קצת אחרי 20:30 ההמון החל להתפזר. אחרי יותר משש שעות של עימותים, צעקות, קללות, יריקות — וכן, אפילו מכות — אלפי המפגינים, חברי הפלג הירושלמי, שחסמו את מרכז העיר כשהשתלטו על צומת הרחובות "יפו" ו"שרי ישראל", המשיכו הלאה למקומות אחרים. אבל גם לאחר שהם נטשו את הצמתים, שמאות השוטרים התפנו מהזירה, ואלפי הנהגים המתוסכלים סוף־סוף הגיעו לביתם, היה ברור כי תחושות הכעס והתסכול שהזינו אתמול את יום הזעם החרדי נגד הגיוס — עלולות לפרוץ שוב בכל רגע.
"אנו מפגינים על דבר אחד. מבחינתנו מדינת ישראל רוצה לחלל אותנו שלא נהיה חרדים יותר. ואנחנו נילחם עד טיפת הדם האחרונה שלנו, במסירות נפש בהוראת הרב שמואל אורבייך", אמר משה, מפגין צעיר. "נמות ולא נתגייס".
ההפגנות הגיעו בסופו של שבוע מתוח שהחל עם מעצרם של שני עריקים מהפלג הירושלמי שנעצרו באופן מקרי. הם נלכדו תחילה לא בגלל שלא קיבלו פטור מגיוס — אלא כי לא הגיעו על מנת לקבל את הפטור. אך מעצרם הצית גם הפגנות שהובילו לגל מעצרים נוסף של עריקים.
המפגינים, שהאשימו את הממשלה בכך שהיא מחייבת את בני הישיבה להתייצב בלשכות הגיוס, התאספו בשעות הצהריים בצמתים המרכזיות בכניסה המערבית לבירה, וחסמו אותן: חלקם נשכבו מתחת לגלגלי מכוניות, ואחרים ישבו מחובקים על הכביש בעודם מניפים שלטים שקראו "לא לכפייה חילונית", וצעקו "משטרת ישראל, תנו לנו להפגין מבלי להפוך אותנו לנכים".
אף שהמשטרה העדיפה תחילה שלא לפנותם בכוח — מה שגרם לפקקים של שעות — היו אלו דווקא הנהגים שלא יכלו להתאפק. בשלב מסוים אחד מהם יצא החוצה מרכבו והשכיב את אחד המפגינים על הקרקע. במקרה אחר, נהג מתוסכל הרים את המחסום הנייד של המשטרה והניף אותו נגד מפגינים בניסיון להבריחם. אלו צעקו בתגובה: "לצלם לצלם, מח"ש, מח"ש". ואילו נהג אחר אפילו החל להתקדם עם רכבו כאילו מאיים לדרוס אותם.
לא רק הנהגים זעמו. עוברי אורח חרדים שהשתייכו לפלג אחר, עברו במקום וצעקו, "זה לא הדרך". גם האזרחים שנקלעו לזירה שילמו מחיר. כך למשל שירה נגסלין, צעירה בת 19 שמצאה עצמה בלב ההמולה. "ניסיתי לחזור הביתה וראיתי שהרכבת תקועה ושחבורת חרדים יושבים וחוסמים את כל היציאות, אז ביקשתי מהם בנימוס לזוז", סיפרה. "הם התחילו לצעוק עלי 'שיקצ'ה', ממש להתייחס בבריונות".
אנשי הפלג־הירושלמי האשימו את המשטרה בהפעלת אלימות מופרזת כלפיהם: "אנחנו מקבלים יחס אחר, ברוב הפעמים השוטרים נוקטים כלפינו באלימות קשה. כמו ששוטרים לא מפנים מפגינות — כך ששוטרות וחיילות לא יפנו את ההפגנות שלנו. זה פוגע ברגשותינו כאשר החרדים יורדים לכביש, מגיעות ניידות משטרה ופרשים".
המשטרה, שעצרה 120 מפגינים, חלקם עריקים שהועברו למשטרה צבאית, הכחישה את הדברים. "טענות מופרכות המעידות על אלימות המפגינים ולא על מי שבאים לשמור על הסדר הציבורי ולהגן על אזרחים נורמטיביים. כשמדובר בהפגנה אלימה, משטרת ישראל מפעילה אמצעים לפיזור הפרות סדר ללא כל קשר לשיוך מגזרי".
הפגנות במחאה על הגיוס התקיימו בכל הארץ: כ־70 מפגינים חסמו את רח' ז'בוטינסקי העמוס בבני ברק, עשרות מפגינים נשכבו על הכביש בצומת שילת, וכ־30 חרדים התיישבו על כביש 89 בכניסה הדרומית לצפת ופצחו בתפילות. "אנחנו זועקים את מה שכואב לנו", אמרו בצפת. "אנחנו לא פוחדים מכלום ואם נצטרך למות — נמות ולא נתגייס".
בהכנת הידיעה השתתפו גואל בנו וקורין אלבז־אלוש
במכוניות, באוטובוסים וברכבת הקלה: ההפגנות בירושלים שיתקו אתמול כמה מנתיבי התחבורה הראשיים של העיר — והותירו אלפי נהגים ונוסעים ממורמרים תקועים במשך שעות בדרכים.
"אני תקועה מ־14:30 בתוך האוטובוס ומחכה", סיפרה רוזט הרוש בת ה־88 מפסגת זאב. "הגיעו אליי אורחים מצרפת ואני תקועה באוטובוס. רציתי להגיע לראות את הנכדים שלי, ואין לי איך. אני ממש עצובה מהמצב כי צריך להגיע הביתה לנכדים. חבל שההפגנות האלו הורסות את החיים בעיר".
גם יוסי כהן, נהג אגד ותיק שהסיע את הרוש, שותף לתסכול: "אני נגד ההפגנה הזו, היא פוגעת בציבור הנוסעים. יש אנשים חולים, קשישים, וחבל שזה קורה. אני 12 שנים נהג ועוד לא קרה דבר כזה שיותר מ־6 שעות תוקעים את כולם. שיפגינו מול בית ראש הממשלה, למה להפריע לתושבים? בתור נהג כואב לי הלב על האנשים שרצו להגיע הביתה ונתקעו".
