בשבת האחרונה עמדו גיא סער ואלירן גל המומים מול הקהל הרב שנאסף מולם ב־big fashion, מרכז הקניות והבילוי בכניסה לעיר הולדתם אשדוד. מדובר בקניון עתיר מותגים שאינו מקורה, ובנוי כמרכז עיר עם רחובות, ספסלים ובריכות מים אקולוגיות. כעת, העירייה נחושה לסגור את שעריו בשבת. שלושה ימים קודם לכן פתח סער אירוע בפייסבוק שבו קרא לתושבי העיר לבוא למרכז הקניות למחאה כנגד הסגירה. גל העריך שיבואו בין 100 ל־150 איש, וחשב שאם יגיעו מאתיים זו תהיה הצלחה כבירה. בחמישי קיבל סער טלפון מקצין מודיעין בתחנת אשדוד שטען כי הצפי של המשטרה הוא לאלף איש. כשסער התקשר לעדכן את גל על התחזית המשטרתית הם עוד צחקו ביניהם, סירבו להאמין.
פתאום, הם אומרים, קיבלנו בום לפנים. 6,000 איש התקהלו סביבם והם, יחד עם שותפיהם למחאה נגד הכפייה הדתית באשדוד, עמדו על משטח עץ מוגבה בין חנות ספרים לבית קפה, הביטו בהמונים ושיפשפו עיניים מול אלפי אשדודים שיצאו מהבית בשבת ב־12 בצהריים להפגנת המחאה. "דבר כזה עוד לא היה בעיר הזו", אומר סער.
זה סיפור מקומי שיש בו נגיעה לחיים של כולנו במקום הזה. עיר של רבע מיליון תושבים, 3,000 דונם שטחים ירוקים, חופי ים יפהפיים ומוסדות תרבות מושקעים, שהולכת ונכנעת לתכתיב של מיעוט. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 10 אחוזים מתושבי אשדוד מגדירים עצמם חרדים. אולם, בחלוקה הפוליטית הפנימית, נציגיהם מהווים יותר מ־50 אחוז מחברי הקואליציה. חוק המרכולים שימש כאן מאיץ להתחרדות שנמצאת בעיצומה בעיר הנמל. היו מי שחשבו שהחילונים והמסורתיים יביטו ממול ויצקצקו, אבל לא ינקפו אצבע וייוותרו אדישים לגורלם. אבל הפעם הציבור החילוני לא שתק. הפגנת ה־6,000 בשבת שעברה במרכז הקניות הייתה הדפיקה על השולחן. "עד כאן!" מודיע סער, המארגן, "גם לנו יש קווים אדומים".
נפגשנו במרכז הקניות בשלישי בערב. זו קבוצה של אנשים צעירים ובעלי משפחות בשנות השלושים והארבעים לחייהם, שהתאחדה לפני כשבועיים לטובת המחאה. מעמד בינוני, עובדים, חלק נשואים והורים לילדים וחלק רווקים הוללים, צברים ילידי העיר לצד עולים ותיקים ממדינות חבר העמים שכבר השתרשו במקום. גל, 32, יליד אשדוד, עצמאי בתחום החזרי המס, אומר שבתור ילד הוא זוכר עיר שתמיד הייתה פתוחה בשבת. "העירייה הייתה סוגרת את רחוב רוגוזין בערבי שבת והרחוב היה הופך למעין מדרחוב עם ברים, בתי קפה ופיצוציות. היו באשדוד חיים בסופי שבוע ואף אחד לא עשה מזה סיפור, למרות שיש כאן הרבה דתיים ושומרי מסורת. זה היה חלק מההווי"
.
