לפני 25 שנים בדיוק, כשהוריקן "אנדרו" היכה בחופי פלורידה, ישבו התושבים ספונים בבתיהם, צמודים לטרנזיסטורים ולמכשירי טלוויזיה המופעלים על סוללות, וצפו בחזאים המקומיים שהעבירו בשידור חי את ההתפתחויות בשטח. "אנדרו" היה הוריקן בדרגה 5, שבמשך שנים רבות (עד "קתרינה" ב־2005) נחשב להרסני ביותר בתולדות ארצות־הברית. לא פלא שרבים נזכרו בו בימים שלפני "אירמה", ההוריקן העוצמתי שפגע בארה"ב בשבוע שעבר.
אלא ש־25 שנים של פיתוחים טכנולוגיים עשו את שלהן, והעולם כיום עמוס בעזרים חדשניים — הן בתחום איסוף המידע המטאורולוגי, המעקב אחרי מסלול ההתקדמות של הסופות והשינויים בעוצמות הרוח לאורך הדרך, והן בתחום הטיפול בקורבנות לפני, תוך־כדי, ואחרי — פעולות כמו פינוי, איתור נפגעים, הגשת סיוע רפואי מיידי וטיפול באזורי אסון.
עד שנות ה־20 של המאה הקודמת, הוריקנים נחשבו מכת טבע שבאה כמעט ללא התרעה מוקדמת, וגורמת למותם של אלפי בני־אדם. לא עוד. לווייני מזג האוויר הולכים ומשתכללים, כשהם מצלמים מהחלל את הסחרור של העננים ואוספים נתונים באמצעות מכשירי רדאר וחיישנים אינפרא־אדומים, ופיתוחים חדשים של NASA בתחום המזל"טים והרחפנים מאפשרים קבלת תמונה תלת־ממדית, מקרוב, של ענני הסופה.
אל אלה מתוספים דיווחים שמגיעים ממש מהשטח. "ציידי הוריקנים" יוצאים במטוסים פרטיים היישר אל עין הסערה ומודדים שם את עוצמות הרוח, את הלחץ הברומטרי, את הגשם והשלג, ואף משחררים חיישנים (Dropsondes) שצונחים אל תוך הסופה ושולחים נתונים בזמן אמת למטוס שנמצא בסביבה. גם הרשתות החברתיות משמשות כיום כלי חיוני לאיסוף מידע בזמן אמת ולשמירה על קשר עם התושבים בכל שלב של המשבר.
כבר ב־2010 הקים האגף לטכנולוגיה ומדעים במשרד לביטחון פנים של ארצות־הברית קבוצת עבודה, שתפקידה לספק ייעוץ טכנולוגי וכלים לשימוש ברשתות החברתיות לפני, במהלך ואחרי מצב החירום — כדי לצבור ולרכז מידע חיוני, להעביר אותו לציבור בשטח, למזער מקרים של שמועות ודיסאינפורמציה, ולבנות מפות מדויקות של אזורי האסון לטובת כוחות ההצלה שנשלחים לשם.
לקראת הגעתה של "אירמה" התאספו מומחים במעבדות MIT כדי לבנות "מפת סיכון", פלטפורמת קוד פתוח, שתצבור נתונים מדיווחים של התושבים באמצעות טוויטר, פייסבוק או טלגרם. סימון המיקום המדויק שלהם, ומידע שמתקבל בזמן אמת על גובה פני המים במקום, מאפשרים לבנות מפה מדויקת של מצב השטפונות. הפרויקט נוסה בראשית השנה במהלך שטפונות באינדונזיה, שם תרמו למידע כ־300 אלף משתמשי אפליקציית Uber.
