אחרי החתונה נסענו לספרד. חודש בדרכים עם רכב שכור חרשנו את המדינה היפהפיה הזו מעיירה לעיירה. היינו צעירים והתקציב היה מוגבל מאוד כך שאת הלינה עשינו בהוסטלים ומלונות מיעוטי כוכבים. בחיפושים אחרי מקום לישון מדי ערב נתקלנו מדי פעם בפארדורים ונמלאנו קנאה במי שיכול להרשות לעצמו לישון בהם. מדובר בפרויקט של ממשלת ספרד שהפכה טירות, מבצרים ומצודות מימי הביניים למלונות פאר.
בכל פעם שנתקלנו בפארדור הסקרנות גברה עלינו והיינו נכנסים לבדוק, שותים במבטים את המגדלים, החצרות הפנימיות, קשתות האבן־הערביות, והשימור והעיצוב שניסו שלא להאפיל על הקסם הטבעי של המקום. מחיר הלינה היה בדרך כלל הרבה מעבר לתקציב שלנו, אבל הבטחנו לעצמנו שלפחות לילה אחד נישן בפראדור, ובאחת הערים לאורך הדרך גם קיימנו. עד היום כשאנחנו נזכרים בטיול ההוא מיד עולה הזיכרון מהלילה שעשינו שם במצודה הערבית בקרמונה והתחושה של חיבור להיסטוריה של מאות שנים ולינה במקום שהוא עוצר נשימה.
הזיכרון ההוא מהלילה בקרמונה היכה בי שהגעתי למלון החדש ביפו, מלון סטאי של האחים נקש שנפתח במבנה היסטורי מן המאה ה־13. מיד כשעברתי בשער הכניסה הגדול שנבנה לפני כמה מאות שנים הרגשתי שמדובר כאן במשהו שונה.. הכל כאן שידר היסטוריה, קלאסה ויוקרה. מתברר שלא רק בספרד יכולים, עכשיו יש גם לישראל פראדור משלה.
המלון שוכן באתר ה"קישלה", בית הכלא שנבנה בתקופת האימפריה הטורקית על יסודות מצודה צלבנית וכחלק ממערך החומות שהקיפו את יפו. המלון כולו חדור בהיסטוריה העשירה של הבניין. הקשת הרחבה של פתח הכניסה נושאת חותם של עבדול חמיד השני, הסולטאן ה־34 של האימפריה הטורקית שעלה לשלטון לפני כ־140 שנה. במרכז מסעדת המלון ניצבות שלוש קשתות עתיקות, והסאונה שממוקמת מתחת לפני האדמה, גם היא צמודה לקשת אבנים בת מאות שנים.
אבל עוד לפני שהתרשמתי מההיסטוריה, הדבר הראשון שגרם לי להתבלבל ולרגע לחשוב שאני בפארדור, היה הצוות. כמעט אף אחד לא דיבר עברית. שמענו צרפתית, ספרדית, אנגלית או ערבית. גם השירות לא הרגיש מקומי. היחס, הגישה, הרצון לספק כל גחמה - חו"ל.
השימור של הקישלה
כל המבנים ההיסטוריים שנתגלו עברו שיקום כולל, פנימי וחיצוני. ה"קישלה" המקורי - כולל תקרות עץ ועבודות ברזל - נשתמר, בעוד שדלתות וחלונות עשויי עץ נוצרו מחדש תוך שחזור המקור. חצרות הכלא לשעבר שוחזרו בקפדנות וכעת משמשים חצר קדמית ואחורית של בית המלון.
החזון העיצובי של המלון שהובל על ידי משרד המעצבים הלונדוני ARA הוא "הישן פוגש את החדש", כשאלמנטים מזרחיים וים־תיכוניים מסורתיים מתמזגים עם סגנון עכשווי. רוב הקירות החיצוניים של חדרי האירוח עשויים מהאבנים המקוריות של הבניין. ריהוט מעץ אלון ולוחות עור בקבלה מוסיפים נגיעות מודרניות, ומנורות דקורטיביות יוצרות תאורה מסבירת פנים. העכשווי מתאזן עם העתיק דרך אריחי קיר ססגוניים מעל למיטות ושטיחים מעוטרים לפרטי פרטים.
התערובת הייחודית של היסטורי ומודרני באה לביטוי גם במרחבים הציבוריים המהודרים, כמו תקרות קמורות ודלתות מעוטרות בקליגרפיה עות'מאנית באזור הקבלה.
הכניסה לחדר סחטה מאיתנו "וואו" קטן כשהים הגדול והכחול חודר מהחלון והופך לחלק מהתפאורה. גם קו הרקיע של תל־אביב משתלב יפה כחלק מהנוף ואפשר לשבת שעות במרפסת הקטנה, להירגע מול הים או להסיט את המבט טיפה מזרחה ולשקוע בנוף של תל־אביב.
אחת החוויות היותר מפנקות נמצאת דווקא מתחת לפני האדמה, בספא המפואר. במתחם יש חדרי טיפולים, חדר כושר מעודכן, סאונה וחמאם טורקי.
נחוש למצות כל רגע במלון עליתי אחרי המסאז' אל הקומה הרביעית משם יוצאים אל בריכת האינפיניטי המהממת שכאילו זורמת אל תוך הנוף של תל־אביב. כל כך רציתי להיכנס אבל מה לעשות שבחוץ 18 מעלות? ויתרתי והסתפקתי בקריאת ספר מול הנוף.
מיקום המלון על כיכר השעון בכניסה ליפו, ובסמוך לשוק הפשפשים הוא כל מה שרק אפשר לבקש. כשהערב ירד יצאנו אל השוק שבלילות הופך למתחם שוקק של בילויים. מוזיקה מכל עבר והסמטאות כולן מתמלאות במבלים. לא חסר איפה לשבת ולאכול טוב. איפה שתשבו - תיהנו.
אחד השיאים בכל חוויית אירוח הוא ארוחת הבוקר, והמלונות בישראל אוהבים להתגאות בה. המבחר העצום מבלבל לפעמים וגורם לך לאכול יותר מדי. זה לא המצב במלון סטאי. כאן גם ארוחת הבוקר משדרת יוקרה. יש בופה אבל הוא "עדין" ונעים לעין ובהחלט לא העיקר. האורחים מקבלים תפריט ויכולים להזמין מבין כמה אפשרויות. אני אכלתי בוקר בנדיקט - סלמון וביצה עלומה על בריוש שגרמו לי להתחיל את היום עם חיוך גדול.
שלא תטעו, סטאי הוא לא מלון בוטיק קטן. 120 חדרים יש במלון הזה ונראה שכאן יכולה להיות גם נקודת התורפה. למשל, המעלית השקופה שנועדה לאפשר לראות את החצרות הפנימיות והים, היתה כל כך מלוכלכך שהעדפנו להסתכל לצד השני. במקומות מסוימים, בעיקר בחיבור בין החצר הפנימית למלון, מילאה את הגגון לשלשת יונים. ממלון ברמה שכזו וברמת מחירים כזו אתה מצפה ללא פחות משלמות.
מדובר בכשלים קטנים ונקודתיים שלא מעיבים על החוויה הכללית והיופי שמסביב. אבל כדאי להם, בסטאי, לקחת לתשומת ליבם - אנחנו רוצים את הפראדור שלנו מושלם.
מחירים ללילה: אמצע שבוע בחדר דלקס (כולל ארוחת בוקר): 1,586 שקל (בתאריך 14.3)
סוף שבוע בחדר דלקס (כולל ארוחת בוקר): 2,408 שקל (בתאריך 13.4)
