מי אני: "ספורטאית אולימפית. סגנית אלופת עולם בקפיצה משולשת ב־2015, סגנית אלופת אירופה 2016. חזרתי מאליפות העולם במקום רביעי, אבל זה לא משהו שצריך להזכיר. נתתי את המקסימום שאני יכולה אחרי שנה קשה שבה התאוששתי מניתוח. לא היה לי מספיק זמן להיכנס לכושר, לצערי. להגיע למקום רביעי זאת הצלחה, אבל כשאת באה לנצח את רוצה מדליה. לומדת תואר שני בתקשורת בבינתחומי. בת 28, גרה בתל־אביב, נשואה, 1.78 מ', שוקלת 60 קילו".
יום העבודה והכושר שלי: "אני במנוחה של חודש, אבל זאת לא מנוחה של אנשים 'רגילים'. זאת מנוחה אקטיבית, אני עושה המון פעילות פיזית, אבל לא באצטדיון. אני אוהבת לשחות, משחקת כדורעף חופים עם חברים. כשייגמר החודש הזה אני מתחילה להתאמן לקראת אולימפיאדת טוקיו, ב־2020. חוץ משבת, אני מתאמנת פעמיים ביום. יש אימון פונקציונלי וגם טכניקה, אני עושה ריצות, אימוני כוח בחדר כושר לחיזוק הגוף. יש לי פציעות ספורט ברגליים, אז אני שומרת על עצמי כמה שאפשר, מחזקת את הגוף ומחלימה כמו שצריך עם עיסויים וטיפולים. גם התזונה מאוד חשובה. בסך הכל אני מתאמנת חמש שעות ביום או יותר.
"אני לא רואה את עצמי מפסיקה בשנים הקרובות, אבל אני תמיד חושבת על זה. התחלתי ללמוד תקשורת למרות שאני לא יודעת מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. תקשורת זה תחום שמעניין אותי, אבל לא בשביל לעבוד במקצוע כזה. אני משפרת את הראש והשפה, זה כיף לשפר את עצמי, לקבל ידע, להתחבר עם אנשים בשביל ידידות. אני ארבע שנים וחצי בארץ, בהתחלה היה קשה ללמוד בבינתחומי, כי השפה אקדמית, אבל אני מתמודדת עם זה. כרגע אני מתרכזת בתחרויות, אי־אפשר לשבת על שני כיסאות, אני צריכה להיות ממוקדת ולצעוד לקראת המטרה".
התזונה שלי: "אני שומרת על האוכל שלי, יודעת מה הגוף רוצה. אם אני אחרי אימון והגוף רוצה דג ולא בשר, אז אני אוכלת דג. אני מרגישה את הרצון של הגוף. אם יגידו לי לאכול ככה וככה והגוף שלי לא ירצה, זה לא יחזיק מעמד. הייתי שומרת על דיאטות וזה לא עזר לי בשום צורה, נראה לי שהדבר היחיד שעובד זה לאכול פחות מתוק ויותר בריא. אני גם אוכלת חומוס בפיתה מדי פעם, הכל בסדר. לפני תחרות אני אוכלת פחות, גם בגלל הלחץ וגם כי הגוף רוצה. שותה הרבה מים, כי אני מתאמנת בחוץ וחם נורא. אני מאבדת הרבה מינרלים באימונים ולכן אני שותה מים איזוטוניים ולוקחת תוספי מזון כמו ברזל ומגנזיום כשצריך.
"בבוקר תמיד יש לי כריך עם גבינה או שאני אוכלת קוואקר. כעבור שעתיים יש אימון ומיד אחריו אני אוכלת ענבים, כי יש שם גלוקוז. בצהריים בשר עם אורז וירק ירוק כלשהו או דג וסלט, תפוח אדמה. אחר הצהריים אני אוכלת משהו מתוק קטן כמו בננה או יוגורט לפני אימון ערב, לפעמים עוגיות עם הקפה, ואחרי אימון ערב אני אוכלת כמו בצהריים. אני מאוד אוהבת ירקות, אוכלת הרבה".
טיפוח: "פעם בשלושה חודשים אני מסתפרת, עושה גוונים, יש לי מסכה לשיער ואני חופפת בשמפו אורגני. יש לי קרם הגנה לשמש שאני תמיד מורחת כשאני יוצאת, גם לפנים וגם לגוף. אני מורחת גם קרם לחות לפנים. פעם בכמה שבועות הולכת לטיפול אצל קומסטיקאית. פעם בשבועיים פדיקור־מניקור. באתלטיקה קלה כולם מסתכלים עלייך, צריך לשמור על הגוף, שלא יהיה צלוליט, שיהיה נעים בעין, אסתטי. לפני תחרות אני מתאפרת, כי יש מצלמות, אבל ביומיום רק מסקרה וגלוס".
לנפש: "אני שומעת מוזיקה, גם קלאסית וגם בסגנון של בודהה־בר. לפני תחרות אני שומעת טראנס, שייתן לי אנרגיה, בשביל להתעורר. אני פרפקציוניסטית, אם לא עשיתי משהו במאה אחוז אני יכולה להתאכזב, אבל אני תמיד מנסה לתת את הכי טוב שאני יכולה. אני מקבלת את מה שיש, אי־אפשר לשבת ולבכות, צריך לקחת את מה שיש קדימה. אחרי הניתוח ברגל הייתי עם קביים, אז התעמקתי בלימודים, נפגשתי עם חברים, שיחקתי עם הכלב. תמיד עדיף לעשות משהו במקום לשכב ולבכות.