כל המידע שמצטבר במרכזי החירום ממל"טים, רחפנים, לוויינים או תושבים שביתם הוצף ומדווחים בישיבה על הגג, מגיע כיום למחשבי־על, שמעבדים את הנתונים לצורך חיזוי מדויק ומהיר יותר של מה שעומד להגיע. התראות על הוריקנים מתקרבים נרשמו אמנם כבר בסוף המאה ה־19, אבל רק ב־1954 נרשמו החיזויים הראשונים בהתראה של יום אחד על מסלול התקדמות הסופה. עשר שנים אחר כך התרחב החיזוי להתראה של שלושה ימים, ורק 40 שנה מאוחר יותר, ב־2002, בזכות מחשבים חזקים יותר — התקרבה יכולת החיזוי להתראה של חמישה ימים מראש. "בערך כל חמש שנים אנחנו מקבלים מחשבים טובים יותר, וזו אחת הדרכים לשיפור החיזוי. הדרך השנייה היא שיפור ההבנה של הפיזיקה של ההוריקנים", אומר הפרופסור למטאורולוגיה דיוויד נולן מהפקולטה למדעי האוקיינוסים והאטמוספירה באוניברסיטת פלורידה.
המטרה של כל פיתוחי המדע והטכנולוגיה הללו, כמובן, היא הפחתת הקורבנות בנפש ומזעור הסבל של התושבים, תוך ניצול מקסימלי של כל אמצעי התקשורת הקיימים. "בזמן אסון, הגישה למקורות מידע חשובה לא פחות ממזון ומים", קבע הצלב האדום בדוח משנת 2015 על "אסונות בעולם", וגם כאן משחקת הטכנולוגיה תפקיד מרכזי. כחלק ממסקנות אסון הוריקן "קתרינה" פיתח הארגון אפליקציית חירום, שמאפשרת קשר מיידי עם יותר מ־35 מרכזי התראות מזג אוויר, מעניקה טיפים איך להתכונן ל־14 סוגים של מקרי חירום ואסונות טבע, וכוללת כפתור "אני בסדר", שעוזר ליידע את קרובי המשפחה על מצב המשתמש. הארגון העלה גם את אתר Safe and Well, שם יכולים קורבנות אסונות טבע לחפש את בני משפחותיהם שנעלמו, ואפליקציה של עזרה ראשונה שמאפשרת שיחה עם מומחה.
"רבים מתושבי פלורידה זוכרים את ההוריקנים 'אנדרו' ו'וילמה' שהותירו עשרות אלפי תושבים ללא חשמל במשך שבועות ארוכים, אבל הפעם זה יהיה הרבה יותר קצר", הבטיח העיתון "מיאמי הראלד" לקראת הגעתה של "אירמה". "זאת בזכות שלושה מיליארד דולר שהושקעו בשדרוג מערכות החשמל, והכנסת 66 אלף מכשירים חכמים, שמסייעים לעובדי חברת החשמל לאתר ולטפל בבעיות ברשת ומיידעים את המטה המרכזי ברגע שחודשה אספקת החשמל". בנוסף, חברות הסלולר השתמשו הפעם ב"אנטנות סלולר על גלגלים", ברחפנים ובעוד גאדג'טים חכמים כדי לאתר בעיות, להחיש את הטיפול ולשפר את התקשורת.
"תפקיד הטכנולוגיה במקרי אסון הוא לחבר, ליידע, ובסופו של יום להציל חיים בכך שהיא מספקת לגופי הממשל ולכוחות ההצלה כלים ליצור קשר ישיר ושיתוף פעולה יעיל יותר זה עם זה ועם התושבים בשטח", אומר טוני סורמה, העומד בראש מחלקת "תגובה לאסון" של מייקרוסופט, בראיון ל"האפינגטון פוסט". "כשזה מגיע ללוגיסטיקה, חייבת להיות זרימה חופשית של מידע, כך שתהיה נגישות מוחלטת אליו, וכל אחד יוכל לעשות את תפקידו בצורה הטובה ביותר", הוא אומר. "אני מדבר על חילוץ קורבנות והעברתם למקום מבטחים, על סיוע רפואי דחוף, על יצירת קשר בין בני משפחה שהופרדו זה מזה, על אספקת מי שתייה למקומות שבהם הם נחוצים וכדומה".
