה לכוכבת. בטקס האוסקר של 1970 היא קטפה את פסלון שחקנית המשנה המצטיינת עבור "פרח הקקטוס". ב־1981 הייתה מועמדת פעם נוספת לפרס, על השתתפותה בסרט "טוראית בנג'מין" — אחד מתפקידיה המפורסמים. בסבנטיז היא הייתה בת הזוג של וורן ביטי ושיתפה איתו פעולה בשני סרטים מצליחים: "השוד המושלם" ו"שמפו".
הון הפכה לאחת השחקניות הכי מצליחות בקופות בזכות להיטים כמו "שוגרלד אקספרס" של סטיבן ספילברג ו"תרגיל לבלשית מתחילה". "אמא שלי אמרה לי פעם: 'את יודעת, גולדי, מפיק יכול לשים אותך מול מצלמה, אבל את חייבת להיות מוכנה ואנשים צריכים לרצות אותך', בגלל שזה מה שחשוב בסופו של דבר — הקהל".
בזכות התפקידים שלקחה נדבקה להון תדמית של בלונדינית מטומטמת, תלותית ומקסימה, בעלת עיני עגל. "הדימוי הזה רחוק ממני לחלוטין במציאות" היא אומרת. "אני זוכר איך אישה אחת ניגשה אליי ואמרה: 'את מרגישה טיפשה בגלל שאת מגלמת בלונדיניות טיפשות?' הסתכלתי עליה ואמרתי: 'אני אישה משוחררת, השחרור שלי בא מבפנים'".
הון הייתה נשואה פעמיים. מבעלה השני, השחקן והזמר ביל הדסון, הביאה שני ילדים, אוליבר וקייט, שנחשבת היום לכוכבת גדולה בזכות עצמה. בניגוד למשפחות רבות בהוליווד, גולדי מפרגנת לקריירה של בתה. "איזו מתנה יותר טובה יכולתי לקבל מזה שהבת שלי מצליחה ומאושרת?"
אחרי יחסים רצופי משברים, כולל גירושים וחתונה נוספת, הון נפנפה את הדסון שהתקשה לקבל את היותו "מר גולדי הון" ואת העובדה שהיא מרוויחה הרבה יותר ממנו. כמתנת פרידה אולצה להעניק לו את הבית המפואר שבו גרו. הוא מצדו פירסם אוטוביוגרפיה נקמנית, שבה טען שהיא אישה בוגדנית, ושכבר ביום חתונתם ביקשה שנישואיהם יהיו פתוחים. "אביה של הון אמר לי, 'היא צריכה גבר שונה לכל אחד ממצבי הרוח שלה'. אז לא הבנתי מה זה אומר", כתב הדסון. "הוא פשוט ניסה להזהיר אותי. גולדי היא אישה שלא מסוגלת להישאר נאמנה לגבר אחד".
הון התנחמה בהמשך בזרועותיו המסוקסות של השחקן קורט ראסל, שצעיר ממנה בשש שנים. הבת קייט, אגב, רואה בראסל את אביה. "הוא תמיד היה שם בשבילי כשהייתי צריכה אותו. הייתי בת מזל שהוא נכנס לחיי, בגלל שאבי הביולוגי לא נכח בהם. אני לא מכירה את אבא שלי באמת. היה קשה לגדול ולהתבגר כשאביך לא נמצא בסביבה. הוא אפילו לא התקשר בימי ההולדת שלנו".
הון וראסל לא התחתנו מעולם, ובטקס חשיפת הכוכבים שנערך בשבוע שעבר במדרכה הזוהרת של הוליווד, היא התלוצצה על כך. "התחתנו הרגע?" שאלה בצחוק את הנוכחים. "אף פעם לא הייתה לי ולקורט חגיגה כזאת ביחד". ראסל מצידו לא הפסיק לפרזן לזוגתו. "חוץ מגולדי, אין מישהי אחרת בעולם שהייתי רוצה להיות צמוד אליה לנצח". ראסל פירגן להון, גם כשהחליטה לשוב לאור הזרקורים ולעשות את "באמאשל'ך". גם ראסל מבצע קאמבק בשנים האחרונות, כולל "שמונת השנואים" של קוונטין טרנטינו, שכמובן הגיע לטקס כדי לתת כבוד לגולדי.
העבודה על הסרט, מספרת הון, גרמה לה להיזכר בהרפתקאות שחוותה עם אמא שלה. "היא הייתה מצטרפת אליי לצילומי הסרטים שהייתי משחקת בהם, והיינו צוחקות הרבה. ירשתי את חוש ההומור שלי מאמא. שני ההורים שלי היו מצחיקים. לקייט ולי יש את אותה מערכת יחסים שהייתה לי עם אמי. אני זוכרת שפעם אחת היינו על ספינה בים התיכון, והיה לנו מאוד כיף. הפפראצי ניסו לקחת תמונות של המשפחה וכולנו חשפנו להם ישבנים. הצלמים מעולם לא קיבלו את התמונה שהם רצו, בגלל שאחד מחברי הספינה הגיע והתיז עליהם מים. היה לנו כל כך כיף".
מסתבר שהון ירשה מהוריה לא רק את חוש ההומור: היא מייחסת לגנים הטובים שלה גם את המראה הצעיר שלה (למרות שיש העשויים להזדעזע ממה שעוללו לה סכיני המנתחים). "בהקשר למראה שלי, אני חייבת לומר שזה גנטיקה. גם ילדיי מבורכים בגנים האלה. קייט הולכת להיראות צעירה כל חייה. אנשים היו אומרים לי כל הזמן שאבי נראה נורא צעיר, אבל הלוואי שהם היו נראים פחות צעירים וחיים יותר שנים. אני כל כך מתגעגעת אליהם".
הון לא מסתפקת בגנטיקה, ונוהגת לעשות מדיטציה ולצום יומיים בשבוע. "אני גם מנסה לישון הרבה. קורט כל הזמן אומר לי: 'את כבר הולכת למיטה?' ואני אוהבת לישון כבר בעשר בלילה. לשינה יש תפקיד ענק לגבי איך שאתה מרגיש ואיך שאתה מתמודד עם הכל".
"באמאשל'ך" פתח להון את התיאבון. בגיל 71 היא רוצה לחזור להוליווד בכל הכוח. "הבנתי שהתגעגעתי. לעשות סרטים זאת זכות גדולה, וכל מי שעושה את זה צריך להגיד תודה, זאת פשוט דרך נהדרת לחיות".
הסרט באמאשל'ך עולה הערב למסכים בישראל
