הפוליטיקה מנצחת את ההיגיון הכלכלי

אחת ההמלצות היחידות של ועדת טרכטנברג שיושמה במלואה מתייחסת ליבוא אישי: פטור ממס וממכס. כזכור, הוועדה הוקמה לאחר ההפגנות של קיץ 2011.

בלהט הסיסמה "להיטיב עם העם" החליטו הממשלות לאפשר לכל תושב של המדינה לייבא "אישית" לארץ מוצרים בפטור מלא ממכס, מס קנייה ומע"מ עד 75 דולר. היום הפטור ממכס וממס קנייה לא רלוונטי, כי כמעט לא מוטלים מכסים על יבוא. בהצעת חוק ההסדרים, הנדון כעת בכנסת, נכללות הקלות נוספות ליבוא האישי, בלי להעלות את תקרת הפטור.

מידע חלקי מצביע על גידול מהיר בהיקף הכספי של היבוא האישי, ל־2.5 עד 3 מיליארד דולר בשנה. אתרים זרים מדווחים על מסה של לקוחות ישראליים. חלקם, כמו אמזון האמריקאית, נשמע להוראות החקיקה הישראלית וגובה מראש מע"מ ודמי טיפול ממוצר שמחירו גבוה מ־75 דולר. אחרים, ובמיוחד אתרים סיניים, לא מוכנים להיות גובי מסים עבור ממשלת ישראל. אם רשות המסים בארץ רוצה לגבות מע"מ ממוצר מיובא שמחירו מעל 75 דולר, שתואיל לפתוח את המשלוח עם הגעתו לארץ, להעריך את שוויו ולשגר לנמען דרישת תשלום. אתרים סיניים רבים מתאימים את מחיריהם ללקוחות ישראליים: 72 דולר גג.

הפטור ממע"מ משמעותו הכלכלית מתן סובסידיה ליבוא בכ־50 שקל לחבילה. אין לסבסוד זה הנמקה כלכלית או חברתית משכנעת. ישראל ממילא פתוחה ליבוא מקביל, יותר מרוב מדינות OECD. הטיעון היחידי בעד פטור ממע"מ ליבוא אישי הוא, לכן, מינהלי: הקושי לגבות מס ממשלוחים שערכם הנקוב נמוך. לאזרחים במדינות האיחוד האירופי מותר לייבא מוצרים בפטור ממע"מ עד 27 דולר למשלוח. בבריטניה התקרה יותר נמוכה, 20 דולר. בקנדה התקרה היא 16 דולר. באוסטרליה ההיתר ליבוא אישי פטור ממס יבוטל בקיץ הקרוב.

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, ממליץ לאמץ את התקרה האירופית: פטור עד 26 דולר. "זה לא פופולרי", הוא אומר, "אבל חיוני להצלת פרנסתם של רבבות רבות של ישראלים המועסקים בענפי מסחר ושירותים". הצדק וההיגיון הכלכלי עם לין, אבל הפוליטיקה נגדו, וסביר שהיא תנצח.