בסוף אלישע סבח מבאר־שבע, שהיה הבעלים של מסעדה מקסיקנית שקרא לה "המקסיקני" ופיצוצייה בשם "בון־בון", גמר במסעדת השווארמה שלו בנתניה שקרא לה "הפיתה". ככה, מאחורי הדלפק עם כדור בראש. זה קרה לפני כתשעה חודשים, בחודש אפריל, בשעת לילה מאוחרת, לעיני העובדים שהיו במקום ומספר סועדים. סבח בן ה־50, שנמלט מפוחד מהדרום לאחר שהעיד במשפט הרצח הכפול שהתבצע בפיצוצייה שלו "בון־בון", חשב שהנורא מכל כבר מאחוריו. עברו כבר עשר שנים מאז אותו רצח והעדות המפלילה שמסר בבית המשפט. הוא כבר הספיק לצאת לחו"ל, לחזור לארץ ולעקור עם משפחתו לנתניה, הרחק מחייו הקודמים. הרחק מהעדות ההיא שסיבכה אותו עם ניבי זגורי, מי שעל פי המשטרה מנהל את ארגון הפשע החזק בדרום.
את סבח ראיתי בזמנו בחודש דצמבר 2008, על הדוכן בבית המשפט המחוזי בבאר־שבע, באותה עדות מכרעת. הוא רעד אז מפחד. על ספסל הנאשמים מולו ישב אדם איטל - עבריין בכיר בארגון של ניבי זגורי - שעמד לדין על רצח הנערים איתן איזמאילוב ורוסלן קובייב שנרצחו ב"בון־בון" כשנתיים קודם לכן, בפברואר 2007, בגלל קטטה סתמית.
איטל, בוגר יחידת הכלבנים של צה"ל וחובב מכוניות ספורט היה בעבר בן בית אצל סבח. בסוף אותו משפט, לא מעט בזכות העדות של סבח, נידון איטל לשני מאסרי עולם שניים על רצח הנערים ב"בון־בון", שאותם הוא הוא מרצה באגף השמור בכלא באר־שבע. בנוסף נידון איטל לשני מאסרי עולם נוספים במשפט אחר שהתנהל נגדו על רצח כפול של מוחמד אבו גליון, שכונה אבו־רוס, ושל עטווה אבו סעלוק, שחוסלו כחודש וחצי לאחר הרצח בפיצוצייה. החשד היה כי את רצח שני האחרונים ביצע איטל עבור זגורי - חשד שלא הופיע בכתב האישום עצמו.
סבח נס על נפשו. הפיצוצייה שלו הוצתה והיה ברור לו שאם לא ימלט עצמו, דמו בראשו. עכשיו אנחנו בשדרות ויצמן בנתניה, במסעדת "הפיתה". שעת צהריים והמקום הומה. מסעדת הבשרים ממוקמת מול השוק העירוני, ודוכן הפלאפל הוותיק של מוסא שמעבר לכביש, בצמוד למזנון טוטו־לוטו ותחנת מוניות. בליל ה־6 לאפריל האחרון, עמד כאן סבח מאחורי הדלפק כשלפתע הגיח משום מקום בחור שכיסה את פניו בחם־צוואר שחור. סבח אולי הבחין בו ואולי עמד עם גבו אליו, לא מבין שיומו הגיע. הבחור שלף אקדח ובלי להסס ירה בו מספר כדורים שפגעו בראשו ובפלג גופו העליון. לא היה לו סיכוי. סבח מת במקום.
התהפך על ניבי
תיק פשיעה חמורה 35982־12־17, תיק דגל של המשטרה המתגאה כעת בפיצוחו, מגולל מותחן פשיעה אלים ומרתק שראוי לעיבוד לסרט או לספר. לא רק סבח מסיים בו את חייו. כחודשיים וחצי לאחר הירצחו התפוצץ באשקלון מטען חבלה שהוצמד לרכבו של טל קורקוס, שנהרג במקום. קורקוס, עבריין באר־שבעי שהיה מקורב ליניב זגורי שכל מכריו מכנים אותו בחיבה ניבי, "התהפך" לפני שמונה שנים וסגר עסקת עד מדינה עם המשטרה והפרקליטות, שבמסגרתה העיד נגד זגורי ואחרים. זגורי חטף על העדות של קורקוס שבע שנים בפנים.
