WhatsApp FaceBook send e mail

שיר ביום: מחשבה שלפני התיקון

חגית גרוסמן
13.12.17

יֶשְׁנוֹ מֵמַד אַחֵר, מַקְבִּיל, וּבוֹ אֲנִי מִי שֶׁאֲנִי

 

וְלֹא הָלַכְתִּי לְאִבּוּד לְעַצְמִי הַצּוּרָנִי

 

וְהַמִּלִּים שֶׁכָּתַבְתִּי אֵינָן תְּלוּשׁוֹת בְּמֵמַד רוֹחֲפָנִי

 

וַאֲנִי יְכוֹלָה לָשֶׁבֶת וְלִכְתֹּב יָשָׁר מִתּוֹכִי

 

וַאֲנִי מְחֻבֶּרֶת וּקְשׁוּרָה לַמִּלִּים בְּקֶשֶׁר רְצִינִי

 

שֶׁהֵן מִגַּרְעִין שֶׁזָּרַעְתִּי.

 

וְהֵן מְקוֹרִיּוֹת וְטוֹבוֹת לְהַבִּיעַ אֶת הָאֱמֶת שֶׁלִּי

 

וְאֵינֶנִּי מֻפְרַעַת עַל יְדֵי מַטָּלוֹת שֶׁנִּתְּנּוּ לִי

 

וְאֵינֶנִּי מְאַבֶּדֶת אֶת דַּרְכִּי, אַךְ הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד

 

בִּכְדֵי לִמְצֹא מְחוֹזוֹת חֲדָשִׁים וּמוֹתַחַת גְּבוּלוֹת

 

וּמַמְצִיאָה הִשְׁתַּקְּפוּת אֲמִתִּית שֶׁלִּי.

 

אֲנִי מִי שֶׁאֲנִי וְאֵינֶנִּי בּוֹגֶדֶת בִּי.

 

וַאֲנִי סוֹפֶרֶת אֶת הַזְּמַנִּים

 

וְהֵם כְּתוּבִים בִּשְׂפָתִי

 

וְאֵינֶנִּי אוֹבֶדֶת לְעַצְמִי

 

וַאֲנִי עִם עַצְמִי יוֹדַעַת אֶת הָאֱמֶת

 

שֶׁהִיא מִתּוֹךְ חֲמֵשֶׁת חוּשַׁי. וְאֵינָהּ כְּתוּבָה בַּכּוֹכָבִים.

 

אוֹ בַּסְפָרִים. מִלְּבַד לְאֵלּוּ שֶׁכָּתַבְתִי.

 

 

מתוך: ספר הגוף / הוצאת הקיבוץ המאוחד