"אני גאה במה שעשיתי, שמחה שהצלחתי למרות הקשיים שהיו לי. הגעתי לארץ בלי שפה, עברתי הרבה פציעות, והיום אני יכולה להתראיין לעיתון וללמוד תואר שני בתקשורת. גם כשקשה לי אני מנצחת את הפחד".
שורה תחתונה: "אני שמחה שאני לא מוותרת לעצמי גם כשקשה ומפחיד".
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"חנה ספורטאית ותיקה, מנוסה ובעלת הצלחות רבות. הניסיון לימד אותה כמה חשוב להקשיב לגוף ולהקפיד על הרגלי אכילה בריאים ומותאמים לצרכיה. לחנה נתונים גופניים מצוינים, התואמים את הספורט שבו בחרה. משקל נמוך ביחס לגובה ואחוז שומן נמוך מהווים יתרון בענפים שבהם היא מתחרה. אימוני אתלטיקה מתקיימים בחוץ וקיים אובדן רב של אלקטרוליטים בזיעה. לכן נוסף על שתיית מים, חנה משלימה במשקאות ספורט המכילים את המלחים שאובדים בזיעה וכך שומרת על ריכוז נורמלי שלהם בדם.
"חנה מקפידה על ארוחת בוקר שמכילה חלבון ופחמימה שעתיים לפני האימון ובכך מאפשרת למערכת העיכול לעכל את המזון ולהגיע עם מאגרי אנרגיה מלאים לאימון. לאחר האימון מומלץ לצורך סוכרים, אך זה יכול להיות כל פרי ולאו דווקא ענבים. ענבים מכילים גלוקוז ופרוקטוז, שני סוכרים פשוטים. בארוחות שלאחר האימונים היא מקפידה על צריכת חלבונים מן החי, שהוכחו כתורמים להתאוששות ולבניית השריר, וכן פחמימות שתפקידן למלא מחדש את מאגרי האנרגיה שהתרוקנו באימון. חנה מרבה בצריכת ירקות, חשוב שתגוון בצבעי הירקות והפירות. צריכה מגוונת תאפשר אספקה ראויה של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון לגוף".
דליה מנטבר, בעלת רשת מכוני פילאטיס:
"חנה מיננקו ספורטאית בכל רמ"ח איבריה. גם במנוחתה היא מאוד אקטיבית ובעצם מתאמנת בסוגי ספורט שמקדמים אותה לספורט הספציפי שבו היא מתמחה. כדורעף תומך בקפיצה, מחזק מאוד את מרכז הגוף ויוצר את הפיתולים שהיא זקוקה להם בקפיצה המשולשת.
"נקודת החולשה שלה היא ברגליים, שחייבות להיות מאוד גמישות וחזקות וקפיציות. אני מאוד מאמינה בעיסויים ובטיפולים, אך יודעת בוודאות שפילאטיס מכשירים היה עוזר לה משמעותית לרפא את הפציעות בפרק זמן קצר. ממליצה לה להמשיך במה שהיא עושה ולהוסיף שלוש פעמים בשבוע פילאטיס מכשירים".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"חנה משתדלת לעשות את המינימום הנדרש בתחום טיפוח ותחזוקה שוטפת של העור, וזה בסך הכל מספיק לגיל הזה. גוונים בשיער עלולים לגרום ליובש של השיער ובעקבות כך לשבירות יתר, ולכן טוב להשתמש במסכה לשיער על בסיס קבוע. בגלל העיסוק והלחץ הקבוע על כפות הרגליים יש סיכוי גבוה יותר לפתח שלפוחיות וכן מוקדים של התעבויות בכפות הרגליים, ולכן טוב עושה חנה שמקפידה ללכת לטיפול פדיקור לעיתים תכופות. כמו כן אני ממליצה לחנה להקפיד על לבישת ביגוד שסופח לחות בעת אימון (להקטנת הסיכון לזיהום ולפטרת) ולעבור לנעילת נעליים פתוחות לאוורור כפות הרגליים".
צביה חי־אל, בעלת מרכז האימון מעגלים:
"לחנה יש מנטליות של ספורטאית מקצועית, כזו היודעת בדיוק מה היא רוצה ומוכנה לעבוד מאוד קשה כדי להשיג ניצחון. היא עשתה עלייה לארץ לפני כמה שנים, החלטה שהיא אמיצה מאוד, גם כשעושים אותה בעקבות אהבה גדולה. למרות כל הקשיים שעברה, ניכר שיש לה מרכז פנימי מאוד חזק.
"יפה לראות שגם בתקופות של פציעה או החלמה היא יודעת להכניס טיפה מן החיים האחרים - חברים, הנאות ולימודים. יש לה גישה נחושה לנצח ולהצליח, אך למרות הפרפקציוניזם שלה היא יודעת גם להשלים עם כישלונות ולתקן, דבר שהוא קריטי בספורט בפרט ובחיים בכלל. היא מבינה שהחיים מורכבים מגם וגם, גם הצלחות וגם כישלונות, גם שמחה וגם כאב. ההבנה הזאת לא שוברת אותה, אלא יוצרת אפשרות לקבל את החיים כמו שהם ועדיין להמשיך לעשות את הכי טוב שהיא יכולה.
"חנה היא אישה אמיצה. נראה ששום דבר לא מפחיד אותה באמת, וגם כשמתעורר איזה חשש היא גוברת עליו. וכן, היא צריכה להיות גאה בעצמה על ההישגים שלה, יש לה הרבה על מה".
צילום: רמי זרנגר | סטיילינג: קרן כורך