כתב האישום שהוגש לפני כשלושה שבועות מייחס לזגורי את רצח סבח וקורקוס והוא לא לבד שם: יחד איתו מואשם בביצוע שתי הרציחות אריק איטל, אחיו הצעיר של אדם. המשטרה והפרקליטות מסתמכות על שני עדי מדינה בתיק הזה, עדים שהנאשמים עצמם טוענים כי הם שקרנים וטופלים סיפורי אלף לילה ולילה על מנת להציל את עצמם מכתבי אישום חמורים.
החקירה עצמה החלה עוד במארס 2016 לאחר הרצח של דבורה הירש, גרושתו ואם שלושת ילדיו הקטנים של טל קורקוס. קורקוס ישב באותו זמן בכלא בגין תיק על אלימות נגד הירש, אבל לחוקרים בימ"ר נגב של מחוז דרום במשטרה לא היו ספקות כי מדובר בחיסול חשבונות הקשור לעובדה שקורקוס היה עד מדינה.
חוקרי הימ"ר חיפשו קצות חוט במשך שנה, תישאלו את קורקוס בכלא, אבל לא הגיעו לכלום. אחר כך נרצח סבח בנתניה וחקירת הרצח הוטלה על צוות חקירה מיוחד (צח"מ) שהוקם במרחב השרון. כשהחוקרים מגלים את זהות הקורבן נעשית פנייה לימ"ר נגב על מנת לקבל רקע על סבח, האיש שנמלט מבאר־שבע אחרי עדותו הדרמטית מול איטל ב־2008.
כדי להבין למה סבח החליט בזמנו להעיד נגד אדם איטל, צריך לחזור לקורבן אחר שהיה קשור לשניהם: חבר ילדותו של איטל, רועי תשובה, עבריין באר־שבעי זוטר שהיה נשוי לקרובתו של סבח. תשובה היה זה שפתח לאיטל את הדלת לעולם הכסף הקל. סחיטות, גביית חובות. השניים עשו כסף ובסוף גמרו בגלל הכסף. שבעה חודשים אחרי הרצח ב"בון־בון", בספטמבר 2007, נמצאה גופתו של תשובה בכניסה לשכונת "נחל עשן" במערב באר־שבע, זרוקה בצד הדרך.
המשטרה חשדה שאיטל רצח את תשובה על רקע סכסוך כספי ביניהם. לרוע מזלו, גם סבח ומשפחתו חשבו כך. כשנרצחו הנערים בפיצוצייה שלו, אמר סבח בעדותו הראשונית למשטרה שאין לו מושג מי הרוצח. אולם אחרי הרצח של מקורבו תשובה, החליט סבח לשנות גרסה, ולהפיל את איטל. לדבריו בזמן הרצח יצא אחד מעובדיו במסעדה המקסיקנית, שהייתה צמודה לפיצוצייה, לעשן סיגריה. לטענת סבח אותו עובד, ששמו אוסמה, פלסטיני מהגדה, סיפר לו עוד באותו הערב כי זיהה את אדם איטל כמי שביצע את הרצח. זה מה שסיפר סבח למשטרה אחרי הרצח של תשובה. הוא גם זה שטרח לאתר את אוסמה ולהקליט את עדותו המפלילה.
איטל נמצא בכלא על ארבעה מאסרי עולם, הוא לא יכל ליזום את רצח סבח. אבל לפי כתב האישום איטל כן רצח את סבח. לא אדם איטל, אלא אחיו הצעיר - אריק.
