שיר ביום: פוליטיקה

הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה לְשַׁכְנֵעַ הוֹפֵךְ עָלוּב עִם הַשָּׁנִים

מָתַיְשֶׁהוּ נִמְאַס לְהַקְשִׁיב כָּל כָּךְ הַרְבֵּה,

לְכַבּוֹת

לְכַבּוֹת אֶת כֻּלָּם

לְכַבּוֹת אֶת כֻּלָּם עַכְשָׁו

וּבִכְלָל, בֶּנְאָדָם הוּא בֶּנְאָדָם רַק כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם

גַּם אִם הוּא לֹא מַצְלִיחַ לְהִזְדַּקֵּף עַד הַסּוֹף

וְתָמִיד תִּשָּׁמֵר בּוֹ אֵיזוֹ כְּפִיפוּת

כְּמוֹ הָאִישׁ שֶׁהוֹלֵךְ נֶגֶד רוּחַ,

בְּכָל מִקְרֶה, שִׁעוּר קוֹמָה זֶה לֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁמּוֹדְדִים בְּסֶנְטִימֶטְרִים.

הַיְּשִׁיבָה שֶׁלָּהֶם תִּהְיֶה אֵינְסוֹפִית וּתְמִידִית

וּכְמוֹ שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים גּוּף בִּמְנוּחָה יִשָּׁאֵר בִּמְנוּחָה לָנֶצַח

רֶגֶל יָמִין עַל רֶגֶל שְׂמֹאל לִפְעָמִים לַצַּד הַשֵּׁנִי,

בְּמִקְרִים אֲחֵרִים הֵם עוֹמְדִים אוֹ נִשְׁעָנִים קָדִימָה אֶל הַפּוֹדְיוּם

הַפֶּה נוֹטֶה אֶל הַמִּיקְרוֹפוֹן, הַמַּבָּט אֶל הַמַּצְלֵמָה

אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׁאֹל אֶת עַצְמֵנוּ אֵיפֹה הַיָּדַיִם

אַחַר כָּךְ מַתְחִילָה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַצְּרִיבָה בַּסַּרְעֶפֶת

תְּחוּשַׁת הַמַּחֲנָק אַף פַּעַם לֹא מַגִּיעָה בְּבַת אַחַת,

וְאָז הָעִרְפּוּל

וְהָרֹאשׁ אַחֲרוֹן, הַחֲבָטָה בָּרִצְפָּה