היית נורא מצחיק, הם לא זוקפים זאת לזכותך מספיק.
הם זוכרים דברים אחרים, ולא פחות חשובים.
זה רק במקרה יוצא בחרוזים.
הם זוכרים שלדי ברזל אילמים
והר קללה שעל פסגותיו עמדת ושפטת אותך.
הם זוכרים את שיחות היום שהתקיימו בעורקיך על ע' המתקשטת,
ואת הזעקה החנוקה המתעקשת
לבקע את האפלה, ולכעוס על האור שגווע כך מבלי לבקש רשות.
הדם זוכר דברים אחרים.
זוכר את הדיגידן דיגידן על הסוס הלבן, ואת האוטו האדום
שנסע מהר במחוז חלום שאת צבעיו רק אתה משכת.
הדם זוכר גבינה כחולה ודג מלוח וחסה ספוגת שמן זית,
עם פלפל אנגלי שחור ומלח גס,
ובדיחות שגם היו גסות, לפעמים.
זוכר אותך כאילו ישן, מעמיד פנים בשביל החיוך,
נוחר בקול גדול.