הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו, זה שמגן עלינו מפני העולם החיצון. והוא משתנה כל הזמן. פריחות, נגעים, בליטות וכתמים מופיעים על העור לאורך כל החיים. חלקם משמעותיים רפואית, אולם רבים מהם חסרי כל חשיבות ויחלפו מאליהם ללא כל טיפול.
בסיועה של ד"ר אלה אגוזי־ריינמן, רופאת עור ומין, אנו מציגים 10 פריחות ותופעות עור "בטוחות" אחרות, שאינן מצריכות כל טיפול ולרוב גם חולפות מעצמן, וכן שלוש פריחות מסוכנות שדורשות להתפנות בדחיפות לחדר מיון.
1. אריתמה טוקסיקום נאונטורום
פריחה זו מעוררת לא אחת דאגה רבה אצל הורים ולעיתים אפילו אצל צוותים רפואיים שאינם יודעים לזהות אותה. אבל מדובר בתופעה שכיחה, שמופיעה לרוב ביומיים־שלושה הראשונים לחיים. מדובר בפריחה שמורכבת מכמה נגעים, כולל כתמים אדומים ושלפוחיות זעירות קטנות מוקפות בהילה אדומה, שמפושטת באזורים רבים של הגוף. היא נמשכת בין כמה שעות לשבוע וניתנת לזיהוי בקלות גם מרחוק. אולם אריתמה טוקסיקום נאונטורום, על אף שמה, איננה רעילה (איננה "טוקסית"). לא ברור מדוע הפריחה מתרחשת, אך ככל הנראה היא מערבת מנגנוני אלרגיה בגוף. הפריחה לא מסוכנת, חולפת מאליה, לא דורשת כל טיפול ולא מגבירה כל סיכון להתפתחות אלרגיות בעתיד.
2. מולוסקום קונטגיוזום
הפריחה הזו יכולה להבהיל מאוד, אבל גם היא אינה מסוכנת, חולפת מאליה ולמעשה אין לה ממש טיפול. מולוסקום היא מחלת עור שנגרמת על ידי הנגיף פוקס. ההדבקה מתרחשת לרוב באמצעות מגע של עור בעור או דרך מגע עם בגדים נגועים, מגבות, מצעים, צעצועים או אמבטיה המזוהמת בנגיף. הפריחה מתבטאת בנגעי יבלות מבריקות בצבע העור. לעיתים מופיעים נגעים בודדים על פני הגוף, ולעיתים ישנן עשרות ואפילו מאות יבלות כאלה על פני כל העור. אין תרופה יעילה שמרפאת את הנגעים. דרך הטיפול היחידה היא באמצעות הסרתם על ידי רופא עור בחנקן נוזלי, או בהסרה כירורגית באמצעות מכשיר חד דמוי כפית בשם קורט. עם זאת, במרבית המקרים אין כל צורך בטיפול כיוון שהיבלות נעלמות מאליהן בתוך כמה שבועות. לעיתים הנגעים נותרים על הגוף במשך כמה חודשים עד שנה. מאחר שמדובר במחלה מידבקת ביותר, יש להקפיד על מגבת נפרדת לאדם הנגוע, להימנע ממגע עם עור נגוע ולהימנע מפיצוץ היבלות – פעולה הגורמת להדבקת העור בנגעים נוספים.
3. כתם מונגולי (מלאנוזיס עורי)
את הנגע הכחול שמופיע אצל תינוקות רבים, לרוב באזורי הגב התחתון והעכוז, תיאר לראשונה בסוף המאה ה־19 רופא גרמני שעבד ביפן. התיאוריה הייתה אז שהכתם אופייני רק לגזע המונגולי, אך היום ידוע שכתם מונגולי – Mongolian Spot – אופייני לכל הגזעים והעדות. מאחר שהמונח מונגולואיד מתקשר לתסמונת דאון, הוחלף שם הכתם בשנים האחרונות למלאנוזיס עורי (Dermal Melanosis).
הסיבה להיווצרות הכתם טמונה בתאים יוצרי הפיגמנט מלאנין, המלאנוציטים. מקורם של אלה באזור שקרוי הרכס הנוירלי, שממנו מתפתחות מערכות רבות בגופו של העובר, כולל מערכת העצבים. אותם מלאנוציטים נודדים מהרכס הנוירלי עד לעור, אלא שאם התרחשה הפרעה בנדידתם, הם מגיעים לאזור המעבר שבין שכבת האפידרמיס של העור לשכבה הפנימית יותר – דרמיס – ושם הם נעצרים.