הטכנולוגיה נחלצה לסייע גם למשפחות ולבודדים. מעבר לסגירת הבית ולמיגון החלונות, קניית מצרכים חיוניים והצטיידות בפריטי עזרה ראשונה, כש"אירמה" הייתה בדרכה לחופי פלורידה, יצאה גוגל עם 20 אפליקציות ייעודיות חדשות, שיעזרו לציבור להתכונן. ביניהן, Hurricane Tracher שעוקבת אחרי התקדמות הסופה, GasBuddy שמיידעת איפה אפשר למצוא תחנות דלק פתוחות, ו־Zello PTT Walkie Talkie, שפועלת במקומות שבהם אות ה־WiFi חלש מדי. האפליקציות החדשות, Storm Preparedness, כוללות גם את וייז, קישור לצלב האדום, לעדכונים של רשת CNN, לפייסבוק — ואפליקציה לאיתור בני המשפחה. האפליקציות בערכה החדשה נבחרו אחרי בדיקה ב"גוגל פליי" כדי לברר למה אנשים נזקקים בעיתות חירום. "זה המידע שאנשים בדרך כלל מחפשים בזמן אסון טבע", נאמר בהודעת החברה.
צוות ה"תגובה בעת משבר" של גוגל ריכז את כל האינפורמציה הרלוונטית במטרה לסייע לתושבים לקבל החלטות מושכלות מושכלות במהירות. חלק מהצוות, אגב, יושב בישראל ואחראי על SOS Alert — התראות במנוע החיפוש, שהופכות את המידע בזמן חירום לנגיש ויעיל יותר. חיפוש אחר אזור אסון עכשווי יניב, למשל, מידע רלוונטי ואמין שנאסף ממקורות שונים כמו אתרי חדשות, מקורות מידע ממשלתיים, רשתות חברתיות, מפות של אזור האסון ועוד.
אבל גם לרדיו הישן והטוב עדיין יש תפקיד. "גלי רדיו מגיעים למרחק רב יותר מתקשורת אלחוטית וטלפונים סלולריים", מזכיר אתר הטכנולוגיה The Verge. "תדירות גלי רדיו AM היא 525 עד 1705 קילוהרץ, זו של רדיו FM 88 עד 108 מגה־הרץ, וטכנולוגיה סלולרית עובדת על תדירויות שבין 700 ל־2100 מגה־הרץ. ככל שהתדר גבוה יותר ניתן להעביר יותר מידע אבל לטווח יותר קצר, בעוד שתדר נמוך יכול לשאת מסרים פשוטים למרחק רב".
בריאן נורקרוס, החזאי המפורסם שדיווח במהלך הוריקן "אנדרו" ב־1992 (דיווח שהוליד ספר בשם "הוריקן אנדרו שלי"), משוכנע כי רדיו הוא מכשיר הכרחי גם במאה ה־21. "טכנולוגיה ישנה היא מרכיב חיוני וקריטי בכל ערכת הוריקן", אומר נורקרוס. "מומלץ להחזיק רדיו־טרנזיסטור עם מלאי של סוללות, וטלפון קווי, אם יש כזה בבית, יכול להוכיח עצמו כחיוני ביותר", הוא מייעץ. "מעבר לזה, מטען סוללות הפועל על מצבר המכונית, או באמצעות תאים סולריים, יכול להיות מאוד יעיל עבור הטלפונים הסלולריים פועלים, גם אם זה רק כדי להעביר מסרונים".
אבל תהיה הטכנולוגיה מתקדמת ככל שתהיה, בסופו של יום, את העבודה האמיתית עושים בני אדם אמיצים ובעלי לב רחב — יחידות הצלה שמגיעות לשטח, עמותות שמגייסות תרומות כסף וציוד, או שכנים שנותנים סיוע מיידי ופותחים את דלת ביתם לקורבנות האסון.
lilit-v@yediot.co.il
