התעלמות אולימפית

ג'סיקה הרווארד זכתה בגיל 15 באליפות ארה"ב בהתעמלות אמנותית ונסעה לייצג אותה באליפות העולם. השנה הייתה 1999. יומיים לפני התחרות היה לה אימון גרוע. המאמנת קראה לה לחדר וצרחה עליה באופן ששיתק את הנערה. היא אמרה לה שהיא מביכה את אמריקה, מביכה את משפחתה, ועל הדרך מביכה גם את משפחת המאמנת עצמה. הרווארד חזרה להתאמן קשה עוד יותר, הגיעה לגמר ובסוף האליפות בקושי הייתה מסוגלת ללכת.

כששבה לארה"ב המליצו לה לפגוש את ד"ר לארי נסאר. היא נסעה אליו לבד ובלי חשש, כי למה שתחשוש? הוא הרי מחולל ניסים והרופא הרשמי של איגוד ההתעמלות האמריקאי. לפני הטיפול הראשון, ביקש נסאר מהרווארד ללבוש מכנסיים קצרים בלי תחתונים. זה נראה לה מוזר, אבל כמו באימונים, היא עשתה מה שאמרו לה. כמעט 20 שנה אחרי, הרווארד עדיין זכרה בשבוע שעבר את כל מה שקרה לה, כשסיפרה מול המצלמות ומבלי לחסוך בתיאורים גרפיים: "הוא היה נחמד אליי והבטיח להקל על הכאב. הוא התחיל לעסות את רגליי, עבר במהירות לירכיים, ואז עיסה את דרכו לתוכי".

ביום רביעי ישבה הרווארד, עכשיו אישה בת 34, מול הטלוויזיה וראתה את רוזמרי אקווילינה, שופטת בית משפט זועמת, שולחת את האיש שהתעלל בה לכלא לכל חייו פלוס כמה עשרות שנים ליתר ביטחון. כמו מאות נשים אחרות, שהיו נערות וילדות, אחת מהן רק בת 6, היא הרגישה הקלה כשראתה את סגירת החשבונות הפומבית עם נסאר. כמו מאות נשים אחרות, כמעט כולן ספורטאיות מצטיינות, היא יודעת שנסאר היה אמנם מפלצת, אבל הרבה אנשים דאגו להשאיר אותו מחוץ לכלוב. ראשי אוניברסיטה, קולגות, מאמנים בכירים, ומעל הכל איגוד ההתעמלות האמריקאי, שבמשך 20 שנה נתנו לו לעשות פשעים איומים בשם קדושת המדליות, המוניטין והחסויות הכלכליות. הקורבנות אולי קיבלו את סגירת המעגל שלהן, אבל הריקושטים יתעופפו עוד הרבה זמן, ואיתם יצטרכו לעוף ראשים של עוצמי העין ומשתפי הפעולה, שהתפזרו בכל רחבי אמריקה.

אוניברסיטת מישיגן סטייט

"כשהתלוננתי בפני ראשי האוניברסיטה שאהבתי, הייתה להם חוצפה להגיד לי שאני לא מבינה מה ההבדל בין תקיפה מינית להליך רפואי" (המתעמלת אמנדה ת'ומאסשואו).

נסאר, בוגר אוניברסיטת מישיגן סטייט, המשיך לעבוד בה גם כשכבר היה מועסק בידי איגוד ההתעמלות. מועדון ההתעמלות "גרייט לייקס", הסמוך לאוניברסיטה, היה אחד הטובים באמריקה ונסאר היה החבר הטוב ביותר של המאמן הראשי, ג'ון גאדרט, שהפך בהמשך למאמן הראשי של הנבחרת האולימפית. גאדרט הקשוח היה צורח על הילדות והן היו רצות לנסאר מלא החמלה.

