אביחי שלי, 34 מנתיבות, איבד את השמיעה בגיל שנתיים. שנתיים מאוחר יותר איבד גם את ראייתו. למרות העיוורון והעובדה שהוא כבד שמיעה, אביחי לא נתן לשום דבר למנוע ממנו להגשים את חלומותיו.
"את השמיעה איבדתי בגיל שנתיים בעקבות מחלה וכתוצאה מטיפול רפואי בעקבותיה", הוא אומר. "את הראייה התחלתי לאבד בהדרגה בגיל ארבע אחרי שנפגעתי שש פעמים בעיניי. באחת הפעמים שיחקתי בפארק השעשועים, נפלתי מאחד המתקנים ונכנסו לי זכוכיות לעיניים".
באותן שנים לא נהוג היה לשלב ילדים בעלי מוגבלויות בבתי ספר רגילים, והוריו של אביחי התבקשו להעביר אותו למסגרת לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. "ההורים אמרו, נכון שהוא לא רואה ולא שומע, אבל זה לא אומר שהוא לא יכול ללמוד עם ילדים שומעים ורואים, ורשמו אותי לבית הספר רגיל. הצעד שלהם, בניגוד להמלצת ועדת ההשמה, יצר חרם מצד הפיקוח. רק כשראו שלמרות הכל אני תלמיד טוב, כולם הבינו את גודל הטעות".
בבית הספר היסודי סבל אביחי מבידוד חברתי. "הורים אמרו שהם לא מוכנים שהילד שלהם ילמד עם הילד העיוור. כשעברתי לישיבה התיכונית הכל השתנה. מהילד הכי בודד בעולם הפכתי להיות במרכז החברה. החלטתי שאני רוצה להגשים שלושה חלומות: לזכות בתואר חתן התנ"ך העולמי לנוער, לשרת במודיעין ולעסוק בניהול השקעות ופיננסים בשוק ההון".
ב־2002 זכה אביחי בתואר חתן התנ"ך העולמי לנוער. "זה נתן לי את המוטיבציה להילחם על הזכות לשרת בצה"ל וספציפית בחיל המודיעין", הוא אומר. "ההגדרה הקלאסית של חיל המודיעין זה העיניים והאוזניים של המדינה. כשאין לך לא את זה ולא את זה, איפה אתה רוצה שישימו אותך? אבל אם שמים מטרה מול העיניים, גם דברים שנראים בלתי אפשריים, הופכים לאפשריים".
אחרי התואר הראשון במנהל עסקים המשיך אביחי לתואר שני במשפטים. כשזומן לראיון בחברת ההשקעות "פסגות", שאל אותו המנכ"ל, "אתה באמת חושב שעיוור יכול לנהל השקעות?". "אמרתי לו, שבחוק הסדרת העיסוק כתוב ש'מנהל תיקי השקעות ינהל את כספי לקוחותיו בנאמנות עיוורת. אז הרי לפניכם ברוקר עיוור'", הוא מספר. "כיום אני מבקר ומייעץ בבתי השקעות ובבנקים מטעם פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, וגם כאן אני זוכה ליחס חם ותומך".
במקביל, מעביר אביחי הרצאות ובהן סיפור חייו. "המטרה שלהן היא לתת השראה לאנשים שאין דבר העומד בפני הרצון", הוא מדגיש. אביחי גם פעיל בארגון "עסק שווה", שפועל להשמת אקדמאים עם מוגבלויות בתעסוקה. "אני מדבר עם הנהלות בכירות של חברות מובילות, מספר להם את הסיפור שלי ומבקש מהם לפתוח את הלב ואת המחשבה ולהעסיק אקדמאים עם מוגבלויות בחברה שלהם. אני מרגיש שזו שליחות".
החלום הגדול שלו הוא לנסות ולהיבחר לכנסת. "בינתיים נכשלתי בכך שלוש פעמים", הוא אומר, "אבל אני מאמין שבסוף אצליח ואגיע לשם".
