הַגּוּף שֶׁלִּי שַׁיָּךְ
לְמִזְרָן שֶׁל שְׁנֵי מֶטְרִים
אֲנִי צוֹחֵק יוֹתֵר וְיוֹתֵר חָזָק,
יֵשׁ כָּל מִינֵי פָּרָמֶטְרִים.
לְהֶרֶף עַיִן הָאֹשֶׁר הִתְחוֹלֵל
הָיָה רֶגַע קָצָר שֶׁל עֲצִירָה
שֶׁבּוֹ הָיִיתִי בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאֵל
מֵאָז כָּל שָׁנָה יוֹתֵר קְצָרָה.
הַנּוּרָה מִתְפּוֹצֶצֶת לְאַט
בִּשְׁעַת דִּמְדּוּמֵי הַגּוּפִים,
בְּתוֹכָהּ מַשְׁחִיר חוּט הַלַּהַט:
הֵיכָן הַמָּוֶת? הֵיכָן הַחַיִּים?
מתוך: חוש המאבק / הוצאת בבל
מצרפתית: רותם עטר ושרון רוטברד