חולה על שוק האוכל המעולה של דיזנגוף סנטר, שהוא מתחם הקניות המועדף עליי. אוכל מנה קבועה של צ'ולנט, חצי רגיל חצי חיטה. מעדן
קם ב־5 לריצה, מפזר את הילדים, ב־8:30 שיעור ערבית עם גיא מעיין, המכונה עטאללה הרמלאי (חצי שנה ואנחנו עדיין ב"סבאח אל־חיר, אל־מודיר!"), סיבוב במרכזי המידע לתיירים בעיר, צהריים אצל אמא עם צלעות כבש ברוטב אננס, ואחה"צ אצל חמותי בקבוצת יבנה, בריכה וארוחת שבת קיבוצית, עוף בתנור וחומוס בנוסח אשכנז
"הקוסם" ו"מפגש אושר" בתל־אביב. שני הפלאפלים הטובים ביקום
הייתי בפילדלפיה, לקבל רעיונות לפרויקט "שביל העצמאות" לחגיגות שנות ה־70 למדינה
אשתי, רעות חפץ שוורץ, שעוסקת באופנה, קונה לי הכל. אין לי מושג מאיפה, אבל זה תמיד יפה, מתאים, וכפי שאני מגלה בסוף החודש - לא במיוחד זול
גזוז תוצרת חוץ. נשבע. תמיד מקווה למצוא דיאט קולה בטעם דובדבן, שפעם ביובל מביאים לארץ. אם היבואן שומע, אנא פזר באזור לב תל־אביב
רץ ארבע פעמים בשבוע בחוף
חמש כוסות אספרסו כפול וחמש כוסות שחור. כל יום
לאבאיט בנחלת בנימין
בנחלת בנימין
שקית עם 30 בזוקות
