כָּל הַדֶּרֶךְ אֲנִי רוֹאָה. שׁוּרוֹת שֶׁל בְּרוֹשִׁים,
קוֹצִים רְטֻבִּים, יֵאוּשׁ שָׁקֵט.
מִישֶׁהוּ נָטַע פַּעַם וְסֵדֶר הָיָה לוֹ חָשׁוּב.
מִישֶׁהוּ נִבֵּא וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה נִבֵּא. יָדַיִם
כִּסּוּ זוֹ עַל זוֹ, שָׁרָשִׁים נִלְפְּתוּ כְּמוֹ מַנְעוּל.
וִתּוּר עַל לֶחֶם, עַל מַיִם, עַל נְשִׁימָה.
כָּל מָה שֶׁהִכַּרְנוּ רָחוֹק. מָה סָמִיךְ מִדָּם?
מִי אָמַר שֶׁצָּרִיךְ לִחְיוֹת סֵדֶר בְּתוֹךְ אָדָם?
שְׁלָטִים יְרֻקִּים. אוֹתִיּוֹת לְבָנוֹת.
שְׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת הֵם שֵׁמוֹת מֵתִים.
אַשְׁפָּה מִכָּאן וְאַשְׁפָּה מִכָּאן.
יְרַחֵם הָאֵל עַל הַבְּרוֹשִׁים וְהַשּׁוּרוֹת,
אַלְלָה יְרַחֵם עַל קוֹץ רָטֹב,
עַקְשָׁן יוֹתֵר מֵהַמִּדְבָּר,
הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמְּךָ.
יְתוֹמִים, כְּמוֹ פְּלִיטִים, מְזַהִים מֵרָחוֹק אֶת
מָה שֶׁיַּכְאִיב: רֵיחַ שֶׁל חֹרֶף, חֲדָרִים אֲפֵלִים,
לְעוֹלָם לֹא נִפָּגֵשׁ.
עַל הַגְּבָעוֹת מִסָּבִיב, בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה,
מַשֶּׁהוּ זָז.
בַּמַּיִם אֵין אֲנִי רוֹאָה. אֲנִי לוֹמֶדֶת לִשְׂחוֹת
בִּשְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע שָׁנִים וְשׁוֹכַחַת בְּחָדְשַׁיִם.
גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת, מִתְבַּגֶּרֶת וְהוֹלֶכֶת, מִזְדַּקֶּנֶת וְהוֹלֶכֶת,
עָתִיד עָתִיד. תָּמִיד תָּמִיד. אֲנִי רִאשׁוֹנָה וְאֵלִיָּהוּ אַחֲרוֹן.
יֵשׁ רֶוַח אֶחָד קָטָן בֵּין זִכָּרוֹן לְדִּמְעָה.
בָּרֶוַח שֶׁבֵּין אֱלֹהִים נָתַן
לְבֵין אֱלֹהִים לָקַח
אֲנִי חַיָּה.
מתוך: כתב העת "הכיוון מזרח"
