מי אני: "אשת תקשורת במשך 42 שנים. עבדתי כמגישה ועורכת בטלוויזיה. מאז פרישתי לפני חמש שנים משמשת פרזנטורית של רונית רפאל מדע היופי. יש לי שני בנים, נכדה בת 7 ונכד בן 4 וחצי. גרה לבד בהרצליה. בת 67. גובה 1.68 מ', שוקלת 64 ק"ג".
יום העבודה שלי: "מאז שפרשתי אין יום אחד דומה למשנהו, וזה נפלא. אחרי שנים של מחויבות אני עושה רק מה שמתאים לי. מנחה אירועים, מרצה, מתנדבת, והכל בקצב ובהתאם לרצונות שלי. מהלך היום משתנה בין הרצאות, פעילות התנדבותית וכמובן עזרה עם הנכדים.
"ישנה לפחות שבע שעות בלילה. קמה בשש וחצי, מתלבשת לטניס, קפה ופתית עם קוטג' ודבש, ויוצאת למגרש ב־7:20 (פחות פקקים). משחקת שעה ורבע ויושבת עם החברות לקפה של אחרי. חוזרת הביתה ב־10:00 להתקלח ולהתאפר. מכינה לעצמי משהו לאכול, לפעמים אפילו סלט וחביתה, ולוקחת איתי פירות כדי שלא אצא רעבה לאולפן ההקלטות.
"אני מקליטה במשמרת צהריים מ־12:30 ועד 15:30, ומשם נוסעת להוציא את נכדתי מבית הספר ואת נכדי מהגן. לפעמים הולכים יחד לגינה הציבורית ואני רצה אחריהם בדאגה (פולנייה אמיתית). בדרך כלל לוקחת אותם לאכול, אוהבים אוכל יפני - מרק מיסו, אגדשי טופו וסושי. יש ימים שאני ממשיכה הלאה לקונצרט או להצגה, אבל מעדיפה לבוא לקונצרט ולהצגה מהבית, אחרי מנוחה. לפעמים מצליח ולפעמים לא".
התזונה שלי: "הייתה תקופה של כמה שנים שבה הייתה לי משמעת עצמית גבוהה. התנזרתי כמעט לחלוטין מפחמימות, אבל אני לא יכולה להתמיד בזה. כי אני אוהבת לאכול הכל, לא מאלה שחיות על חסה ודג.
"מתחילה את היום בקפה (ללא סוכר וחלב - זה מה שנשאר מאותה תקופה) ופתית עם קוטג' ודבש. מ־10:00 אני כבר רעבה מאוד ויכולה לחסל קרואסון ברגע, אבל משתדלת להעביר את הבוקר עם פירות. משתדלת לאכול ארוחת צהריים סבירה – חזה עוף במחבת פסים (מינימום שומן) עם ירקות בתנור או סלט שאני שופכת משקית וטחינה. נמנעת מלחם, מתפוחי אדמה ומפסטות. הבעיה האמיתית מתחילה אחרי הארוחה - לא יכולה בלי מתוקים. חייבת גלידה או שוקולד או עוגה.
"כשאני הולכת למסעדה אני לא עושה חשבון בכלל ואוכלת הכל בלי הגבלה (לחם במסעדה בדרך כלל חם וטעים במיוחד). בערב אוכלת מה שמוצאת במקרר. מה שמציל אותי, כנראה, הוא העובדה שאני לא אוכלת מאוחר ולא מנשנשת בלילה".
כושר: "במשך שנים מתחילה את היום בספורט. משחקת טניס זה 30 שנה, וזה גם משולב באינטראקציה חברתית - לא רק ספורט, אלא גם מפגש חברות. זו התחלה נהדרת ליום. בימים אלה גיד קרוע בכתף מונע ממני לשחק, אבל אני משתדלת להגיע לפחות למפגש החברתי. אני עובדת קשה בפיזיותרפיה ואשוב למגרש. אוהבת לשחות בים ואם הפציעה תתמשך אעבור לשחות בבריכה בצורה מסודרת".