בלגן בקופנגן
בחקירת הרצח של סבח בנתניה נאספו עדויות מעדי ראייה לרצח ובמקביל צילומים ממצלמות אבטחה המוצבות באזור. בצילומים נראה הרוצח בבירור, עם מבנה גופו הייחודי והליכתו המאופיינת. החוקרים מהנגב נקראו להתייעצות בשרון וראו את התמונות. לפי ההליכה המאופיינת ומבנה הגוף עלה החשד כי מדובר באריק איטל. זה הספיק לפיקוד המשטרה להעביר את החקירה לימ"ר נגב ולצרף אותה לחקירת רצח דבורה הירש.
אריק הוא הבן שני מתוך שלושה אחים ואחות שגדלו לאב מורה נהיגה מוכר בבאר־שבע ועובדת סוציאלית. כמו אחיו הגדול גם אריק, 28, סיים תיכון ושירת בצבא בתפקיד תומך לחימה. כשהשתחרר ירד לאילת ועבד שם כאיש תחזוקה בבית מלון. אחד ממכריו סיפר השבוע כי לקח קשה מאוד את מאסרו של אחיו הגדול. "הוא מעריץ את אדם, נמצא איתו בקשר יומיומי", אומר המכר, "הם כל הזמן חושבים יחד איך להגיע למשפט חוזר בעליון בתיק של הבון־בון. למרות שהורשע, אדם טוען עדיין שהוא חף מפשע". אדם, 35, נישא במהלך העשור שלו בכלא לחברתו, ולשניים נולד ילד. בינתיים הספיק להתגרש וכרגע יש לו בת זוג חדשה.
את אריק מכירה המשטרה באופן שטחי מתיק סחר בסמים שנפתח נגדו לפני כמה שנים, תיק שעליו ישב שמונה חודשים במאסר. חוץ מזה כלום. בידיעות המודיעין שזרמו כל השנים לימ"ר נגב נגד זגורי ואנשיו לא עלה אף פעם השם של איטל ג'וניור.
לפני כשנה הוא פתח יחד עם שותף מזנון מלאווח קטן בשם "ממולוואח" בעיר העתיקה בבאר־שבע, שעומד בדיוק ממול לפיצוצייה שבה אירע הרצח הכפול עליו יושב אחיו הגדול. אחד השכנים מספר שמדובר בבחור טוב, עם חיוך גדול, "מנומס שתמיד שואל מה נשמע ואומר שלום. אף אחד פה לא יגיד לך עליו מילה רעה. מהצד נראה שהוא רחוק מאוד מעולם הפשע. היה פותח את העסק בצהריים, עושה מלאווח עם ביצה, גבינה בולגרית, רסק, טונה, ירקות, עובד ככה קשה עד השעות הקטנות של הלילה, ישן כמה שעות וחוזר לעבוד".
אבל שלושה שבועות אחרי הרצח של סבח בנתניה מעלה איטל בחשבון הפייסבוק שלו תמונות שלו ושל ניבי זגורי מבלים באי קופנגן שבתאילנד. בתמונה אחת הם על אופנועי ים כשברקע מפרץ מדהים, ובאחרת איטל מרכיב את זגורי על אופנוע באי. זגורי, 44, הוא אישיות מרתקת, ומרתקת לא פחות אשתו מיכל, בתו של שחקן הכדורגל המיתולוגי של הפועל באר־שבע, אליהו "לילו" עופר, ודמות דומינטטית במשפחה בפני עצמה.
בימ"ר נגב ידעו שזגורי לא בארץ. כבר ב־1 למאי 2016, באותו יום שבו השתחרר קורקוס ממאסרו, זמן קצר לאחר רצח אשתו לשעבר, זגורי יצא מהארץ לסין. במשטרה העריכו כי זגורי עזב לאחר שקורקוס איים בנקמה על רצח אם ילדיו. בשלב הזה קורקוס היה עדיין בחיים, זגורי בסין ודבר אחד ברור: התמונות מהבילוי המשותף בתאילנד הצביעו על כך שבין זגורי לאיטל ישנם קשרי חברות.
