מדהים לגלות איך האירועים סביב פיגוע הטרור במתחם מסגד אל־אקצא דווקא משפרים את סיכויי היישום של "תוכנית המאה". התוכנית המורכבת, השאפתנית, שהולכת ונטווית מאחורי הקלעים, מתמקדת בדמותו השנויה באינספור מחלוקות של מוחמד דחלאן (אבו־פאדי). מעורבים בה נשיא מצרים א־סיסי וראש המודיעין שלו חאלד פאוזי, מלך סעודיה ויורש העצר בריאד, שליט איחוד הנסיכויות במפרץ הפרסי וסגנו, מלך בחריין, ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ליברמן, וטראמפ - שצייץ כשחזר מסעודיה: "הפתעה דרמטית, בקרוב" - ועדיין, היא עלולה להתפוצץ בכל רגע. בשלב הזה נוח לכולם שתשומת הלב עברה בבת אחת מעזה אל רחבת המסגד הקדוש למיליארד וחצי מוסלמים.
"תוכנית המאה" נועדה להתבצע בעשרה שלבים. בשבוע הראשון של יוני הוזעק מנהיג חמאס בעזה, יחיא סנוואר עם ארבעה מעוזריו הצמודים למרתון פגישות במטה המודיעין המצרי בקהיר. אלא שביום השני לשיחות התייצב שם מוחמד דחלאן. אחרי עשר שנות ניתוק, נפגשו חברי הילדות ממחנה הפליטים בחאן יונס במטה המודיעין בקהיר. דחלאן הציג את השלב הראשון ב"תוכנית המאה": מאה אנשי פת"ח ברצועת עזה ושורה של צעירים נאמני דחלאן יאיישו את הצד הפלסטיני של מעבר רפיח. אם הרשימה השמית תקבל את אישור חמאס והזרועות הצבאיות, יעברו שוטרי הגבול החדשים סדרת אימונים מזורזת בבסיס משטרה מצרי. מיד אחרי שהמחסומים יאוישו, מצרים תפתח את רפיח למעבר חופשי, קבוע, לא תלוי במשברים פוליטיים, לשני מיליון תושבי הרצועה. סטודנטים שקיבלו מלגות יוכלו להגשים את חלומותיהם, משפחות וזוגות צעירים יתאחדו, מי שיוכל להרשות לעצמו ייסע לטייל בעולם הגדול, משקיעים וקבלנים יגיעו, ועזה תתחיל "לנשום אוויר חופשי".
לא במקרה הציג השר ישראל כץ בפני הנציג האמריקאי לפני כארבעה חודשים את תוכניתו, שמשתלבת ב"תוכנית המאה", להקים נמל ימי מול עזה ולאפשר חופש שיט לסירות הדייגים.
דחלאן מסביר להנהגת חמאס שמוכרחים להגיע להידברות עם ישראל, באמצעותו. הוא ניצל את ההזדמנות למשש את הדופק גם בעניין עסקת שבויים. ישראל תשחרר אסירים, חמאס יחזיר את גופותיהם של שני חללי צה"ל מצוק איתן, אורון שאול והדר גולדין, ויחזיר את אברהם (אברה) מנגיסטו, הישאם א־סייד וג'ומעה אבו ענימה, שלושה אזרחים שחצו את הגבול לעזה.
כשנחשפו מאמציו להשיג עסקה, דחלאן חטף - בעיקר ברמאללה, בקטאר ובטורקיה - מבול של השמצות כ"סוכן המוסד". שוב נשלפו סיפורים מהעבר על מעורבותו, כביכול, בהרעלת ערפאת ובסיוע מודיעיני בחיסול מחמוד אל־מבחוח, קורבן החיסול הישראלי בדובאי.
סינוואר ומלוויו לא מיהרו להפגין התלהבות מהתוכניות של דחלאן. להפך, הם הציגו מחיר גבוה לעסקה, והשבוע הריצו שמועות שהנהגת חמאס יצאה לבדוק אפשרות לעבור לאלג'יר. מהצד התעמולתי, אלג'יר מזוהה עם מלחמת חופש בכיבוש הצרפתי. מהצד הפחות נוח, אלג'יר רחוקה מזירת האירועים, ואיסמעיל הנייה לא חולם להוציא את המשפחה ולנדוד לחסותו של הנשיא הקשיש בוטפליקה.