"ג'יין", אישה בסוף שנות ה־30 לחייה, סיפרה בשבוע שעבר לערוץ ESPN שהיא עדיין זוכרת את ההרגשה של רצפת הלינוליאום בחדר האמבטיה בדירתו של נסאר, כמה רחובות מהקמפוס. הוא התקשר לאמה, הסביר שהוא עושה מחקר על גמישות וביקש את עזרת בתה. האמא לא היססה ושלחה את הילדה אליו. ג'יין זוכרת עד היום את עצמה שוכבת על שולחן הטיפולים, כשהחדיר את אצבעותיו החשופות לפי הטבעת שלה, כביכול כדי לטפל בגבה הפגוע. נסאר היה אז בתחילת שנות ה־30 שלו, היא הייתה בת 12. בסוף אותו "מחקר" הוא גם נתן לה "פרס" - עיסוי כשהיא בעירום מלא. היא מעולם לא סיפרה על כך להוריה או למישהו אחר.

"כולם באוניברסיטה ידעו מה לארי עושה", אומרת לי אנדי, סוכנת נדל"ן מניו־יורק שלמדה במישיגן סטייט, ועברה פאזה קצרה של תקווה אולימפית לפני אולימפיאדת סידני 2000. "חברות שלי היו יוצאות מטיפולים אצלו עם פנים אדומות מבכי ובושה. התלוננו כמה פעמים, אמרו לנו שאם אנחנו רוצות להיות אלופות אולימפיות, אנחנו צריכות לסמוך על המקצוענים".

הוא נגע בך?

"הוא ניסה לגשש. לארי פסיכופט, אבל לא טיפש. הוא עשה הכל לאט ובעדינות, היה קל מאוד לבטוח בו. הוא לא גבר מושך, הוא ידע שהוא צריך למצוא דרכים אחרות להרשים נערות צעירות. אז הוא היה האיש שנותן חיבוק. אני חושבת שהוא פחד להסתבך עם אמא שלי שהייתה מורידה לו אשך אם היה נוגע בי. הייתי בסביבה שלו כמה חודשים, אבל כבר הבנתי שאין לי סיכוי להיות מתעמלת אולימפית ופרשתי".

תחקיר עכשווי של העיתון "דטרויט ניוז" העלה כי כבר ב־1997 ידעו 14 אנשי צוות בכירים במישיגן סטייט על תלונות שהגיעו מלפחות שמונה ספורטאיות. הם לא עשו דבר מאז. זה כולל את נשיאת האוניברסיטה, לו אנה סיימון. היא לא נקפה אצבע. "כשביקשנו ממנה להיות כאן איתנו בבית המשפט", אמרה השבוע המתעמלת לינדזי למקה, "היא אמרה שהלו"ז שלה מלא. ובכן, לו אנה סיימון, אני יכולה להבטיח לך שלאף אחת מאיתנו לא היה זמן בלו"ז להתעללויות של לארי נסאר".

• תוצאות ביניים: ביום רביעי בלילה הודיעה סיימון על התפטרותה, והתנצלה בפני הקורבנות. ארגון־העל של ספורט המכללות פתח בחקירה רשמית נגד אוניברסיטת מישיגן סטייט.

חוות קארולי,טקסס

"לא יכול להיות שבני הזוג קארולי לא ידעו מה קורה במתקן שלהם. אין דרך שהם לא ידעו שהוא נכנס למיטה שלי" (ג’יימי דנטששר, זוכת מדליית ארד באולימפיאדת סידני).

אי שם מחוץ להאנטסוויל, טקסס, מרחק 20 דקות נסיעה מכל יישוב, נמצא מתקן אימונים שמוכר יותר בשם "חוות קארולי". מקום מבודד, בקצה העולם, אותו מנהלים בני הזוג בלה ומרתה קארולי. הצמד שגידל את נדיה קומאנץ', מיתוס ההתעמלות האדיר מכולם, ערק מרומניה ב־1981 והפך את התעמלות הנשים האמריקאית לאימפריה החדשה. והכל קרה בחווה מסתורית שהקימו. אף אחד לא ידע מה באמת עושות מתעמלות שנעלמות שם, אבל כולם ידעו שיוצאות משם אלופות אולימפיות.

