כולם בעקבות אחד: אתמול בשעות הבוקר יצא נחמיה אסף, תושב קיבוץ אלמוג שבצפון ים המלח, לסיור שגרתי. לפתע צדה את עינו עקבה מוזרה שהוטבעה בקרקע. הוא נדהם מהסימן שלא נראה כבר שנים באזור, ומיד חשד - מדובר בחיה הטורפת בעלת החברבורות.
"אני חובב טבע, ומיד שיערתי שמדובר בעקבה של נמר. פחדתי לומר שזה נמר כי כבר שנים שהוא לא נצפה באזור, אך זה היה נראה הכי הגיוני", סיפר אסף. הוא העלה את התמונה לקבוצת פייסבוק של חובבי חיות בר, וזו מיד עוררה סערה. לאחר הפרסום טען אדם נוסף כי הבחין בשנים האחרונות בחיה המנומרת באזור ים המלח. גם ברשות הטבע והגנים בודקים את הדיווח בעניין רב.
הנמר האחרון שהיה מוכר במדבר יהודה, מסוג חריטון, תועד לפני כעשור סמוך לעין גדי כשהוא תשוש. מאז לא ידוע על תצפיות מאומתות של נמרים באזור, וההערכה היא שהם נכחדו לחלוטין. עם זאת, ייתכן שישנו עדיין מספר קטן מאוד של נמרים בנגב, ובודדים טענו כי נתקלו בנמר באזור ים המלח.
התמונה שהעלה אסף נתקבלה בתגובות ספקניות. רבים העריכו שמדובר בקרקל, בחתול בר, ואפילו בחתול. היו גם שטענו שזאת בכלל לא עקבה של בעל חיים חתולי, אלא דווקא כלבי. כדי להוכיח את טענתו, הציב אסף לצד העקבה שצילם עט שימחיש את גודלה. אורכה הוא 6־5 ס״מ, ולהערכת האקולוגים בגודל כזה בהחלט ייתכן שמדובר בנמר ולא בחתול רגיל.
גם אם אכן מדובר בנמר, מה שבהחלט מהווה חדשה מרעישה ומשמחת לכל חובבי הטבע ובכלל, מבחינה אקולוגית החיה הנדירה נמצאת על סף הכחדה בישראל. המשמעות היא שגם אם נותרו מספר נמרים, לא מדובר באוכלוסייה בגודל משמעותי, ואין אפשרות אמיתית להצילה. זאת בין היתר בגלל הסיכוי הנמוך שהם יוכלו למצוא בני זוג ולשמר את השושלת. בניגוד לניסיונות הרבים לחקור את החיות המנוקדות, הגישה הרווחת היא שצריך לספק להם מרחב מחיה ולא "להטריד" אותם.