בא לשכונה מגזר חדש
בעשור האחרון נפתחו שני מרכזי קניות ענקיים בעיר. הראשון להיפתח היה הסטאר־סנטר בסמוך לאזור התעשייה, אשר פועל מיום הפתיחה גם בשבתות. ה־big fashion נפתח לפני כשלוש שנים וגם הוא פתוח תמיד בשבתות. יש בו 130 בתי עסק ובהם יותר מ־950 עובדים, רובם תושבי העיר. הנהלת המקום, כמו בסטאר־סנטר, לא מתנה בחוזה עם בתי העסק פתיחה בשבת. מי שרוצה יכול לפתוח, מי שלא רוצה, נועל את שעריו. בפועל רוב בתי העסק פתוחים ואלפי קונים ומבלים, לא רק מאשדוד, פוקדים את מרכזי הקניות הללו בשבת.
במקביל גדלה האוכלוסייה החרדית בעיר. רובע ז' חרדי כולו ורבעים ג' ו־ו' מעורבים, עם רוב קטן לחרדים. למרות שהחרדים באשדוד מונים כמה עשרות אלפים בלבד הם הצליחו להכניס תשעה חברים למועצה ולחבור לקואליציה של ראש העיר, יחיאל לסרי. הכוח הפוליטי הזה מתורגם לתקציבים, וגם ללחץ לצמצום המרחב החילוני.
עופר צחר, 40, יליד אשדוד, מהנדס בהיי־טק, נשוי ואב לילדים, אומר שזו כבר לא העיר שהוא מכיר מילדותו. "באמצע השבוע אני עסוק, עובד מסביב לשעון. יש לנו בעיר משכן אמנויות מדהים, מבנה מאוד מרשים, אבל הוא סגור בערבי שישי. אם אני רוצה לראות הצגה בשישי בערב אני צריך לצאת מהעיר. יש לנו פארק עירוני עם אגם מקסים שיש בו סירות פדאלים להשכרה. אבל סירות הפדאלים לא עובדות בשבת. אסור להן. מתי הם מצפים שאני איהנה עם הילדים שלי מהסירות, באמצע השבוע? בקיץ האחרון הוקם פארק מים מדליק בשיתוף העירייה בחוף אורנים. זה חוף שתמיד היה פעיל בשבתות, אף פעם לא ראית שם חרדים בשבת, אבל פארק המים לא פעל בשבתות בקיץ, בגלל הלחץ של החרדים. מכיוון שאני עובד במהלך השבוע, לא זכיתי לבלות שם בפארק עם הילדים שלי".
באוגוסט האחרון חתמה העירייה עם הממשלה על הסכם גג לבניית 40 אלף יחידות דיור. בטיוטת ההסכם הופיע סעיף שלפיו 25 אחוז מהבנייה במסגרת ההסכם תשווק לציבור החרדי. את אורית אלמוזלינו־רייז הסעיף הזה הוציא מהבית.
"עד לפני חצי שנה לא הייתי מעורבת בכלל. זה פשוט לא עניין אותי. אני יוצאת מהבית בבוקר לעבודה וחוזרת אחר הצהריים לילדים, ולמי יש כוח להתעניין בפוליטיקה. אבל הסכם הגג עסק גם בשטח ציבורי פתוח בשכונה שאני גרה בה, רובע ט"ו, והלכתי לקרוא את ההסכם כדי להבין במה מדובר. פתאום אני קוראת שיש שריון של רבע מהבנייה למגזר החרדי. זה הרגע שאמרתי, עד כאן. אני ועוד כמה תושבים הקמנו קבוצה שקראנו לה 'נלחמים על הבית – אשדוד' ועתרנו לבית המשפט. בעקבות הפנייה לבית המשפט הסעיף הזה ירד מההסכם, אבל אנחנו המשכנו בפעילות הסברה כי הבנו שיש לנו אחריות למען הילדים שלנו, למעננו, על האופי של העיר שבה אנחנו גדלנו ושבה הם גדלים עכשיו".
צחר מוסיף כי "הייתה פה הצטברות של מכות, והסכם הגג המקורי היה נותן נוקאאוט לחילוניות באשדוד".