דחלאן לוחץ עכשיו ליישם את השלב הבא של "תוכנית המאה", להחזיר לעזה את יד ימינו ועוזרו הצמוד סמיר משהראווי. בבית משהראווי ב"כיכר עזה", שננטש בדיוק לפני עשר שנים, כשדחלאן וחבורתו ברחו מהרצועה, הסתיימו עכשיו השיפוצים לקראת אכלוסו מחדש. אלפים באו השבוע להפגין מול הבית, מנופפים בדגלי חמאס הירוקים, מעין חזרה גנרלית לקראת שובו הצפוי של משהראווי, על כל המשתמע. הבית ערוך ומוכן אבל השיבה לעזה נדחתה בגלל הפיגוע הקשה שהיה לפני כשבועיים נגד חיילי הצבא המצרי בצפון סיני. אם וכאשר יחזור, ימתינו לו אלפים - באישור הנהגת חמאס - בצד הפלסטיני של מעבר רפיח, ויתלוו אליו עד לסמטאות שמקיפות את "כיכר עזה".
דחלאן בן ה־55 נזהר. הוא עוד לא הודיע שהוא חוזר אבל למי שרוצה לחפש את טביעת אצבעותיו ברצועה, מומלץ לעקוב אחרי "קרן ג'לילה", שנושאת את שם רעייתו. עשרות מיליוני דולרים, תרומת איחוד נסיכויות הנפט במפרץ והשליט, בן זאיד, פטרונו של דחלאן, זורמים לרצועה דרך הקרן. כך הוקם בית חולים, הובטחו טיפולים במאות מקרים של בעיות פוריות, בנשים ובגברים, נתרמו עיניים מלאכותיות וגפיים תותבות, וניתן סיוע כספי חודשי קבוע למאות משפחות מעוטות יכולת וליתומים במחנות הפליטים של עזה. מאז 2015 מממנת הקרן גם חתונה המונית שמתקיימת בחאן יונס מדי שנה בערב צום הרמדאן, ל־400 חתנים וכלות פלסטינים.
ג'לילה, שמוכרת גם כ"אום פאדי", על שם בנם הבכור, היא ד"ר לפסיכולוגיה שאחראית גם למימון טיפולים בנפגעי הלם, ילדים ובוגרים, ברצועה.
קרן הצדקה שלה מטרידה את מנגנוני הביטחון של חמאס ברצועה. היא עומדת בניגוד לשחיתות בצמרת שהשתלטה על כספי תרומות ומזניקה, בסמטאות עזה ובקמפוסים, את הפופולריות של בני הזוג. בניגוד לדחלאן, שלא העז לחזור לרצועה מאז סילוקו בהשפלה, ג'לילה מקפידה לבקר, כשחמאס מתיר את כניסתה, ולהצטלם כשהיא חונכת פרויקטים ומפזרת כספים.
מומחים בישראל מנהלים מעקב צמוד אחרי "תוכנית המאה" של דחלאן. "אין ספק שהוא לא מפסיק לעשות שיעורי בית, הוא חי ונושם את עזה, אבל לא ברור אם יש לו אינטרס מיידי לעזוב את החיים הטובים שלו באבו־דאבי", אומר מומחה ישראלי. בנסיכות העשירה הוא משמש יועצם הבכיר והצמוד לענייני ביטחון ומודיעין, של השליט ואחיו, יורש העצר. מכאן, בעידוד בית המלוכה הסעודי המבקש למחוק את דריסת הרגל של קטאר ברצועה, הבטיח דחלאן להשיג 20 מיליון דולר נוספים לשיקום עזה. "זה סכום מזערי", אומר המומחה הישראלי, "בהשוואה למיליארד הדולר שנסיכות קטאר התחייבה להשקיע בעזה מאז מבצע צוק איתן". אבל התרומות מקטאר עלולות להיפסק, בגלל המשבר במפרץ והחרמתה.
