"God Only Knows של הביץ'־בויז זה השיר הטוב ביותר שנכתב אי פעם", מכריז עידן אלתרמן בפסקנות, והוא צרכן מוזיקה כבד שמעיד על עצמו שהוא שומע הכל - "מפאנק בפא דגושה ועד לפאנק בפא לא דגושה, ואלקטרוני וקלאסי. כל מה שעשוי טוב. לא אכפת לי הז'אנר". יש לו למעלה מ־2,000 דיסקים בבית, למרות שבשנים האחרונות הוא חזר לתקליטים. "אני משתמש מדי פעם גם בשירותי 'ספוטיפיי', אבל דברים שאני אוהב, אני צריך שיהיו לי בבית. לא יכול להשאיר אותם בטלפון או במחשב".
כשאומרים "עידן אלתרמן" מיד עולה חיוך על הפנים, זיכרון של צחי מ"גבעת חמציצים" ומחשבות על יבוסים. מוזיקה זה לא מה שמקשרים אליו כאסוציאציה מיידית. אבל זה ממש לא מדויק. הוא נגע במוזיקה במסגרת ההרכב "לולה" עם אבי גרייניק, ירדן בר־כוכבא ויסמין קידר, פתח בלוג על מוזיקה שנשא את השם "לא יכול בלי זה", עושה מופע מוזיקלי לילדים עם ירדן בר־כוכבא ובימים אלה נמצא בחזרות למחזמר "היירספריי" שיעלה בחודש הבא.
"אני מעריץ מוזיקה מגיל מאוד צעיר, ואפשר לומר שזה התחביב העיקרי שלי", אומר מי שבימים אלה החל לשדר תוכנית מוזיקה אישית בתחנת כאן 88 מדי יום שני, במסגרת רצועת שידור בין חצות לשתיים לפנות בוקר. "מגיל מאוד צעיר אני שומע המון, קונה ומזמין מחו"ל ספרים על מוזיקאים. בשנים האחרונות אני גם מנגן גיטרה ופסנתר ושר במסגרת 'העכבישים מפלוטו' - להקת קאברים של דיוויד בואי שרצה כבר חמש שנים".
אלתרמן חוזר לרדיו לאחר שהגיש בעבר לצידו של יאיר רווה את "ציפורי לילה קולנועיות" ואת "צהריים בשניים" ברדיו תל־אביב. "לילה אלטרנטיבי", הוא קורא לרצועת השידור שלו, שבה הוא מתכוון להשמיע בעיקר מוזיקה מחו"ל. "בגלל השעה המאוחרת אני לא מחויב ללהיטים, ויכול להשמיע שירים עלומים של להקות או זמרים מוכרים", הוא אומר. "וספיישלים. אני מאוד אוהב ספיישלים".
הוא מתרגש כמו ילד קטן מהמחשבה שיש לו רצועת שידור שהיא כולה שלו. "אני נורא אוהב רדיו. זה מדיום חם. בשעות שלי אני גם יושב לבד באולפן על תקן הטכנאי, ואפשר לדמיין שאתה משדר לעצמך, כי לך תדע מי בכלל מקשיב לך בשתיים לפנות בוקר", הוא אומר.
הוא יהיה הראשון להודות, שזה שונה מאוד מהעבודה שלו בטלוויזיה. "בטלוויזיה יש המון פשרות ודברים שאתה מוצא את עצמך חייב לעשות בפריים־טיים, ואתה לא תמיד יודע להגיד לעצמך אם אתה באמת נהנה או פשוט מרוצה מהמעמד והחשיפה", הוא אומר.
היום, ממרום גיל 45, הוא כבר מרשה לעצמו לעשות רק את מה שהכי נכון בשבילו. כמו החיבור מחדש עם אבי גרייניק, ש"הולך נפלא", לדבריו. "זאת תחושה מדהימה לשבת עם חבר ילדות שאני מכיר מגיל 16, ולחוש מחדש את החדווה שנעלמה לנו בגיל 30 ועכשיו אנחנו חוזרים אליה בגדול. אנחנו עדיין מצחיקים מאוד אחד את השני. נורא חשוב לי להגיע למקום שבו אני מרגיש שאני לא מתפשר. מקום שבו אין סכנה שאני גונב לעצמי את הנשמה".
הגיל עושה לך משהו?
"כשאני מסתכל על עצמי אני רואה ילד. לפעמים אני עולה עם הילדים במעלית ומסתכל במראה הגדולה ולא מאמין שאני אבא שלהם. אני מרגיש שאני לא תואם את גילי. אני חושב שגם כשאהיה בן 50 אני אהיה נערי, במובן הטוב של המילה, לא כזה שמצביע על חוסר בשלות".