"ושתבין", אומר יגאל פורמן, 30, יליד אוקראינה שגר בעיר מגיל 6, "תמיד חיינו עם החרדים בהרמוניה. אני גר ברובע ה' שגובל בג' החרדי ולא עובר דרכם בשבתות. וזה לא בגלל שיש חוק שאוסר עליי להיכנס אליהם, אלא בגלל שאני מכבד אותם. אבל לא באנו לגור בעיר חרדית. אשדוד היא לא בני־ברק, ולא ניתן שיהפכו אותה לבני־ברק".
אלמוזלינו־רייז: "חשוב לנו מאוד להדגיש שזה לא מאבק אנטי־חרדי. זה גם לא מאבק מגזרי. אין פה רק עולים ממדינות חבר העמים. אנחנו כולנו ישראלים. זו עיר רב־תרבותית שהשכילה תמיד לחיות בשלווה. אני באופן אישי אישה מאמינה. עושה קידוש, אוהבת את השבת. ציירו את המאבק שלנו כמאבק לא של יהודים. קראתי תגובות שזיעזעו אותי. אנחנו יהודים כולנו, חילונים, מסורתיים, אנחנו מייצגים את הרוב במדינה".
לצד תמיכה ועידוד של רבים מתושבי העיר, רפרוף בעמוד הפייסבוק של המחאה האשדודית מוביל אותך לתגובות גזעניות מחליאות במיוחד, המכוונות לתושבי אשדוד שעלו ממדינות חבר העמים ולוקחים חלק במאבק. פורמן מסרב להיפגע. "אלה אנשים נורא קטנים", הוא אומר, "ואני מזמן כבר לא לוקח ללב. אין לי מדינה אחרת, אני ישראלי לגמרי. יש צברים בקבוצה שלנו שנפגעו בשמי מהאמירות יותר ממה שאני נפגעתי".
"היום הכי חזק בשבוע"
על רקע הסערה הפוליטית והציבורית סביב חוק המרכולים נשלח לפני כשלושה שבועות לראש העיר לסרי מכתב מפורום רבני הקהילות החרדיות באשדוד שכותרתו "חילול השבת באשדוד". במכתב נזעקו הרבנים "לכבודה של שבת קודשנו", וציינו "לא נוכל לשתוק עוד נוכח אוזלת היד המכוונת שמגלה העירייה למול כבודה הנרמס של השבת".
לסרי, שהבטיח לפני כשלוש שנים שמרכזי הקניות בעיר יהיו פתוחים בשבתות למרות בקשת החרדים, שלח את פקחיו לחלק התראות לבתי העסק לפני חלוקת קנסות. נתן ליטמנוביץ', מנהל סניף "אניפט" לציוד ומזון לבעלי חיים במרכז הקניות ביג, אומר שהפקחים הגיעו מלווים במאבטחים. "זה הזוי", הוא אומר, "יום שבת הוא היום הכי חזק פה לעסקים, רואים את זה בקופות. בלי העבודה בשבת אין הצדקה להחזיק פה חנות. מגיעים לפה אלפים מחוץ לעיר, מתל־אביב, אפילו מירושלים, יושבים עם המשפחה לאכול משהו, מסתכלים, קונים, עושים מזה בילוי משפחתי. למה זה צריך להפריע למישהו?"
בעקבות חלוקת ההתראות לבעלי העסקים במתחם יזם פורמן שיירת מחאה ביום שישי לפני שבועיים. הוא פתח אירוע בפייסבוק יומיים לפני כן וחשב שיגיעו מקסימום 30 רכבים. "בסוף היינו 150 רכבים, שיירה שלא ראו את הסוף שלה. תלינו בלונים שחורים על הרכבים והדבקנו עליהם שלטים עם כתובות כמו 'חיה ותן לחיות' ונ סענו ברחבי העיר, כולל ברובע החרדי. אחר כך קיבלנו תגובות מחרדים שאמרו שהם מבינים אותנו, שהם עצמם מתנגדים לכפייה הזו".