"תוכנית המאה" מתכתבת עם המשבר במפרץ בין סעודיה־בחריין־איחוד הנסיכויות ומצרים לבין קטאר. חדי עין הצליחו לזהות שברשימת 59 המבוקשים ו־12 ארגוני הטרור שקטאר נאשמת במימונם, נעדר שמה של תנועת חמאס בעזה. לא במקרה. האחים המוסלמים, האב הרוחני של חמאס - במקום גבוה ברשימת הטרור, וחמאס על זרועותיה הצבאיות - יוק. זה אומר שמצרים לחצה להשאיר דלת פתוחה לדיאלוג עם ההנהגה בעזה, להכשיר את הקרקע עבור דחלאן. אם יחזור לרצועה ואם יתנהל בשלט רחוק מול עזה, באמצעות נאמניו, דחלאן זקוק לשיתוף הפעולה של ההנהגה המקומית. זאת גם הסיבה שבאמצע השבוע יצאה עוד משלחת, של הזרועות המיליטנטיות ברצועה, למטה המודיעין בקהיר. גם אותם רוצה המודיעין המצרי לרתום ליישום המהלך.
"במבט מקיף", אומר המומחה הישראלי, "עזה היא החזרה הגנרלית של דחלאן, שחותר לכבוש את המוקטעה ברמאללה, ולהתיישב על כיסאו של אבו־מאזן". מחמוד עבאס, מצידו, מכיר את התוכנית. "התיעוב של אבו־מאזן לדחלאן כל כך עמוק ואמוציונלי", הוא ממשיך, "שהוא יעשה כל מה שהוא מסוגל כדי לחסום אותו. דחלאן בעיניו חובר לחמאס רק כדי להפיל אותו".
המריבות ביניהם נולדו אחרי שדחלאן שימש יועצו הביטחוני. הרומן נבל במהירות, ואבו־מאזן, שכבר פיתח חשדות וטינה עמוקה, הורה להשתלט על רכושו של דחלאן, ביטל את חברותו במוסדות הנהגת הרשות, והביא לעזיבתו.
גם התביעה המשפטית שהגיש דחלאן נגד אבו־מאזן, באמצעות עורך הדין הישראלי זכי כמאל, לא תרמה להרגעת הרוחות. לפי עדות של אחד ממקורבי דחלאן, אבו־מאזן הורה להתנכל גם לנאמני אבו פאדי, ו"להשמיד את המחנה". דחלאן, בתגובה, רתם אליו את מוחמד רשיד, יועץ הכספים המסתורי של ערפאת, ורכש לעצמו מעמד של הלוחש לאוזנו של א־סיסי בארמון האיתיחאדייה בקהיר.
"מבחינתו של א־סיסי", מסביר המומחה הישראלי, "אין כאן אהבה מיוחדת לדחלאן הכריזמטי. א־סיסי שהיה ראש המודיעין הצבאי המצרי, מכיר בעל פה את 'תיק דחלאן'. הוא רואה בו כלי עבודה שמחבר בין הכסף שמגיע מאמירויות המפרץ לבין האינטרס המצרי להיפטר מקטאר ולהשיג שקט בעזה. בסולם העדיפויות של המודיעין המצרי, שקט ברצועה הוא תנאי מקדמי להצלחת המלחמה בטרור בסיני".
אפילו העברת הריבונות המצרית לסעודיה על האיים טיראן וסנפיר לאורך תעלת סואץ, מתחברת ל"תוכנית המאה". הפרלמנט בקהיר התנגד, המשפטנים הרימו קול, הרחוב המצרי איים בהפגנות והתקשורת הגיבה במאמרים ארסיים, אבל א־סיסי התעקש, והצליח להשיג את הרוב הנדרש. לא מדובר רק בהידוק היחסים והסיוע הכלכלי הסעודי שמובטח למצרים.