"היתקעותם" של המלאנוציטים בשכבה הפנימית גורמת להחזר צבע כחול, וזהו גון הכתם. התופעה חולפת ברוב המקרים במהלך השנים הראשונות לחיים, אך גם אם חלק ממנה נותר – מדובר בכתם קוסמטי בלבד, שלא דורש כל טיפול. במקרים שבהם הכתם מופיע ברגליים, בכתפיים או בזרועות הוא נוטה להישאר כל החיים, אך גם הוא לא מסוכן ולא דורש טיפול.
4. מקולות ויראליות
פריחות אלה מופיעות במחלות ויראליות רבות, הן אצל תינוקות והן אצל מבוגרים. קל להבדיל בינן לבין פריחות אחרות כיוון שהן אינן מורמות מעל העור, הן תחומות בגבולות מוגדרים היטב, וקוטרן לרוב מתחת ל־1 ס"מ. כאשר לוחצים עליהן קלות הן מתבהרות, ולאחר מכן חוזרות לצבען הרגיל – אדום־ורוד. במרבית המקרים המקולות נוטות לחלוף מאליהן עם הריפוי, והן אינן דורשות כל טיפול.
5. סימני מתיחה
לאחר היריון או השמנה (סטרייה)
מדובר בתופעה שכיחה כתוצאה מהיריון או השמנה: צלקות אורכיות המצויות בשכבה הפנימית של העור, הדרמיס, שמעליהן יש שקיעה (אטרופיה) של השכבה העליונה של העור (האפידרמיס). הן נגרמות בשל לחץ מכני מוגבר ומתיחה באזורי גוף שונים כמו שדיים ובטן, שיוצרים שברים בקולגן ובאלסטין בדרמיס. התופעה לא מסוכנת ואין צורך בטיפול.
6. פס לבן בציפורן
סבתא אמרה לכם שחסר בגופכם סידן ולכן הציפורניים הלבינו? היא טעתה. האמת היא שפסים לבנים בציפורן לא נגרמים ממחסור כלשהו, אלא במרבית המקרים מטראומה מינורית. מדובר באזור בציפורן שהתרומם מעל מיטת הציפורן, כלומר בסיס הציפורן, ולכן הוא נראה בהיר יותר משאר החלקים. פס לבן כזה אינו דורש כל טיפו
ל. עם התארכות הציפורן הפס יעלה כלפי מעלה וייעלם,חדשהובריאה תצמח.
7. פיגמנטד פורפוריק דרמטוזיס
יש להם שם ארוך, אך מדובר בכתמים קטנים, שטוחים, בקוטר של פחות מ־10 מ"מ, בצבע אדום או חום, המתמזגים לשטחים נרחבים. התופעה מופיעה בעיקר במבוגרים, לרוב בשוקיים הקדמיות ולעיתים באחוריות. כתמים אלה נגרמים בשל יציאת תאי דם אדומים מתוך הנימים. אין טיפול לתופעה זו, ובמרבית המקרים היא חולפת מאליה.
8. קוטיס מרמורטה (עור שיש)
במצב זה מופיעים על פני עור הגוף קווים שטוחים המתמזגים לרשת נרחבת בצבע ורוד־כחול. בקרב תינוקות זו לרוב תופעה לא מסוכנת, שמופיעה בחשיפה לטמפרטורה קרה בגלל הרחבה וכיווץ של כלי דם קטנים בעור שקורית בו־זמנית, ככל הנראה בגלל מערכת עצבים ומערכת כלי דם שאינן מספיק מפותחות. הכיווץ גורם לגוון חיוור של העור וההרחבה גורמת לצבע הוורוד, מה שמקנה את המראה הרשתי. התופעה א־סימפטומטית וחולפת בחימום.
מנגד, בילדים ובמבוגרים התופעה עלולה להופיע כחלק מביטוי של מחלות שונות הכוללות זיהום חמור, היפותירואידיזם מולד, לופוס סיסטמי, דיסאוטונומיה משפחתית ותסמונת דאון. התופעה עלולה להופיע גם כתסמין בצוללנים. לפיכך, בכל מקרה של הופעת עור שיש, יש לפנות לבדיקת רופא, אף שברוב המקרים מדובר בתופעה חולפת ולא מסוכנת.