באביב 2015 הזדעזעה המאמנת שרה ג'נצי לשמוע את אחת המתעמלות שלה, מגי ניקולס, משוחחת עם האלופה האולימפית, אלי רייזמן, ומתארת מה עשה לה נסאר בחוות קארולי, כשנכנס לבקתה שלה והבטיח לטפל בכאבי הגב. ואילו מק'יילה מארוני, שהפרצוף הלא מרוצה שלה הפך אותה לכוכבת קאלט באולימפיאדת ריו, סיפרה כי נסאר התעלל בה בחווה כשהייתה בת 13. כוכבת אולימפית אחרת, גבי דאגלס, סיפרה שהייתה כל כך עצבנית בחווה, שהתקשרה לאמה בבכי וביקשה שתבוא לקחת אותה. לרייזמן הביא נסאר בסתר קינוחים מתוקים שהיו אסורים בתכלית האיסור בחווה, לפני שהתחיל לטפל בה.

בני הזוג קארולי מכחישים כמובן שידעו, שמעו או ראו מה קרה מתחת לאף שלהם, וטוענים כי גילו את מעשיו של נסאר רק כשפוטר מהנבחרת ב־2015.

• תוצאות ביניים: בשבוע שעבר הודיע איגוד ההתעמלות כי הוא מנתק קשרים עם חוות קארולי, ושריף המחוז בו ממוקמת החווה פתח בחקירה.

איגוד ההתעמלות, אינדיאנה

"גם עכשיו, אפילו עכשיו, איגוד ההתעמלות חוזר על אותם תירוצים. אתם לא מבינים כמה זה כואב"? (אליי רייזמן, אלופה אולימפית).

הסיפור שהוביל למיצג הספקטקולרי של השבוע החולף בבית המשפט במישיגן, בכלל לא התחיל עם לארי נסאר, ומהרבה בחינות הוא גדול יותר ממנו. זה סיפור על אחד מארגוני הספורט המצליחים בארה"ב, שחברים בו למעלה מ־120 אלף מתעמלים, שיש לו 2,000 אולמות אימונים, ושהיה, עד לאחרונה, מגנט לספונסרים ויצרן מדליות בסיטונות.

בספטמבר 2015 עזב ד"ר נסאר בשקט את תפקידו כרופא הראשי של הנבחרת, אחרי 20 שנה וארבע אולימפיאדות. הירידה מהבמה של הרופא המפורסם, ללא כל הסבר, הייתה סיבה מספקת להבין שמשהו לא בסדר. כמה חודשים אחרי, חשף תחקיר של העיתון "אינדיסטאר" באינדיאנפוליס, כי איגוד ההתעמלות לא מנסה אפילו להגן על ספורטאים צעירים מפני התעללות מינית. וגם כשהוא מקבל תלונות ויודע בוודאות על פשעים, הוא כמעט לא מדווח לרשויות.

שמו של נסאר כלל לא הוזכר בתחקיר הראשון של העיתון שהתייחס רק למאמנים. העיתון גילה כי איגוד ההתעמלות אסף ב־20 השנים האחרונות תיקי תלונות על לא פחות מ־54 מאמנים, וקבר אותם עמוק־עמוק.

למשל, היה מאמן בשם מארק שיפלביין, שהתעלל בילדה בת עשר מטנסי. כשהועמד סוף־סוף לדין, נדהמו ההורים לגלות כי באיגוד הצטברו עשרות תלונות נגדו במשך שנים, ודבר לא נעשה. הוריה הלכו למשטרה אחרי ששיפלביין החדיר אליה אצבע, וצילם את איבר מינה, לדבריו, “לצורך לימודים, כדי לדעת איפה לא לגעת בה". ב־2003 נשלח שיפלביין ל־36 שנות מאסר. והיה גם המאמן וויליאם מקייב, עליו קיבל האיגוד שורת תלונות ב־1998, כולל אחת מבעלים של חדר כושר שהזהיר כי "צריך לנעול את מקייב בכלוב לפני שיאנוס מישהו". מקייב לא ננעל, הוא המשיך לעבוד עם ילדות עוד שבע שנים, עד שאמא של בת 11 הלכה לאף־בי־איי. ב־2006 הוא נשלח ל־30 שנות מאסר.

