WhatsApp FaceBook send e mail
ממון

המקל בגלגלים של ההיי–טק הישראלי

השכר כפול מהממוצע והמחסור בעובדים גדול, אבל אחוז המועסקים בענף לא עולה כבר עשור • רשות החדשנות מודאגת ומכריזה על יעד שאפתני: 20 אלף עובדים חדשים בשנה

שגיא כהן
02.10.17

הכלכלה הישראלית עלולה לדרוך במקום מאחר שרק חלק מצומצם מאוכלוסיית המדינה מועסק בהיי־טק - כך מזהיר דוח רשות החדשנות, הגוף היורש של משרד המדען הראשי, לשנת 2017.

 

ההיי־טק הישראלי מייצר כותרות והצלחות רבות, וב־2017 נשברו כל שיאי האקזיטים (בעיקר בזכות מכירת "מובילאיי" ב־15.3 מיליארד דולר). עם זאת, מועסקים בענף 270 אלף איש, שיעור של 8.3% בלבד מהשכירים במשק. שיעור זה נותר קפוא בעשור האחרון.

 

בעיית המחסור בכוח אדם כבר עלתה לאורך השנים והיו ניסיונות לפתור אותה, ללא הצלחה רבה. "ההיי־טק הישראלי הוא סיפור הצלחה ונמצא בתקופת גאות, אך מרבית ענפי המשק אינם נהנים מפירותיו", כך לפי הרשות. "אם לא תהיה עלייה דרמטית במספר המועסקים בהיי־טק, כלכלת ישראל תגיע למבוי סתום".

 

אחת התוצאות של הבעיה היא מחסור עקבי וחמור במהנדסים ומתכנתים. לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות הטרי (לשעבר מנכ"ל אפל ישראל), זה מביא לכך שגם תעשיות הייצור בארץ אינן חדשניות מספיק. "אם לא נפעל להזניקן קדימה, הפער בין כלכלת ההיי־טק לכלכלה המסורתית ילך ויגדל", הוא אומר.

 

צילום : ידיעות אחרונות

 

ברשות מציבים יעד שאפתני: להוסיף כ־20 אלף עובדים חדשים בשנה, ובתוך 10 שנים 200 אלף עובדי היי־טק וחברות מוטות־חדשנות. "כך חלק גדול יותר מאזרחי המדינה ייהנה ממשרות איכותיות בשכר גבוה".

 

דרישות סף גבוהות

 

השכר הממוצע של עובדי היי־טק עומד על 21 אלף שקל, יותר מכפול משל שאר השכירים במשק (9,800 שקל לחודש), והביקושים לעובדים גדולים מאוד - כך שלכאורה לא ברור למה לא יותר עובדים בוחרים במסלול קריירה זה. ברשות מציעים לכך שתי סיבות. ראשית, הדרך להיי־טק רצופה שערי כניסה בעלי סף דרישות גבוה יחסית, כמו לימודי הנדסה ומדעי המחשב או שירות צבאי ביחידות טכנולוגיות, מה שמסנן צעירים רבים.

 

שנית, רבים שדווקא עומדים בתנאי הקבלה בוחרים במסלולים אחרים, בין השאר כי עניין והגשמה עצמית חשובים בעיניהם יותר משיקול שכר עתידי כשהם בוחרים מסלול לימודים.

 

פתרון הרשות הוא מסגרות הכשרה חוץ־אקדמיות שיאפשרו לאקדמאים לעבור הסבה להיי־טק. מדובר ב"סיירות תכנות", קורסים טכנולוגיים תובעניים עם מיונים קפדניים ודרישות גבוהות, שכיום מספרם בישראל מועט. הרשות תצא בסוף השנה במכרז להקמתן.

 

אמצעי נוסף הוא עידוד תעסוקה של ערבים, חרדים, נשים ועובדים ותיקים בהיי־טק. לכך יש להוסיף את מאמצי הממשלה להגדיל את מספר הלומדים ב־5 יחידות מתמטיקה ובוגרי תארי הנדסה ומדעי המחשב. אמצעים אלה אמורים להוסיף כ־9,000 עובדי היי־טק חדשים בשנה.

 

דרך נוספת להגדלת מספר המועסקים מכונה "חברות שלמות": עידוד חברות לצמוח עצמאית, להבדיל מלעשות אקזיט לחברה זרה. זה אמור להוסיף 3,000 עובדים בשנה. חברות אלה מעסיקות מעגלים נוספים של עובדי היי־טק שאינם בהכרח מתכנתים ומהנדסים — למשל אנשי תמיכה טכנית, עיצוב, ייצור, תפעול, לוגיסטיקה, שיווק, ועוד. עידוד החברות ייעשה בין השאר באמצעות תוכנית ערבויות לבנקים שמטרתה להגביר את היקף האשראי לחברות בצמיחה.

 

הרשות תומכת גם בהרחבת פעילות מרכזי מו"פ של חברות רב־לאומיות, כך שיוצעו משרות שאינן טכנולוגיות. בישראל פועלים 307 מרכזים של חברות רב־לאומיות (אפל, גוגל, מיקרוסופט ואחרות) עם חשיבות אדירה לענף החדשנות הישראלי, אך ההשפעה הכלכלית על המשק מוגבלת מאחר ש־70% מהמשרות במרכזים הזרים הן של תכנות והנדסה.

 

צעד כזה אמור להוסיף 2,500 עובדים בשנה, והוא ייעשה באמצעות הטבות מס שיעודדו חברות בינלאומיות לרשום קניין רוחני בארץ וכך להביא לכאן חלקים נוספים משרשרת הערך של התאגיד (ולא רק פיתוח); וכן מענקים ומסלולים שיעודדו הקמת מרכזי מו"פ של חברות ביוטכנולוגיה ורפואה בארץ.

 

היי־טק במפעלי ייצור

 

קידום חדשנות בתעשיות הייצור יכול להביא כ־3,500 איש בשנה, כך שהרשות בעד שילוב טכנולוגיות עדכניות במפעלים, כמו רובוטיקה ובינה מלאכותית. זאת בין השאר באמצעות מסלול "מעבדות לחדשנות" שמעודד תאגידים תעשייתיים לשתף פעולה עם מיזמים טכנולוגיים.

 

ברשות רוצים גם לקחת את החוזקות והיתרונות שקידמו את ענף ההיי־טק למעמדו הנוכחי - כגון תשתית השקעות נרחבת ופעילות גדולה של חברות רב־לאומיות — ולהביא אותם לתעשיות כמו מכשור רפואי, בריאות דיגיטלית, חקלאות מזון ומדעי החיים. כך, למשל, הרשות יצאה השנה במסלול לעידוד הקמת מרכזי מו"פ בתחום הרפואה והביוטכנולוגיה, וכן פועלת להקלת הרגולציה - מהלך שעשוי להביא להיי־טק 4,000 עובדים חדשים בשנה.