9. פיטיריאזיס רוזאה
למרות השם "פיטיריאזיס", אין לתופעה קשר לפטרייה. מדובר בפריחה המורכבת מנגעים אדומים עם קשקש לבן בהיקפם, שאינם גורמים לתסמינים כלשהם. התופעה מופיעה בעיקר בצעירים באזור הגו בעונות המעבר. הסיבה לא ברורה. פיטיריאזיס רוזאה לרוב חולפת ספונטנית ואינה מצריכה כל טיפול.
1 0. נשירת שיער תקינה
כאשר תאי שיער חדשים צומחים מהזקיק שמצוי בשכבה הפנימית של העור, הם דוחפים את תאי השיער הישנים דרך השכבה החיצונית של העור בקצב של 15 ס"מ לשנה. על פני קרקפת אדם ממוצע ישנם 100 עד 150 אלף שערות, מהן נושרות כ־100 ביום באופן תקין. מדובר בתופעה תקינה הקשורה למחזור החיים של השערה. לכן, אם לא הופיעו על ראשכם מפרצים או קרחות, גם אם מצאתם שערות בכיור, באמבטיה או על הכרית, ככל הנראה מדובר בתופעה תקינה לגמרי.
התופעות המסוכנות
עד כאן הבשורות הטובות. אבל יש גם מצבים שצריכים להדאיג, ואלה הם:
1. פטכיות
מדובר בדימומים תת־עוריים הנראים על העור כנקודות אדומות שאינן מתבהרות במגע קל. ניתן להבדיל בין "פטכיה" לפריחה אחרת באמצעות הצמדת כוס זכוכית אל העור. אם הנקודות נעלמות בזמן הלחיצה וחוזרות לעצמן כשמרימים את הכוס – מדובר בפריחה "טובה", המקולות מסעיף 4, שלרוב אינן מסוכנות. אך אם הנקודות נותרות בעיניהן בזמן הלחיצה של הכוס, מדובר בפטכיות הדורשות בדיקה רפואית דחופה.
ישנן סיבות רבות לפטכיות והמסוכנת בהן היא מנינגוקוקסמיה, זיהום בחיידק המנינגוקוק הגורם לעליית חום ולהופעת אותן נקודות אדומות על העור. מדובר בחיידק קטלני ויש לפנות לחדר המיון בדחיפות.
2. אורטיקריה
מדובר בתגובה אלרגית עורית שגורמת להפעלת נוגדנים בגוף הגורמים לשחרור של מתווכי דלקת, להצטברות נוזל דלקתי, להרחבה של כלי דם ולגירוי של העור הגורם לגרד עז, לאדמומיות ולנפיחות. מצב זה יכול להיגרם עקב עקיצת חרק, מגע עם צמח, תכשיר קוסמטי או מזונות מסוימים. תגובה אלרגית זו יכולה להתבטא באופנים שונים, כשהמראה ה"קלאסי" הוא של נגעים אדומים שמורמים מעט מעל פני העור.
התגובה האלרגית יכולה להחמיר לכדי נפיחות בגפיים, בשפתיים או בלשון. בכל מצב של פריחה ההולכת ומתפשטת ("דוהרת") או שמלווה בנפיחות בגפיים, בשפתיים או בלשון, או בקוצר נשימה, הקאות, בחילות או ערפול במצב ההכרה, יש לפנות בדחיפות לחדר מיון.
3.
3. פצעים מפרישים או מדממים
הופעה של תפרחת המלווה באודם ובחום מקומי, בכאב או בהפרשה או דימום עלולה להעיד על זיהום. מצב זה עלול להיות מסכן חיים ולגרום במקרים נדירים מאוד גם להלם ספטי – תגובה חריגה הגורמת לנפילת לחץ דם ולסכנת חיים. בכל מקרה של פצע מפריש, מדמם, פצע המלווה בחום של האזור או פצע המלווה בחום גבוה יש צורך להגיע לבדיקת רופא שישקול תחילת טיפול אנטיביוטי. •
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים והכתב הרפואי של ynet