אנדי, ששמרה על קשרים בברנז'ת ההתעמלות, סבורה כי כשיתבררו ממדי הטיוח, אנשים ילכו לכלא. "זה שותפות לפשע, אין דרך אחרת להגדיר את זה, הם ידעו ולא נקפו אצבע. להפך, הם יצאו למלחמה במתעמלות".

למשל, אחרי שהמאמנת שרה ג'נצי שמעה את הסיפור של מגי ניקולס בחוות קארולי, היא מיהרה להודיע להוריה ולאנשים באיגוד. אמה של ניקולס קיבלה למחרת שיחת טלפון מסטיב פני, לשעבר נשיא ומנכ"ל האיגוד, שאמר לה: "אני מבין שלמגי יש כמה תלונות, אנחנו צריכים לשמור את זה בשקט, האולימפיאדה מתקרבת".

לאורך כל השנה שקדמה לאולימפיאדת ריו, ניסו המתעמלות הגדולות ביותר של ארה"ב לפוצץ את סיפור לארי נסאר. את מק'יילה מארוני קנה האיגוד ב־1.25 מיליון דולר בתמורה לחתימה על הסכם חשאיות. עכשיו היא תובעת אותם בטענה כי ההסכם נכפה עליה באיומים. ואילו רייזמן סיפרה ל־ESPN: "הם ניסו לשלוט בפגישות שלי עם האף־בי־איי, הדבר היחיד שעניין אותם זה שנהיה בשקט כדי לא לפגוע להם באולימפיאדה". גם ביילס, המתעמלת המפורסמת ביותר באמריקה, שלא לקחה חלק במשפט, הצטרפה לפני שבוע לחברותיה ובהצהרה נרגשת אמרה: "גם אני עברתי התעללות מצד לארי נסאר".

• תוצאות ביניים: שלושה בכירים באיגוד - היו"ר פול פרילה, סגנו ג'יי בינדר והגזברית ביטסי קלי - התפטרו השבוע. המנכ"ל הקודם פני נאלץ להתפטר כבר לפני שנה. המאמן הראשי גדרט הושעה והשבוע הודיע על פרישתו, על רקע דיווח כי איים על המתעמלת לנקה אחרי עדותה בבית משפט. כל הספונסרים המובילים ביטלו את החוזים עם האיגוד. רייזמן ושאר המתעמלות הבכירות דורשות ועדת חקירה עצמאית.

אולם בית המשפט, מישיגן

סימון ביילס, אלי רייזמן, גבי דגלאס, לורן הרננדז ומדיסון קוצ'יאן הרכיבו באולימפיאדת ריו את נבחרת ההתעמלות הטובה בהיסטוריה. הן היו מושלמות, הן הגדירו מחדש את קצה גבול יכולתו של האדם, והן לא הפסיקו לחייך. אמריקה נפלה לרגליהן, בלי לדעת שלפחות שלוש מהן שילמו מחיר בלתי נסבל כדי להיות שם.

בביתה בקנטקי ראתה אותן רייצ'ל דנהולנדר. חודשים ספורים קודם, אחרי שקראה את התחקיר של "אינדיסטאר", יצרה רייצ'ל קשר עם העיתון וסיפרה כי נסאר התעלל בה בשנת 2000, כשהייתה בת 15. היא הייתה הראשונה שהתלוננה נגדו פומבית. ברשתות החברתיות אמרו לה את מה שבדרך כלל אומרים לנשים שמתלוננות נגד גברים מפורסמים, חברים נטשו אותה, אלפים חתמו על עצומות שהגנו על נסאר, גורמים באיגוד ההתעמלות דאגו להשמיץ אותה. השבוע היא הייתה האחרונה מבין 156 נשים שישבו מול נסאר בבית המשפט וסגרו איתו חשבון ארוך. השופטת אמרה לרייצ'ל שהיא האדם האמיץ ביותר שהיא ראתה אי פעם באולם בית משפט. ¿