אין דבר כזה סופגנייה מושחתת מדי, תשאלו את פז גויגון, קונדיטורית צעירה שלוקחת את הסופגניות לאקסטרים הכי מופרע שלהן וממלאת את כיסי הבצק המטוגנים והשמנמנים הללו כיד הדמיון הפרוע, ואף מקשטת אותן בהתלהבות גדולה, העיקר לתפוס את העין ואת החך.
"כבר בילדות ידעתי שכשאהיה גדולה אתעסק באפייה. הייתי יושבת על השיש במטבח בזמן שאמא שלי אפתה או בישלה, ופשוט קולטת את כל מה שהיא עושה. עם הזמן החלטתי שהגיע הזמן לבדוק מה אני יודעת והתחלתי לאפות. לפני כשנתיים, כשחיפשתי דרך לפרוץ לתודעת הציבור, פירסמתי ברשתות החברתיות את מגדלי הסופגניות המושחתות שהכנתי במטבח הביתי של אמא וחיכיתי לראות האם זה יתפוס".
וזה תפס כמו כתם של ריבה על חולצת משי לבנה. הביקוש ההיסטרי לסופגניות של פז התחיל מהשנייה בה הועלתה התמונה הראשונה לרשתות החברתיות, ומאז היא לא מפסיקה לבנות קינוחים, כאשר חנוכה היה ונשאר הפיק של השנה. "קיבלתי את ההזדמנות של החיים שלי והבנתי שאני חייבת ללכת עד הסוף, שזה אומר גם לטגן מאה סופגניות ביום במטבח של אימא, מה שהיה עניין בכלל לא פשוט".
בחנוכה שעבר היא כבר החליטה מראש שלא תחזור על ההרפתקה של האפייה הביתית ופתחה חנות פופ־אפ של סופגניות בשרונה מרקט. השנה החליטה לשנות אזור, להישאר בעיר מגוריה, והיא מוכרת את הסופגניות העליזות והטעימות שלה בגלידריית "גולדה" בפתח־תקווה.
"למה סופגניות? קודם כל, אכילת סופגניות בכל שנה זו מסורת שכל ישראלי גדל עליה. כי אני אוהבת מסורת, אני אוהבת מנהגים שחוזרים על עצמם בחגים, ויחד עם זאת אנחנו חיים בעולם מאוד־מאוד טכנולוגי, והתחלתי לחשוב איך בעיסוק שלי, שהוא אפייה, אני גם משמרת את המסורת וגם מקדמת את הסופגניות, משנה אותן למשהו חגיגי יותר, מיוחד יותר ושונה מהמוכר. אחרי ניסיונות רבים מצאתי את השילוב המושלם והתחלתי ליצור את מגדלי הסוגפניות, וגם עם המילוי הלכתי עד הסוף".
כלומר? כבר ראינו סופגניות במילוי קצפות וקרמים מטורפים.
"כן, אבל סופגניות במילוי גלידה זה משהו שאני הרכבתי, וגם הקישוטים הגרנדיוזיים שלי הם משהו שלא רואים בכל מקום. ומצד שני, אני לא מתחרה עם החברות המסחריות הגדולות, אין לי את הכסף ואת יכולות השיווק שלהן, ולכן אני גם לא יכולה למכור במחירים שלהן, והסופגנייה שלי מעט יקרה יותר, וזה מאתגר כי אני משתמשת בחומרים הכי איכותיים כדי שללקוח תהיה חוויית טעם מעולה. מספיק לי שכל אחד יבוא לטעום פעם אחת את הסופגנייה שלי, שעשיתי בעבודת יד מלאה, כדי להרגיש שמיציתי את החג ושהצלחתי במטרה שהצבתי לעצמי".
האינסטגרם שלה מלא בצילומים של הסופגניות, וגם בעזרתו היא מצליחה להניע קהל לקוחות מתלהב לדוכן: "כבר אמרתי שאנחנו חיים בעולם טכנולוגי, ואני בהחלט עושה שימוש בנראות של הסופגניות כדי למשוך קהל. הרי אנחנו חיים בתוך הרשתות החברתיות שניזונות מצילומים מושלמים".
אז הצורה יותר חשובה מהטעם?
"מה פתאום. תטעמי בעצמך. הן טעימות ברמת־על, אני עושה כל אחת מהן בעבודה עצמית, זה לא תעשייתי. אבל כן, גם חשוב לי שהן ייראו נהדר. זה לא סותר".
טוב, אז חפרנו מספיק על הדוגמניות - סליחה, על הסופגניות - ועכשיו הגיע הזמן לדבר על הדבר שלשמו התכנסנו – טעים או לא טעים? אז אני יכולה להעיד שהמושחתות והחתיכיות הללו בהחלט טעימות ושממש אי אפשר להישאר אדיש לטעמי המילוי המפתיעים והמפתים, כמו מילוי קרם מרשמלו, מילוי צמר גפן מתוק, מילוי סוכריות קופצות, וגם גרסאות מלוחות במילוי קרם גבינת שמנת, עגבניות מיובשות ועלי בזיליקום טריים.
במקביל למגדלי הענק תמצאו בעמדת החג של פז גם סופגניות שאפשר להרכיב בעצמכם, לפי בחירה, ולגוון גם במילוי וגם בציפוי. וכמובן יש גם סופגניות שמתחלפות מדי יום, בין אם זה במילוי ובין אם בציפוי.
כדי להתעדכן בסופגניית היום מומלץ להיכנס לאינסטגרם של פז, paz_gavigon, או פשוט להגיע לדוכן ברחוב השחם 30, פתח־תקווה. מחירים: סופגנייה ריקה: 5 שקלים, במילוי ריבת תות 6, ריבת חלב: 9, מיוחדות: 11, בהרכבה אישית: 16.