זו הייתה הסנונית הראשונה. בשבת האחרונה שוב הגיעו הפקחים למרכז ביג ושוב חילקו התראות לבעלי העסקים. הפעם סער נדלק והחליט לארגן את הפגנת המחאה. "לא הכרנו אחד את השני עד שבוע שעבר והתחברנו דרך הפייסבוק", הוא אומר. "פתחנו קבוצה והעלינו בה רעיונות. אחד זרק סלוגנים לשלטים, אחרת דיברה על תקשורת. כל אחד תרם. כתבנו שנבוא לכאן להביע תמיכה בעסקים שבחרו להיות פתוחים ולהעביר מסר לעירייה שנתנגד לסגירה בכפייה. בכלום זמן הרמנו הפנינג מדהים".
גל: "באותו הערב הלכנו גם להפגין בכיכר העירייה. היינו שם 3,000 איש עם שלטים. מאז אנחנו לא יורדים מהכותרות, לא רק של התקשורת המקומית, כל כלי התקשורת בארץ מתעניינים במחאה שלנו. אנשים פתאום מבינים שהכוח לשנות נמצא בידיים שלהם, שהגיע הזמן להפסיק לשבת מאחורי המקלדת. המחאות הכי גדולות התחילו משני אנשים: אחד שאמר, 'בוא נעשה משהו', והשני שענה לו, 'יאללה'".
אלמוזלינו־רייז: "חוק המרכולים היה באמת הקש ששבר את גב הגמל. לא יודעת מה קורה בערים אחרות, אבל אנחנו כאן באשדוד התעוררנו".
את ההפגנה הבאה הם מתכננים למחר, מוצאי שבת, "כדי שגם תושבים דתיים ומסורתיים יוכלו לבוא". החנויות במתחם יהיו פתוחות כרגיל מחר, ליטמנוביץ' מחנות החיות לא רואה שום סיבה להתקפלות "כי היום זה עסקים בשבת, מחר זה הפרדות בין גברים לנשים בתחבורה ציבורית, מחרתיים הפרדה ברחוב ואיפה זה ייגמר?"
הנהלת המתחם מצידה מתכוונת לתמוך בעסקים שיבחרו להמשיך לפעול בשבתות. איתן בר־זאב, מנכ"ל "ביג מרכזי קניות", מבקש להעביר מסר לבעלי העסקים במקום: "במידה שיינתנו דו"חות על ידי פקחים, החברה תישא בהוצאות הללו ותממן את כל המאבקים המשפטיים לטובת הסוחרים המעוניינים להפעיל את עסקיהם בשבת כפי שהיה עד כה במהלך השנים האחרונות, כחלק מהסטטוס־קוו בעיר אשדוד".
למרות החזית החילונית האחידה, בעיריית אשדוד לא מתכוונים לוותר. ״חוק העזר באשדוד בעניין השבת משנת 1976 אוסר פתיחת עסקים בשבת, ומדיניות האכיפה על ידי העירייה התבססה במשך שנים על מצב של סטטוס־קוו", נמסר מהעירייה. "בשנים האחרונות, בעקבות פסיקת בג״ץ ברמר לגבי העיר ת״א, נוצרה אי־בהירות סביב מעמדו החוקי של מושג הסטטוס־קוו, נפגעה יכולת האכיפה של חוק העזר העירוני על ידי העירייה, והסטטוס־קוו הופר ברגל גסה על ידי בעלי עסקים בכל רחבי העיר. בימים אלה, בהמשך לפסיקת בג״ץ הסופית בנושא וחקיקת חוק המרכולים, שבה העירייה למדיניות אכיפה שוויונית בכל רחבי העיר במטרה להשיב את מצב הסטטוס־קוו לקדמותו״.