סעודיה התעטפה השבוע בשתיקה מול הפיגוע במתחם אל־אקצא. פרשן בכיר בריאד דאג להזכיר שמגנומטרים הוקמו גם בכניסה לאתרים הקדושים במכה "והעולם לא נפל". פרשן סעודי אחר מצא לנכון להמליץ, בימים הסוערים אחרונים, ש"סעודיה תתחיל לחשוב ברצינות על פתיחת שגרירות בישראל". הפרשן, מוחמד אל־ענזי, לא רק שלא נענש, אלא צוטט כשופרו המהדהד של יורש העצר הסעודי, גם בערוצי הטלוויזיה.
אם יחזור דחלאן לעזה, ואם פתיחת המעברים, שתלווה בהקלות מהצד הישראלי, תעבוד בלי תקלות, הוא יחתור להיות ראש ממשלת הרצועה או שר החוץ, או שיחבוש את שני הכובעים. תפקידו יהיה להבטיח אפס תקלות והברחות נשק מהרצועה לסיני ולהפך. האתגר הגדול יתמקד בהרחבת שטח הרצועה לכיוון סיני, רעיון שמבטיח רבות, ותלוי בשיתוף הפעולה המצרי.
"דחלאן הערמומי מנהל משחק מתוחכם", אומר המומחה הישראלי. "כשאבו־מאזן חוסם את דרכו לרמאללה, הוא עובד על הכניסה האחורית, דרך הרצועה. הוא בהחלט מכין את עצמו, ממקסם את כל יתרונותיו ומתנהל כמו סוס מרוצים שיודע איפה נמצא קו המטרה".
בפגישה עם א־סיסי במצרים התלונן אבו־מאזן על המזימה שנרקמת מאחורי גבו. הנשיא המצרי דאג לשחרר הצהרות חיוביות, אבל במעגל הקרוב יודעים שאין אהבה גדולה בין השניים. א־סיסי רותח על אבו־מאזן שסירב למתווה הפיוס מול חמאס, ובחר להעניש את עזה. הקיצוץ במשכורותיהם של פקידי הממשל בעזה והסירוב לשלם את חשבונות החשמל ברצועה יוצר מפלס לחץ מסוכן על מצרים. א־סיסי ניסה גם לשכנע את אבו־מאזן להתפייס עם דחלאן ונתקל בקיר אטום. הוא חושב גם על היום שאחרי, וכועס על אבו־מאזן בן ה־82 שמסרב למנות לעצמו יורש.
"בסקרים שנערכים גם ברצועה וגם ברמאללה בשאלה מי צריך להיות מנהיג עזה", מספר המומחה הישראלי, "הנייה מנצח, ודחלאן מיד אחריו. אבו־מאזן וברגותי מפגרים בפער ניכר, ואבו־מאזן מתפוצץ מזה. בהפגנה השבוע הונפו שלטים שקראו, 'אבו־מאזן לא מייצג אותי', ו'תביאו את אבו פאדי'. השנאה של אבו־מאזן לדחלאן היא מעבר להיגיון. דחלאן שלח אליו שליחים, אבל אבו־מאזן העיף אותם. הוא מעדיף להסתכסך עם מצרים ואיחוד הנסיכויות, רק לא לראות לידו את הפרצוף של דחלאן".
אם אבו־מאזן ייעלם בחטף, לא ברור מי יחליפו. אם היו לסאיב עריקאת תוכניות, הן נידונו להיגנז בגלל מחלתו הקשה והשתלת הריאה המתוכננת. ג'יבריל רג'וב, שמרחיב בשקט את המחנה שלו, לא נמצא במעגל הקרוב של אבו־מאזן והוא גם מסומן לרעה בקהיר, בעמאן ובירושלים. ההסתערות על המוקטעה היא תחנת הסיום ב"תוכנית המאה" של דחלאן. בינתיים הוא עומד בלוח הזמנים אבל רחוק מקו המטרה. ללא סיוע הקואליציה שמאחוריו, דחלאן עלול למצוא על הכיסא את מאג'ד פרג' ראש מנגנון המודיעין ברמאללה או דמות אחרת, בלי עזה, וחלום המדינה הפלסטינית המאוחדת ימשיך להתפוגג. אז צפוי דחלאן לשלוף את הג'וקר הסודי של התוכנית: הוא יודיע שהוא מנתק את עזה ויכריז על עצמו ראיס הרצועה.