קורקוס נרצח ב־27 ליוני באשקלון. עדי ראייה שראו את הרכב שלו עולה באש לאחר הפיצוץ סיפרו ששמעו אותו זועק "אמא, אמא". לזירה הגיעו חוקרי ימ"ר לכיש שהחלו לברר במי מדובר. עכשיו כבר יש שתי גופות של אנשים שהעידו נגד זגורי ואנשיו, ועוד גופה של גרושת אחד מהם. פיקוד המשטרה מחליט כי גם החקירה הזו תועבר לימ"ר נגב.
קורקוס, התברר, הימר בדירת הימורים באשקלון שהופעלה על ידי תושבת הדרום. כשירד ממנה אל רכבו לפנות בוקר הופעל המטען שממנו נהרג. הראשונה להיעצר הייתה מפעילת הדירה. מדובר באישה המוכרת מתחום הפעלת דירות ההימורים. היא החוליה החלשה בסיפור הרצח. היא מורגלת למהמרים כבדים, אבל לא לקנוניות רצחניות המותירות אחריהן גופות מדממות. כשהיא מבינה שהיא עלולה להסתבך באישום ברצח היא מתחילה לדבר ומוחתמת על הסכם עדת מדינה.
התייחדות לצורך עדות
כאן נכנס לתמונה עד המדינה השני בפרשה. מדובר בעבריין מוכר מאזור הצפון שהתיידד לפני מספר שנים עם ניבי זגורי בכלא, בעת ששניהם ריצו את מאסרם. לפי עד המדינה, איטל פנה אליו בהמלצת זגורי, על מנת שיסייע לו לחסל את סבח.
המשימה יצאה לדרך: את המידע על סבח בנתניה, טען עד המדינה, הביא איטל. הם נסעו לשם מספר פעמים ואספו עליו מודיעין. את המידע על טל קורקוס הוא עצמו הביא. נודע לו כי קורקוס נוהג להמר בדירה באשדוד, שאותה מפעילה חברה של בת זוגו. לאחר רצח סבח נסע עד המדינה לזגורי בסין ושם לטענתו אמר לו זגורי, "צריך לקפל את טל".
כשחזר התחיל עד המדינה לעבוד על התוכנית לחיסול השני, של קורקוס. הוא שלח אל אותה מפעילת דירה את חברתו, ובאמצעותה הציע לה 50 אלף שקל כדי שתפתח דירת הימורים חדשה באשקלון ותזמין את קורקוס להמר שם. במקביל רכש יחד עם איטל מטען חבלה בסכום של 9,000 שקל. את המטען סידר לו חברו מיכאל מור, שהמשטרה טוענת כי הוא עומד בראש ארגון פשיעה בצפון הארץ. מור, העצור בפרשה, מואשם אף הוא עכשיו ברצח קורקוס, בגלל שהעביר להם את המטען ולא פעל לעצור אותם.
לפני מעצרו של עד המדינה ניסו בימ"ר נגב לגייס גם את איטל ג'וניור. היה ברור מההתחלה שלאיטל היה מניע להוריד את סבח שהכניס את אחיו למאסר עולם כפול. בשלב ההוא גם הגיע למשטרה מידע לפיו לאחר הרצח של סבח נעשתה פנייה לעד הפלסטיני - אותו אחד שהעיד ברצח הכפול ב"בון־בון" - שישנה את גרסתו, שיגיד שסבח הכריח אותו להעיד כפי שהעיד. לפי המודיעין, איטל ג'וניור היה מעורב בפנייה הזו.
בימ"ר מתגבשת תוכנית להפגיש בין האחים בניסיון לשכנע את אריק להעיד על מעשי הרצח שבהם לקח חלק ונגד חבריו, או בקיצור, להפוך לעד מדינה. במקביל הוחלט לנסות לפרוט על הרצון של אדם איטל לקצוב את מאסרי העולם שלו. החוקרים יוצאים לכלא ומדברים איתו. כדי לעזור לו להשתכנע להיפגש עם אחיו הוא אף מוצא מהכלא וזוכה להתייחדות עם חברתו בבית מלון באזור הדרום.
