ים של שאלות

אנשים מעטים זוכרים, או הכירו, את השיר "אהבת דלילה" של זמירה חן. אבל האזנה לבית הראשון לא מותירה מקום לספק: זהו אותו לחן של "הפרח בגני" של זוהר ארגוב, שעליו חתום (מילים ולחן) אחד היוצרים המוערכים במוזיקה הישראלית, אביהו מדינה.

וכאן תוכלו להאזין לשיר של זמירה חן "אהבת דלילה"

האם מדובר בצירוף מקרים נדיר? קשה להניח. זמירה חן העדיפה לשתוק עד היום וגם עכשיו, בהתייחסות ראשונה, היא נוהגת בזהירות כשהיא נדרשת לאפשרות שהשיר נגנב ממנה. "פתאום אתה מרגיש משהו דומה אבל אתה לא בטוח. זה מאוד מזכיר. וזה מוזר כל הסיפור הזה", אמרה.

"יש דמיון, כן", אישר מדינה כאשר כתב "הצינור" השמיע לו את שירה של חן, אבל מיהר להבהיר: "אני לא מכיר את השיר הזה. אני שומע אותו פעם ראשונה. אבל כן, הוא מוכר לי בגלל שהוא דומה ל'פרח בגני'". בתשובה לשאלה האם ייתכן ששמע את השיר ברדיו אמר מדינה: "הכל יכול להיות".

גם מאיר ראובני, המפיק של זהר ארגוב, לא מכחיש את הדמיון החריג. "צריכים לבוא ולהלין על אלה שמתיימרים ואומרים שהם כתבו והלחינו. מה לי ולהם? אני קיבלתי את זה כמוצר מוגמר והשתמשתי בו".

מדינה | צילום: אביגיל עוזי

"הפרח בגני" הוא לא השיר היחיד שלגביו עולות טענות. אל חוקר המוזיקה דודי פטימר הגיעו תלונות על גניבה במקרה אחר — השיר "נזכר אני במבטך". בעטיפות התקליטים, תחת שמות היוצרים, מופיעה המילה "עממי". אבל לשיר יש כותב, שאול ישראלי, שהוציא אותו על תקליט ב־1979. "נפלה לידי הקסטה של זוהר ועליה היה כתוב 'כותב לא ידוע'", סיפר ישראלי. "צלצלתי לראובני ואמרתי לו: 'אתה לקחת את השיר הזה מהתקליט שלי ואתם כותבים אחר כך כותב לא ידוע'. למה כל הבלוף הזה?'".

מקרה נוסף הוא השיר "ים של דמעות", אחת הקלאסיקות הגדולות של ארגוב, שזכור גם בזכות הביצוע של נינט טייב בגמר "כוכב נולד". הוא נכתב על ידי זמירה חן ומעטים יודעים שמי שביצעה אותו במקור היא הזמרת אווה פרנסיס. "באתי לארץ אחרי גירושין עם ארבעה ילדים. לא היה לי ראש לדברים האלה. פחדתי מתגובות כמו 'וואו, על מה היא מדברת?' אף על פי שיש לי את כל ההוכחות. יש לי את הסלילים של ההקלטה שלי", מספרת פרנסיס. לדבריה, היא ניסתה לדבר עם אחד מהאחים ראובני — היא לא זוכרת מי בדיוק — "והוא צחק לי בפנים. הוא אמר לי 'זוהר שמע את השיר והוא נורא התלהב' וזהו".

מאיר ראובני מסביר: "זה היה בתחילת הדרך שלנו – ועוד לא היה לנו את הידע האבסולוטי איך להגיע למקורות. השתדלנו, אבל כשלא ידענו כתבנו 'עממי'".