אם בבוקר לח בשנת תרל"ח יצאו יואל משה והחבר'ה לטיול לאורך הירקון, אין סיבה שלא נתחיל כמוהם. הבוקר כבר לא כל כך לח, אבל במקום שממנו נתחיל הציפורים שרות כאילו פתח־תקווה טרם נולדה, אותה התפאורה וגם אותה הדומייה (חוץ מהצפירות בפקקים).
בוקר על הירקון: נתחיל מסכר נווה ירק, מאחורי בניין המועצה האזורית דרום השרון. נוסעים מחוץ לגדר ההיקפית של הבניין בשביל כורכר עד עיקול הכביש, חונים וממשיכים מעט עד לסכר קטן מעל המים. כאן אוכלים ארוחת בוקר. שבו קרוב למים, הקשיבו לפכפוך, ואולי תראו לוטרות חוצות את הנחל. מדובר בנס קטן: נחל צלול מתחת לאף, קצת לפני הקטע שבו מתחילים להזרים לו מי ביוב מסוננים. מכאן תוכלו לצאת לטיולון קטן לאורך הנחל עד בית לאה – בניין אבן מהמאה ה־19. בחלקו התחתון הוצבו המשאבות שהזרימו מים לפרדסים, ומעל גר האיש שתיחזק ושמר. חוזרים לכביש 40, פונים ימינה לכביש 402, ואחרי נסיעה קצרה נראה מימיננו כמה חנויות של מעצבות בגדים – שווה הצצה. ברחוב אסף הרופא פונים ימינה ונכנסים אל מושב גני עם הפסטורלי. בצומת טי פונים שמאלה להרצל ומגיעים לכיכר המרכזית של מגדיאל.
צהריים בכיכר: מגדיאל הוקמה ב־1924. בית הכנסת שלה נבנה בכיכר על גבעה ושימש גם להגנה – מבנה גבוה עם חרכי ירי. לפני שנים אחדות עברה הכיכר מתיחת פנים, ובית הכנסת קיבל את הכבוד הראוי לו. מדובר במבנה מרשים בסגנון הבאוהאוס – שווה כניסה. מאחורי הכיכר נמצא גן מגדיאל המקסים, וסביבו בתי קפה שווים, ובראשם "מתיתיהו". זה הזמן והמקום לארוחת צהריים. קינוח תוכלו למצוא בדרך היורדת לסוקולוב, בפטיסרי "סופי דלי", הכל ללא גלוטן.
כדאי להמשיך ברגל לאורך סוקולוב. בילדותי היינו הולכים מבית סבי וסבתי במגדיאל אל כפר־סבא לאורך הפרדסים שברחוב. גם היום אפשר, אבל במקום פרדסים יש מגדלים. אחרי תחנת הרכבת סוקולוב הרחוב ממשיך לתוך כפר־סבא. נפנה ימינה בארלוזורוב ונחתוך בין הבתים דרומה ל"יער אוסישקין", חורשת אקליפטוס תמימה המגוללת בחובה שתי טרגדיות: רצח הנער אסף שטיירמן ב־1996, וגירוש יהודי ת"א־יפו על ידי העותמנים. כאן חיו המגורשים בתת־תנאים תשעה חודשים בסוכות ארעיות.
נצא מהקצה המזרחי של החורשה, שמאלה לרוטשילד, ונרד לצד פיקוסים רחבי גזע. ברוטשילד 55 ניצב בית הקפה לחם ארז, ב"בית אפשטיין" – בית מגורים משנות ה־20 שנבנה בסגנון האקלקטי. כבר במדרגות אפשר לשכוח שאנחנו ברחוב ישראלי טיפוסי ולהיתפס בקסם הנוסטלגיה. החזית, הכרכובים, הנגרות והרצפות המצוירות עברו שימור מחמיר, והתוצאה מקסימה.
ברוטשילד 59 ניצב בית כרמלה ואברהם שבת, בית מגורים משנות ה־30 בסגנון "בית המושבה" עם גגות רעפים משופעים וחצר גדולה. כל ציורי הקיר, האריחים ופריטי האדריכלות עברו שימור ושחזור, וגם הצמחייה המקורית שוחזרה. בקומתו הראשונה שוכן קפה לנדוור, ובעליונה בית כנסת ומוזיאון לזכר העלייה ממרוקו.
ערב בשוק: וכל זה היה רק הקדמה למתחם האמיתי והשוקק של כפר־סבא – חצר השוק. פונים ברחוב המייסדים מזרחה, 250 מטר. חצר השוק הייתה קיימת מאז שנות ה־20, אבל רק בשנות ה־50 הוחלט לבנות במקום מבנה קבע, שהוזנח במהלך השנים. בשנים האחרונות שוקמה החצר והפכה למוקד בילוי ותרבות. בתוך המתחם יש סושייה ומבשלת בירה ומסעדה יוונית ואיטלקית וגלידרייה. מסביב חנויות השוק המקוריות. אל תוותרו על "בית הגבינות" ועל החנות של פאוזיה, ממלכה של עלים ירוקים מכל הסוגים והעדות. במקום גם מתקיימים הופעות וירידים, שווה לבדוק בפייסבוק.
