הגרלת הענק ב"מחיר למשתכן" שעליה הכריזו שר האוצר כחלון ושר הבינוי והשיכון גלנט היא פטיש 5 הקילו שהיה צריך שוק הדיור. אלא שהפטיש הזה היכה ליד המסמר ולא עליו. כחלון סימן כיעד את שוק הנדל"ן כבסיס להצלחה באוצר ומתחילת דרכו בתפקיד שם את כל יהבו עליו (תוכנית "נטו משפחה" היא הגיבוי למקרה של בחירות בזק). "מחיר למשתכן" נבחרה להיות תוכנית הדגל שלו ושל אביגדור יצחקי, יו"ר מטה הדיור. אלא שעד עכשיו התוכנית הזו התקדמה בעצלתיים.
הבעיות בפרויקטים הראשונים בעפולה ובלוד, שנחשפו ב"ממון", אמנם מאחורינו, אך הקצב שבו מתקדמת התוכנית איטי מדי ואינו מצליח לשנות את המאזן הכולל. כ־87 אלף משפחות נרשמו כזכאיות לתוכנית. למרות זאת, רק 10,000 זכו בהגרלה, כשנתיים אחרי שהוכרזה, ואף משפחה עוד לא קיבלה את המפתח לדירה.
"מחיר למשתכן" הוצגה כתוכנית שתשנה את פני השוק ותביא לירידה במחירים. כדי לצייר אותה כהצלחה נאחזים כחלון ואנשיו בירידה במספר העסקאות בשוק הנדל"ן. אלא שהאטה במספר העסקאות לא אומרת בהכרח שהמחירים יורדים. למעשה, הקבלנים לא ממהרים למכור את מלאי הדירות שלהם. הריבית הנמוכה מאפשרת להם "לדגור" עליהן עוד קצת בשביל לא להרוויח פחות.
הקצב שבו מתקדמת התוכנית אולי מקטין מעט את ביקושי היתר, אך לא מחסל אותם ובוודאי שאינו מאפשר סגירה מהירה של הפער בינם לבין היצע הדירות. כחלון הצליח לדחוק החוצה את הביקושים מצד המשקיעים, אבל יש לא מעט זוגות צעירים שמדירים את רגליהם מהשוק בהמתנה. אותם זוגות עלולים לאבד את הסבלנות שלהם בסופו של דבר ולחזור לשוק החופשי.
לא סתם הדגישו כחלון ויצחקי אתמול את הצורך בהמשכיות של התוכנית. כבר היינו פעם בסרט של תוכנית להוזלת המחירים שגרמה לעצירה בשוק — מע"מ אפס. אז, עם ביטולה, נמשכה הדהירה לדירה. זה תסריט הבלהות של השניים.
מי שקיווה לירידת מחירים כוללת בשוק הנדל"ן עלול להתאכזב כשיבין ש"מחיר למשתכן" שונה במהותה מהאופן שבו הציגו אותה. כשמתבוננים בתוכנית היטב מבינים כי היא מהווה הטבה חד־פעמית לאוכלוסייה ספציפית, ויש שיגידו לבוחרים פוטנציאליים. היא אולי תקל במשהו על מצוקת הנדל"ן, אך בטח לא תפתור את בעיות השוק כולו.