טיפוח: "משמשת פרזנטורית של רונית רפאל ובהחלט משתמשת במה שלחברה יש להציע. משתמשת במוצריה, מנקה פנים בסבון ג'ל (לעולם לא הולכת לישון עם מייק־אפ), מורחת סרום, קרם עיניים וקרם לחות בבוקר ובערב. בים ובטניס תמיד עם קרם הגנה ובאופן טבעי נהנית מהאפשרות לתחזק את העור מפני פגעי הזמן והשמש עם בוטוקס, מזותרפיה וחומצה היאלורונית".
לנפש: "בשנים האחרונות הבנתי את הסיפוק והעוצמה שיש בנתינה ובהתנדבות. אני מתנדבת בכמה ארגונים ועמותות, אך את ההנאה הגדולה ביותר אני שואבת מהתנדבות בספרייה לעיוורים ולכבדי ראייה, שם אני מקליטה ספרים לדיסקים. אין תענוג גדול יותר מלפגוש אדם ש'קרא', כלומר הקשיב לספר שקראתי, ואומר לי שהוא כבר מחכה לספר הבא. נכדיי הם כמובן מקור בלתי נדלה לאושר עבורי, כמו גם חברות וטיולים לחו"ל".
שורה תחתונה: "גם אחרי הפרישה, ואולי בעיקר אחרי, המוטו שלי הוא למלא את החיים בתוכן, להיות עסוקה, בעיקר במה שעושה לי טוב, וגם לאחרים. להיות פעילה פיזית ומנטלית, לא לחשוש מלחפש ולגלות עולמות תוכן חדשים".
מה אומרים המומחים?
רקפת אריאלי, דיאטנית קלינית וספורט, המרכז לרפואת ספורט שערי צדק:
"דליה מקפידה על אורח חיים בריא, ולראיה משקלה התקין ביחס לגובהה. מדד מסת הגוף שלה הוא 22.6, כאשר הטווח התקין הוא 18.5־25. הרגלי האכילה שלה טובים, היא מקפידה על צריכת חלבונים רזים ומגוונים, ירקות ופירות. אין הצדקה להתנזרות מפחמימות או לגזירות תזונתיות. כפי שהיא מציינת, היא בשלב בחיים שבו היא עושה מה שטוב לה, וכך נראה שהיא נוהגת גם ביחס למזון - אוכלת מתוק כשמתחשק לה ואוכלת במסעדות ללא רגשות אשם.
"דליה מתייחסת לפחמימות כאל אויב, אך מנגד אוכלת קרואסון ומתוקים. מוטב להוסיף פחמימות מזינות כגון דגנים מלאים, קטניות ופירות לתפריט, ובכך הצורך למתוק יפחת וערכו התזונתי של התפריט ישתפר.
"דליה נוהגת נכון כשהיא צורכת ארוחת ערב מוקדמת. מוטב לא להסתמך על שאריות במקרר ולדאוג שתמיד תהיה אופציה מזינה שלא דורשת הרבה הכנה, כגון ביצים, טונה, גבינות, לחם מחיטה מלאה וירקות.
"דליה בשלב שבו עליה לדאוג לבריאות העצם ולצרוך מספיק סידן, שנמצא בעיקר בחלב ומוצריו. בנוסף, ניתן לקבל סידן משקדים, מטחינה משומשום מלא, מברוקולי ומכרוב".
דליה מנטבר, בעלת רשת מכוני פילאטיס:
"דליה מזור נראית צעירה מגילה, בין היתר משום שהיא עושה ספורט ועוסקת בעיקר במה שהיא הכי אוהבת. טניס הוא ענף ספורט מאתגר המפתח כוח, גמישות עמוד שדרה ותנועתיות מצוינת ודורש רמת ריכוז גבוהה מאוד ויכולת תגובה מהירה. מנגד, טניס הוא גם ספורט חד־צידי - אותה יד חובטת בכדור, כלומר צד אחד פועל באופן דומיננטי יותר מהצד השני ועל כן הוא חזק יותר וגמיש יותר מהצד הנגדי.
"דליה, שחובטת בכדור כבר 30 שנה, משלמת מחיר נמוך יחסית. קריעת גיד בכתף היא פציעה מאוד שכיחה לחובטי כדור. הטיפול בפציעה כזו צריך לבוא מכמה מקורות: טיפול פיזיותרפי האמור לשקם את הגיד, טיפול תנועתי שימנע היווצרות של 'כתף קפואה', ושימוש באביזרים ספורטיביים כמו גומייה, משקל קל וקפיצים, כדי לחזק את סביבת הכתף ולפתח אותה כגורם מייצב לתנועת היד.
