דלתי בבית דתי פתוח. הייתי הילדה שידעה דברים והסבירה לכל בנות הכיתה על מחזור ויחסי מין. עד שמנהל בית הספר לקח אותי לשיחה ואמר לי שלא מדברים על הנושאים האלה והעביר אותי לכיתה עם בנות יותר דתיות כדי ש"אתיישר". שילמתי על הפה שלי למרות שהייתי תמימה. עד גיל 19 אפילו לא התנשקתי.
בשנה השנייה ללימודיי באוניברסיטה יצאתי מהדת. זה היה בגלל חבר. לא שכבתי איתו. היה בו צד שתלטני שהפריע לי. אחר כך פגשתי מישהו שהיה עבורי סוג של player. הייתי זקוקה לגבר שיעביר אותי חניכה. בפעמים ראשונות יש משהו אחר. את לא יודעת איך זה ירגיש כשתתנשקי איתו. להיות עירומה לידו. כשיחדור אלייך. הפעם הראשונה איתו התחילה מדהים אבל היה רגע שבו התנתקתי. הוא לא שם לב. הוא ידע שאני בתולה ורגע החדירה היה מפתיע וכואב. בתוך המפגש המיני היה מעבר בין ה"אלה" התשוקתית שהייתי, זאת שמצאה חן בעיניו, לזאת שפוחדת וזקוקה להגנה ולא יודעת מה עושים ו"רק אל תלך". סמרטוט נזקק. היום אני אוהבת את החלק הנזקק שבי. שם זה הרגיש כמו מכת מוות.
ואז היו לי שלל התנסויות ואחריהן שנת התנזרות. כעסתי, גידלתי שערות בבית השחי, למדתי משחק, אמרתי מה שאני חושבת וחטפתי ריקושטים. אחרי שנת השמיטה הזאת היו לי כל מיני גברים שבילבלו אותי ובגיל 24 הכרתי את רוני. הוא לא שיחק משחקים. לקח לי זמן לזהות את זה. בהתחלה הייתה בינינו תשוקה גדולה אבל במקביל עדיין היה החלק המתנתק, המשתבלל והנבהל. כשהוא יזם, המין היה כרוך בקשיים ובכניסה שלי לעמדת המרָצה וה"צריכים". כשאני התחלתי, הסקס היה נהדר. ואז נולדה לנו ילדה. עזבתי את העבודה ונהייתי רק אמא. הייתי מחוברת ליצירת הפאר הזאת ומשהו בתקשורת שלנו נפגע. לאט־לאט התרחקנו גם במין. כשאני מחוברת רגשית אני רוצה לעשות סקס וכשאני מרגישה מרחק, קשה לי לפתוח את הגוף. ואז נולד הילד השני ואמא שלי נפטרה וכל תיבת הפנדורה של ילדותי נפתחה. לא היה שם מקום לזוגיות ולמיניות. שנתיים אחר כך רוני עזב את הבית. זה היה אחרי שהוא ביקש ללכת לטיפול זוגי, שם הבנו שבמשך שנים כל אחד מאיתנו היה בולע את הרצונות שלו, או משליט אותם. גם בהורות וגם במין. לא ידענו לדבר. לפני שעזב היה לו סטוץ. הוא סיפר לי והייתי מוכנה להישאר אבל כשהוא הלך, התמוטטה חומת ההגנה שבניתי מפני גברים. שוב הייתי הנערה שבעיניה גברים הם מסוכנים שרק מזיינים והולכים.
קצת לפני הפרידה יצאתי לסוף שבוע עם חברות ופגשתי מישהו. בבת אחת הגוף שלי חזר לפעול כמו פעם. פתאום שוב היה אכפת לי מאיזו זווית רואים אותי. הרגשתי מובכת והחברות שלי עודדו אותי ללכת על זה. בלי העידוד שלהן ודאי הייתי הולכת בלי לעשות כלום ומתחרטת שנים. נסענו אליו והוא אמר, "אם לא תרצי אנגן לך". הייתי בטוחה שלא אעשה כלום ובסוף מצאתי את עצמי שוכבת איתו. היה לנו סקס מדהים. לא הרגשתי שאני בוגדת אלא שאני מחזירה את ה"אלה" לתפקוד. ידעתי שאני רוצה מיניות כזאת עם רוני.
בתקופת הפרידה עברתי תהליך של התחברות מחודשת לעצמי. הבנתי שמה שהשלכתי על רוני (שהוא הסוהר שלי, שיש לו חרדות שמגבילות אותי) היו בעצם חרדות שלי. אחרי שנתיים חזרנו לחיות יחד ומאז אנחנו מדייקים ומכוונים. משהו במיניות שלנו נפתח. תמיד רציתי שהוא יוביל אבל עכשיו אני זו שמובילה לאן שמעניין אותי ולומדת לומר "לא". אם הסקס מתפוצץ, אז שיתפוצץ ונעשה מחר. אני לא בתפקיד. לפעמים אני אומרת לו, "בוא תפתה אותי". זה לא התפקיד שלי להיענות לו מיד. להיות סקסית ופאם פטאל בלחיצת כפתור. זה מסע ואני מרגישה שיש לנו עוד דרך לעבור. אני לומדת להחזיק אותי ואת הנערות המפוחדות שבתוכי. מיניות היא הצומת שבו הכל בא לידי ביטוי. אני לומדת להתעקש להיות האישה שיודעת מה היא רוצה. כי כשאנחנו נכנסות לתפקיד של הריצוי, אנחנו נעלמות שם מהר מאוד.
***
בכל שבוע אכתוב כאן קול של אישה אחרת. סיפור קצר שיבטא מגוון רחב ככל האפשר של נשים. אתן מוזמנות לכתוב לי ואכתוב אתכן. erot.woman@gmail.com
