חלום הדו־קיום מעולם לא נראה שברירי יותר: ארבעה מכל עשרה יהודים סבורים שיהודים צריכים לקבל זכויות יתר, שישה מכל עשרה יהודים סבורים שיש לשלול זכות הצבעה מערבי שלא מסכים שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושמונה מכל עשרה ערבים סבורים שלא משנה מה — תמיד יעדיפו יהודי בקבלה ללימודים או לעבודה.
לפי המחקר, רק 54% מהערבים רואים את עצמם חלק מהחברה הישראלית, לעומת 82% מהיהודים. 38% מהיהודים מגדירים את עצמם כישראלים, ו־29% מגדירים את עצמם קודם כל כיהודים. בקרב הערבים 39% רואים את עצמם קודם כל כערבים, 34% מגדירים את עצמם באמצעות דת (מוסלמי, נוצרי או דרוזי), 14% מגדירים את עצמם פלסטינים, ורק 10% מגדירים את עצמם ישראלים. מדובר על ירידה משמעותית בתחושת השייכות אחרי שבשנה שעברה 25% מהערבים הגדירו את עצמם ישראלים.
לנושא ההגדרה העצמית יש גם השלכות — 58% מהיהודים סבורים שיש לשלול את זכות ההצבעה בבחירות ממי שלא מסכים שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. 68% מהיהודים סבורים שזה בלתי אפשרי שערבי ישראלי ירגיש חלק מהעם הפלסטיני וגם יהיה אזרח נאמן. 81% מהערבים, אגב, היו רוצים לראות שרים ערבים סביב שולחן הממשלה, בעוד 66% מהיהודים מתנגדים לצירוף של מפלגות ערביות לממשלה.
אחד הנתונים המדאיגים עוסק בזכויות אזרחיות. לפי המחקר, 40% מהיהודים סבורים שבישראל צריכות להיות ליהודים זכויות יתר. בנוסף, 25% מהיהודים סבורים שאסור לאפשר לערבים לקנות קרקע במדינה, ו־41% מהיהודים סבורים שניתן לאפשר לערבים לקנות קרקע אך ורק ביישובים ערביים. 51.5% מהיהודים חושבים שכדי לשמור על הזהות היהודית של ישראל עדיף שיהודים וערבים יחיו בנפרד, לעומת 22% בלבד מהערבים. 51% מהיהודים סבורים שערבים הם אלימים, בעוד ש־50% מהערבים חושבים בדיוק אותו דבר — על יהודים.
"מעניין לראות את התמונה המורכבת בין שני הצדדים", מסבירה פרופ' הרמן, "בצד היהודי מקצינים בעניין הבעלות על הארץ ואצל הערבים בעניין הנכונות להגדרת מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. מצד שני יש הכרה בקרב הצד היהודי באי־הוגנות בחלוקת התקציבים שם מתגלה הרבה פחות עוינות".
