שעה קלה לאחר הריסת המבנה הראשון בשכונת נתיב האבות הודיעו אתמול המתיישבים המתוסכלים כי כבר היום יקימו אותו מחדש.
נתיב האבות היא שכונה ביישוב אלעזר, שנמצא בגוש עציון. לפני כמה שנים הגישה “שלום עכשיו” עתירה לבג"ץ ובה נטען כי 17 מהמבנים בשכונה הוקמו עם חריגות בנייה וכי חלקם נבנו על אדמה פלסטינית. לאחר דיונים ארוכים קבע בג"ץ כי יש לפנות את המבנים ולהרוס אותם. המבנה הראשון, אנדרטה לזכר סא"ל עמנואל מורנו, כבר פונה בזמנו בהסכמת התושבים. אתמול הגיע תור המבנה השני: נגרייה השייכת לתושב היישוב צבי אהרונוביץ', שנבנתה מעצים ומפחים.
לקראת הפינוי הגיעו ליישוב כ־200 בני נוער מיישובים באזור, חלקם מוכרים כחברים בנוער הגבעות, במטרה להתנגד למהלך. מנגד נערכה המשטרה לקראת עימותים אפשריים. תושבי היישוב פעלו מצידם להרגעת הרוחות: הם התירו לנערים לבצע פעולות מחאה, אך תבעו מהם בתוקף שלא לקלל שוטרים ולא לפגוע בהם.
בלילה שלפני הפינוי התבצרו כמה עשרות מהנערים והנערות בנגרייה המיועדת להריסה — הבנים בקומה העליונה והבנות בתחתונה. יתר בני הנוער התקבצו מסביב למבנה.
אתמול סמוך לתשע בבוקר ניתן האות, וכ־400 שוטרים ושוטרות נכנסו ליישוב והגיעו לנגרייה. הם הקיפו תחילה את המבנה ויצרו חיץ בינו לבין הנוער שהתקבץ מסביב. לאחר מכן החלו בהכנות לקראת כניסה לנגרייה. בני הנוער שהתבצרו בתוכה המתינו נסערים. הנערות שרו שירים חסידיים, וחלקן פרצו בבכי. חלק מהנערים ניסו לטפס על גג המבנה, אבל בהוראת התושבים, שהיו מסביב, ויתרו על כך.
זמן מה לאחר מכן החלה הפריצה למבנה, שנחסם על ידי בני הנוער בקורות ובמנעולים. השוטרים נעזרו בין היתר ברתכת כדי לחדור פנימה. בשלב זה החל הפינוי: בני הנוער סירבו לעזוב את המקום על רגליהם, ולפיכך הם נישאו על כפיים או שנגררו החוצה על ידי השוטרים והשוטרות. הפינוי הסתיים ללא עימותים אלימים, ואז הרסו אנשי משרד הביטחון את המבנה עד היסוד. סמוך לשעה 12:30 בצהריים הסתיימו פעולות ההריסה. חבריו של בעל הנגרייה הודיעו בתגובה כי כבר היום יגיעו לשכונה ויבנו את הנגרייה מחדש.
כאמור, המערכה הקשה יותר צפויה במארס, אז צפויה המדינה להרוס 15 מבנים שבהם מתגוררות משפחות.
בנתיב האבות הזהירו אתמול: "ההתנגדות שהייתה בנגרייה היא רק ההקדמה למה שצפוי במארס".
ובתוך כך: ועדה מיוחדת שמינה מנכ"ל משרד הפנים ממליצה לאחד ארבעה יישובים בשומרון ולעשות מהם עיר חדשה. מדובר בעץ־אפרים, שערי־תקווה, אורנית ואלקנה — שבהם גרים כ־22 אלף איש. משמעות הקמת העיר: ניתן יהיה ביתר קלות לבנות על השטחים הבלתי מיושבים שנמצאים בין היישובים הללו. במצב הנוכחי נמנעת הממשלה מבנייה שכזו, מתוך שיקול שצעד כזה יגרור תגובות בינלאומיות נזעמות.
בוועדה מעריכים כי האוצר יקציב כ־120 מיליון שקלים כדי לאפשר צמיחה מהירה של העיר החדשה. הוועדה טוענת עם זאת שהאיחוד יחסוך כסף רב למדינה משום שהעיר תנוהל על ידי רשות אחת, בעוד כיום מנוהלים היישובים על ידי ארבע מערכות שונות.