"לדליה יש רעיון חלופי – לשחות בצורה מסודרת בבריכה. חשוב לציין ששחייה, במצב הגיד היום, מקשה מאוד על תנועת הכתף. על כן אני מציעה לה לשחות שחיית חזה ובתנועת החץ קדימה לשלב אגודל באגודל, כדי שהיד הבריאה תיתן תמיכה ליד הפצועה.
"בנוסף, אני מציעה לה בכל הזדמנות (לפחות חמש פעמים ביום) לבצע מעגלים סימטריים בכתפיים כשהידיים שמוטות בצד הגוף וגם, כשכפות הידיים מונחות על הכתפיים, לבצע שוב מעגלים סימטריים פנימה והחוצה. האינדיקציה לריפוי מתקדם היא היכולת של דליה לבצע מעגלים ביד ישרה, כל יד לחוד. מאחלת לדליה המקסימה החלמה מהירה ושתמשיך בעשייה הברוכה".
ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור:
"אני מסתכלת על דליה ואני פשוט נפעמת - לא ייאמן. האם זו באמת גנטיקה משובחת במיוחד או טיפולי אנטי־אייג'ינג שדליה מקפידה לעשות? סביר להניח שמדובר בשילוב מנצח של גנטיקה מעולה יחד עם טיפולים מחזקים, קוסמטיים ורפואיים, לאורך השנים. דליה מקפידה לעשות את כל מה שמומלץ ומעבר לכך - החל בהסרת איפור בכל לילה, דרך קרם לחות בבוקר ובערב והגנה משמש, ועד לטיפולי בוטוקס והזרקות מעת לעת. מושלם ולא מוגזם.
"רק הערה קטנטנה אחת: חשיפה רבה לשמש מזיקה לעור גם כאשר מקפידים למרוח מסנן קרינה, מפני שאין הדבר מונע לחלוטין את נזקי השמש. מכיוון שדליה נחשפה בעבר וגם כעת הרבה לשמש (בשילוב עם גוון עור בסיסי מאוד בהיר), אני ממליצה לנסות להפחית את משך השהות בשמש ובמקביל להיבדק אחת לשישה חודשים אצל רופא עור".
צביה חי־אל, מנחה, מאמנת ומנהלת "מעגלים":
"דליה הגיעה לשלב הזה בחיים שרובנו מחכים כבר להגיע אליו, האפשרות לעשות כמעט רק מה שאתה בוחר לעשות ללא תלות בזמני עבודה מעיקים, אינסוף מחויבויות ומשימות חיים. שלב הפרישה מביא איתו הרבה זמן פנוי וחופש לעשייה אינדיבידואלית, אך עם זאת הוא גם יכול להיות תקופת חיים מאוד מאתגרת מבחינה רגשית ונפשית.
"שלב הפרישה מאופיין בקושי לצאת לחיים אשר בהם כל תפקידינו כמעט משתנים מקצה לקצה, החל מסדר היום ועד הנחיצות שלנו בעולם ותחושת המשמעות האישית. לעיתים כגודל הציפייה כך גודל האכזבה, ולא מעטים האנשים שאינם מוצאים בשלב הזה מנוחה ושקט, אלא להפך, הם שרויים בבלבול וחווים קושי לנתב מחדש את חייהם. נראה שדליה הגיעה לשלב הזה של חייה מוכנה ובשלה והכינה את עצמה לא מעט לרגע שבו תוכל לחיות מתוך שליחות ועזרה לזולת. היא יודעת לאזן באופן מופתי בין תפקידי חייה הנוכחיים - הורות, סבתאות, התנדבות ונתינה.
"השילוב הזה הוא סוד החיים המאוזנים, וניכר שבחירותיה מאורגנות ומותאמות לשאיפותיה ולחלומותיה. היא קוצרת עכשיו פירות של עשייה ונחישות מרובת שנים, של חריצות ומשמעת, של עבודה קשה מאוד. מי שעמל כך כל שנותיו, מגיע לו לגמרי לחיות חיים מלאים ומספקים כמו אלה שיש לדליה". •