האירוע הזה התנהל כמו מבצע לכל דבר וקיבל אישורים של פיקוד המשטרה והפרקליטות. בסוף הפגישה הדרמטית בין השניים נערכה בחורשה ליד קיבוץ רוחמה שבשער הנגב. זה היה באמצע חודש יולי האחרון. חוקרי הימ"ר הביאו גזייה ובישלו קפה שחור, הציעו לאריק: "בוא תחצה את הקווים". אריק ביקש: "תראו לי מה יש לכם עליי" ונענה: "יש לנו עליך שני מאסרי עולם". גם אדם ביקש לשמוע קודם מה יש למשטרה על אחיו. שניהם היו בטוחים שהחוקרים עושים עליהם מניפולציות. החוקרים הציעו משא ומתן על האישומים נגד אריק ועזרה בקציבת העונש של אדם. כמה שעות הם ישבו שם בחורשה ובסוף סיימו כמו שהתחילו, בלי כלום. שבוע אחרי המפגש הזה חתך אריק לחו"ל.
אבל המשטרה מפיצה שמועות על עדי מדינה שכבר חתמו כדי להדליק מדורות וגם השם של איטל מוזכר למרות שהוא בינתיים כבר בחו"ל. שבועיים אחר כך נעצר עד המדינה שאותו קשרה לרצח של קורקוס מפעילת דירת ההימורים. חוקרי הימ"ר חיכו לו בדירת מפגש שהוכנה במיוחד. הוא אמנם צעיר בשנות העשרים לחייו אבל כבר מבין עניין. היה ברור לו מה מונח על הכף, אישום על רצח או עסקה במסגרתה יקבל הקלות. המשא ומתן איתו היה ארוך ומתיש, מלא משברים. הפחד ריחף מעל השיחות. "תראו כמה עדי מדינה נרצחו", טען כלפי חוקרי הימ"ר, "כאלה שלא הצלחתם לשמור עליהם, למה שאני אסמוך עליכם?"
בסוף, כעבור שלושה שבועות הוא חותם על הסכם עם הפרקליטות. תמורת 800 אלף שקל והבטחה ל־50 חודשי מאסר בפועל בלבד, הוא פותח על איטל, זגורי ומור. הוא מספר על המעקבים אחרי סבח וקורקוס, על האמל"ח שאותו השיגו באמצעות מור, על השיחות והמפגשים עם זגורי בסין. הוא סיפר איך טס לסין לזגורי אחרי הרצח של קורקוס וקיבל ממנו על הראש למה בא אליו בסמיכות כזו לרצח. הוא מעיד גם על החשש של זגורי ממפעילת דירת ההימורים שתפתח את הפה, חשש שבסוף הצדיק את עצמו. היא אגב, במסגרת ההסכם שנחתם עימה, אמורה לקבל 450 אלף שקל והבטחה שלא תועמד לדין.
"מה עשו, סיממו אותך?"
אריק איטל טס בתחילה לאוקראינה ומשם המשיך לתאילנד. הוא עוכב בשדה התעופה בבנגקוק ונאסר עליו להיכנס למדינה, בלי לתת לו סיבה. כעבור יומיים הוא מועלה על מטוס חזרה לאוקראינה וגם שם הוא מעוכב ונמנעת ממנו הכניסה למדינה. הוא מועלה שוב על מטוס, הפעם לישראל ובטוח שהמשטרה תחכה לו בבן־גוריון. אבל הוא נוחת ואיש אינו מחכה לו בשדה ובטלפון אומר איטל ג'וניור לאחד ממכריו, "הכל חרטא". משדה התעופה הוא נוסע לאילת, בטוח שהמשטרה ירדה ממנו למרות שהיא יושבת לו חזק על הזנב ובכל האמצעים. במשטרה מבינים שהוא חושב שאין להם מושג באיזה טלפון הוא מדבר בגלל שהוא עושה טעויות ומועד בלשונו. בראשית ספטמבר הוא נעצר באילת ומובא לימ"ר בבאר־שבע.
