"היינו פה כבר" היא התחושה הראשונה עם העלייה לקומה השנייה בטרמינל 1. אותם שטיחים ישנים, אותם מושבים וגם אותם חלונות גדולים שאפשר לראות דרכם נחיתות והמראות, בניגוד לחלונות המרושתים של טרמינל 3.
טרמינל 1 נסגר אחרי פתיחת טרמינל 3 ב־2004, ולפני מספר שנים נפתח מחדש כטרמינל לטיסות חסך (לואו־קוסט). עד אתמול הפעילות בו התרכזה רק ברישום לטיסה, קבלת מזוודות, בידוק ביטחוני ובדיקת דרכונים, ולאחר מכן הועברו הנוסעים באוטובוסים לטרמינל 3 כדי לערוך קניות בדיוטי פרי, ומשם הועלו למטוס באמצעות השרוולים או באוטובוסים. לפני מספר חודשים הוחלט ברשות שדות התעופה לשדרג את הטרמינל תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות, בעיקר בכל הקשור לבידוק הביטחוני. הטרמינל נסגר לצורך פעולות השדרוג ובמקביל הוחלט גם שיוקמו בו חנויות דיוטי פרי.
פתיחתו המחודשת של הטרמינל היתה בשני שלבים. בשלב הראשון (לפני מספר שבועות) הוא נפתח רק לרישום לטיסה ולבידוק הביטחוני, והקניות והמעבר למטוסים בוצעו דרך טרמינל 3. החל מאתמול הוא נפתח לגמרי לפעילות, ומעתה נוסעי טיסות החסך יישארו בו עד הטיסה ויועברו ישירות למטוסים באוטובוסים, ממש כפי שהיה לפני 14 שנים.
עלות השדרוג של הטרמינל נאמדת בכ־80 מיליון שקל. כ־75% מההוצאה הם על מערכות הבידוק הביטחוני. "שאר ההוצאה לא היתה גדולה משום שהתבססנו על מה שהיה בעבר. ניקינו, מירקנו, חידשנו וריעננו. השטיחים בני 24 שנים", אמר אתמול מנהל רשות שדות התעופה, יעקב גנות, שציין כי במהלך השנה יעברו בטרמינל כ־1.4 מיליון נוסעים בטיסות יוצאות.
לא רק השטיחים גרמו לנו לחוש נוסטלגיים. במרכז אזור הישיבה הציבו עגלות עם "כאילו" גזוז ו"כאילו" קלחי תירס, ועוד כל מיני מזכרות מתקופת הקמת הבניין, בזמן המנדט הבריטי. שדה התעופה נקרא אז "וילהלמה", על שם המושבה הטמפלרית הסמוכה, ופעלו בו פחות מעשר חברות תעופה. עם קום המדינה הוחלף שמו לנמל התעופה לוד ולאחר מכן, ב־1979, הפך לנמל התעופה בן־גוריון (נתב"ג).
הפתעה: באולם המרכזי הוציאו את מכונות השיקוף, ומעתה כל המזוודות יעברו בידוק שוויוני "מאחורי הקלעים" על ידי מערכות מתקדמות שיודעות לזהות חפצים חשודים במזוודות ולפלוט אותן מהמסוע. בנוסף, בכניסה לטרמינל הציבו "קיוסקים" שמאפשרים לנוסעים שלא עשו רישום לטיסה בבית לבצע אותו עצמאית ולחסוך את עלות הרישום בדלפק שגובות חברות הלואו־קוסט.
לאחר הרישום לטיסה ומסירת המזוודות תגלו שתוכלו לבצע מעבר גבול עצמאי עם דרכונים ביומטריים או כרטיסי טביעת כף היד. בניגוד לטרמינל 3, לא תקבלו שובר למעבר, ובמקומו תיפתח דלת זכוכית שתעביר אתכם לשלב הבא: הקומה השנייה, שבה תעברו את הבידוק של תיקי היד, שבשונה מטרמינל 3, מתקיים כאן בשיטה דומה יותר למה שקיים בחו"ל. בעוד בטרמינל 3 המסוע לבדיקת התיקים מאפשר להניח עליו תיק אחד בלבד, מה שעוצר את כל התור של הנבדקים, בטרמינל 1 יש מסוע ארוך שמאפשר לכמה נוסעים, בו־זמנית, להתחיל בבידוק תיקי היד וכל מה שצריך להיות גלוי למכונות השיקוף. התהליך, לפחות מההתרשמות, מהיר יותר.
מתחם הקניות קטן משמעותית מזה של טרמינל 3, אבל מגוון החנויות בו בהחלט סביר: חנות גדולה של ג'יימס ריצ'רדסון, חנות מוצרי החשמל א.ל.מ, סטימצקי, חנות צעצועים של סקאל, ג'ק קובה, חנות הספורט FOOTLOCKER, ודוכן של בנק הפועלים לרכישת מטבע חוץ. אם שכחתם לעשות ביטוח, תמצאו שם גם דוכן של פספורטקארד. במקום יש גם משחקייה לילדים, ובקצה הטרמינל - כלובים שקופים למעשנים.
אוכל? כאן תראו ההבדל גדול בין הטרמינלים. ארומה ובורגראנץ' הם שני מתחמי האוכל היחידים במקום, לצד מכונות למכירת שתייה וחטיפים מתוקים ומלוחים. במכונות נגבית עמלה של 70 אגורות עבור רכישה בכרטיס אשראי, אגב. כלומר, אם מחירו של החטיף 7 שקלים, גובים מכם 10% עבור גיהוץ הכרטיס.
שר התחבורה, ישראל כץ, אמר אתמול כי "פתיחת טרמינל 1 היא תוצאה של מהפכת השמיים הפתוחים", והוסיף כי עבורו זהו יום חג.
