צַר לִי עָלַיִךְ, אֲחוֹתִי יְהוֹנָתָן.
צַר לִי עָלַיִךְ, אֲחוֹתִי יְהוֹנָתָן.
אָמְנָם אֵינֵךְ בַּצַּד הַשֵּׁנִי,
אֲבָל אַתְּ שָׁם, וְאִלּוּ אֲנִי —
הִנְנִי כָּאן.
וְלֹא כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁעוֹבְרִים מִשָּׁם לְכָאן הַיּוֹם,
וְלֹא כְּמוֹ אֵלֶּה שֶׁעוֹבְרִים מִכָּאן לְשָׁם הַיּוֹם,
עִם קֶשֶׁר בַּסְּקַיְיפּ וְיוּרוֹ בַּכִּיס,
אֶלָּא כְּמוֹ מְהַגֵּר שֶׁל פַּעַם, שׁוֹקִיסְט
בִּמְעִיל אָיֹם,
אֲשֶׁר נִפְרַד לָנֶצַח וְלֹא יִרְאֶה אֶת יַקִּירָיו,
אֲשֶׁר שִׁלֵּם מְחִיר נוֹרָא עַל עֲזִיבַת הַקְּרָב,
וְיֵשׁ לוֹ כָּעֵת מִלְחָמָה חֲדָשָׁה,
וּלְכֻלָּם – חֶרְדַּת נְטִישָׁה,
עוֹלָם שֶׁחָרַב.
שׁוּם דֶּרֶךְ לֹא תּוֹבִיל אֵלַיִךְ, אֲחוֹתִי יְהוֹנָתָן.
בִּמְבוֹכִים, בִּדְרָקוֹנִים אָבַד קוֹלֵךְ, שָׁקֵט, קָטָן.
וְיֵשׁ לָךְ כָּעֵת מִשְׂחָק חָדָשׁ,
וְהַמַּסְלוּל שֶׁלָּךְ מְטֻשְׁטָשׁ.
הֵיכָן אַתְּ, הֵיכָן?
וְאַתְּ קוֹלַעַת תַּכְשִׁיטִים מֵחֲרוּזִים צִבְעוֹנִיִּים,
אֲנִי קוֹלַעַת חֲרוּזִים לְמַחְזוֹרִים עַצְבָּנִיִּים,
וְאַתְּ עוֹמֶדֶת בַּכְּנֵסִיָּה,
כְּמוֹ בִּזְמַן אַחֵר, וּבְשִׂיאָהּ
שֶׁל הַמִּיסָה עוֹנִים
רַק לָךְ כָּל הַקְּדוֹשִׁים, וְאַתְּ שׁוֹמַעַת קוֹל,
וְעוֹד קוֹל, וְעוֹד קוֹל, אַתְּ לֹא נוֹגַעַת בְּאַלְכּוֹהוֹל
וְלֹא בִּילָדִים, אֶלָּא רַק בֶּחָתוּל,
וּכְמוֹ אָז, הוֹפֶכֶת בְּכָל בֹּקֶר צָלוּל
לִדְרָקוֹן כָּחֹל.
מתוך: אחותי יהונתן / הוצאת הקיבוץ המאוחד