החוקרים מטיחים בו שהם יודעים שהוא זה שלחץ על הדק האקדח בחיסול של סבח ועל כפתור השלט רחוק בחיסול של קורקוס. איטל מכחיש הכל. עד המדינה אומר לו בעימות ביניהם: "אתה ירית בסבח, אתה הנחת את המטען ברכב של קורקוס והפעלת אותו". איטל נסער, מכחיש שוב ושוב ומטיח בו: "אתה שקרן, מה הם עשו לך, סיממו אותך?"
זגורי גורש מסין לארץ בסוף חודש נובמבר. גם הוא נעצר והכחיש את כל הטענות נגדו. כשעומת עם עד המדינה הטיח בו: "למה אתה עושה לי את זה? למה אתה הורס לי את המשפחה? אני אי פעם דיברתי איתך על פשע, ביקשתי ממך לבצע עבירות?" עד המדינה ענה בשקט: "לא". כנראה חשש ממנו, אך בעדות עצמה שסיפק למשטרה הוא מגולל מסכת שלמה שמפלילה את זגורי בשתי הרציחות.
סוף דבר. עובדי "הפיתה" בנתניה סירבו השבוע לדבר על רצח בעל הבית סבח. למעלה מחצי שנה עברה מאז והמקום חזר לעבוד כרגיל ובצהריים הוא מלא סועדים. אביו של איטל עוכב לחקירה ונשאל מי מימן את עורך הדין משה יוחאי שנשכר להגן על בנו. הוא טען כי הוא המממן, אבל במשטרה חושדים כי המממן הוא זגורי. אביו של איטל אישר השבוע שנחקר במשטרה לאחר מעצר בנו והסכים לומר רק "יש לי ילדים טובים, תופרים להם סתם תיקים".
תגובות: הכחשות גורפות
תגובת עו"ד משה יוחאי, סנגורו של אריק איטל: "מרשי אינו קשור לרצח טל קורקוס ואלישע סבח. מאמציה של המשטרה לקשור אותו לתיקי הרצח על פי עדותו של עד מדינה, אשר פיו נמצא בצפון וליבו נמצא בדרום, יסתיימו בלא כלום. אני מציע שהמשטרה תחקור את מעשיו ומעלליו של עד המדינה, הן בעבר והן בהווה, כי אז התמונה שתתגלה בפניה תהיה לא מעודדת בלשון המעטה".
תגובת עורכי הדין דורון נוי ויהלי שפרלינג המייצגים את מיכאל מור: "הנאשם מכחיש קשר לרצח המנוח. המשטרה בחרה ללכת שבי אחר עד מדינה עם דם על הידיים, שהיה שותף מלא לשני מעשי רצח. ברור שלעד היה אינטרס מובהק וברור להציל את עורו באמצעות הפללת הנאשם".
תגובת עו"ד אורי בן נתן, סנגורו של יניב זגורי: "מקריאת כתב האישום עולה שחלקו של עד המדינה דומיננטי ביותר באירועי הרצח המדוברים: כך למשל הוא זה שאסף מידע אודות תנועותיו של אלישע סבח ובדק דרכי מילוט ממקום הימצאו. הוא עוקב אחר אלישע סבח ובהמשך לאחר שהוטמן מטען חבלה ברכבו של אלישע סבח הפעיל עד המדינה את המטען, ורק בשל תקלה טכנית הוא לא הופעל. בהמשך נורה סבח, בשותפותו המלאה של עד המדינה. גם ביחס לקורקוס עד המדינה לוקח חלק פעיל ביותר באירוע הרצח. השאלה הינה כיצד המדינה חותמת על הסכם עד מדינה עם מי שחלקו באירוע כל כך משמעותי. ייתכן ולחצים שהופעלו על עד המדינה הביאוהו להפליל את ניבי זגורי ואחרים במעשים שלא היה להם בהם חלק.
"מרשי איננו ראש ארגון פשיעה ויש לזכור שמי שמוסמך לקבוע זאת הוא בית המשפט בלבד. בעבר בית המשפט המחוזי בבאר־שבע זיכה את מר זגורי מניהול ארגון פשע והקביעה הזו אושרה על ידי בית המשפט העליון".
