ים של אהבה – זה מה שקיבלו בסוף השבוע שר החוץ לשעבר דוד לוי ומרים פרץ בעקבות ההודעה כי זכו בפרס ישראל.
ילדיו, נכדיו וניניו של לוי התאספו בחצר ביתו בבית־שאן, והוא קיבל אותם כשפניו קורנות מאושר. גם שכנים וחברים הגיעו לברך, וביניהם חברי קיבוץ בית אלפא השכן, שעוד זוכרים לו חסד נעורים: שם החל דוד לוי את דרכו כפועל בניין, כשהיה שותף לבנייתו של בית העם בקיבוץ.
"החיים לא פינקו אותי בקציר של ברכות גדולות כל כך. אני מאוד מודה לכולם, לציבור הגדול שמתקשר לברך. לא ישנתי כל הלילה. פרצתי דרך לרבים, לכוחות צעירים מלאי פוטנציאל, שתורמים תרומה חשובה מאוד לביצורה של המדינה ולחיזוקה של החברה", אמר לוי הנרגש.
הילדים, הנכדים והנינים הגיעו אליו ביום שישי בצהריים, בירכו וחיבקו, אבל למרות המעמד המרגש לא שכחו לדרוש את שקית הממתקים שסבא־רבא דוד תמיד נותן להם. ח"כ ז'קי לוי, סגן שר הבינוי, הוא בנו וממשיך דרכו של דוד לוי בפרויקטים לאומיים ובראשם שיקום השכונות. הוא בעצמו סבא, ואחד מנכדיו, אמרי ששון (9 וחצי), סיפר בגאווה ביום שישי: "גילו לי היום שסבא זכה בפרס. מאוד שמחתי, ומיד סיפרתי על זה לכל החברים שלי".
שיראל ברוכי, נכדתו של דוד לוי, הגיעה עם ילדיה מקיבוץ טירת־צבי לברך את סבא. "זה יום של התרוממות נפש", אמרה. "קיבלנו המון ברכות ותגובות חמות ומעודדות. אין אדם ראוי מסבא דוד לפרס".
ואכן, לוי הוא אחד שהרוויח הכל ביושר. "שנים רבות האמנתי. נלחמתי על דברים, אבל שילמתי מחיר כבד", הוא אומר. "יש בעיה בחברה הישראלית, אבל הוכח שאדם צריך להאמין בעצמו וצריך להאמין בתרומתו כדי לשנות את מצבו. אם אנשים שיש להם פוטנציאל מגיעים כבר למקום שבו מתקבלות הכרעות, רק שיזכרו מהיכן הם באו ומה חובתם. אצלי, הימים הראשונים במדינה היו קשים מאוד. הייתה מצוקה איומה. שירותים מינימליים, ומעל הכל אבטלה. אתה פתאום מרגיש מיותר. האבטלה פגעה בכבוד האדם. כל הדברים הללו עיצבו את מה שאני ואת הרצון להילחם לשינוי המצב. הבית שלי זה בית שבו גדלו ילדים שידעו מצוקות ותקופה קשה, אבל ינקו מפה ערכים, רגישות וגאווה. אני חושב שאורלי וז'קי עושים עבודה נהדרת למען הציבור. יש עוד הרבה עבודה לפנינו".
גם מרים פרץ עברה סוף שבוע מיוחד, גדוש במברכים, וגם בסופו היא נשארה אותה אישה צנועה עם רגליים על הקרקע. הטלפון שלה לא הפסיק לצלצל. התקשרו אליה אנשים מימין ומשמאל, כולם מפרגנים. והיא? רק עונה במבוכה תשובות כמו "אני ממש לא יודעת מה אני אמורה לעשות. זה לא הפרס שלי, זה הפרס של עם ישראל".
וכשאחד המברכים אומר לה שהיא צריכה להיות נשיאת המדינה, פרץ מגיבה: "אני יודעת לשטוף רצפות ממש טוב ומוכנה בשמחה ללכת לשטוף את הרצפה בבית הנשיא".
ראש הממשלה בנימין נתניהו הרים אליה טלפון בצאת השבת. גם הרמטכ"ל גדי איזנקוט צלצל, וכמוהו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. אבל פרץ הכי אוהבת את שיחות הטלפון מהישראלים שהיא כלל לא מכירה. כך, למשל, קבוצה של 60 ישראלים השוהים כעת ברומא והחליטו להתקשר אליה בצאת השבת ולברך אותה.
"מדובר בהרבה מאוד אנשים שמעולם לא פגשו אותי ואני מקדישה את הפרס לטוב הזה, לאהבה הזאת. אני אומרת לעצמי 'איזה יופי, הנה אני חשה אחדות לא סביב מלחמה, לא סביב מוות, לא סביב קורבן אלא סביב רוח'. יש לי נגיעה בלבבות, והלבבות האלה משיבים כזאת אהבה ואחווה ותחושה של ביחד סביב שמחה. זה מרגש".
*
מרים היקרה,
אנא ממך, ראי בפרס החשוב המוענק לך ביטוי נאמן לרחשי הלב של ציבור גדול, שכאב את דאבתך וליווה אותך בתפילה שיעמדו לך הכוחות לעלות מתהום האובדן הנורא אל החיים המפיקים.
עשית זאת בכוחות עילאיים והתייצבת לפעולה חברתית ברוכה, עזרה לזולת, ופעילות חינוכית ענפה. היית לנו, ועודך, מקור השראה ומגדלור.
כולנו גאים במה שעשית ועודך עושה למען אלה הזקוקים לדוגמה וללב מבין.
אכן את מקיימת הלכה למעשה את הכתוב "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק", וכדברי הנביא המנחם: "מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך, נאום ה'".
גאה אני לחבק ולברך אותך ביום חגך,
דוד לוי.
*
דוד היקר,
ישבתי בשבת וחשבתי עד כמה רב המשותף בינינו.
שנינו נולדנו רחוק מכאן, בבתים פשוטים, בתים שההורים שלנו חלמו בהם על ירושלים, על ארץ ישראל. שנינו הגענו לכאן בדרך לא קלה, אתה לבית־שאן ואני למעברה בבאר־שבע.
שנינו, כל אחד בדרכו, בחרנו לקחת אחריות על הגורל שלנו. בחרנו להתמודד עם המציאות הלא פשוטה והחלטנו שלמרות הכל אנחנו ממשיכים להיות שותפים בבניית הארץ הזאת. אתה בפלטפורמה של הפוליטיקה, של העשייה הציבורית, בעשייה מבורכת למען עם ישראל, אני בחינוך, במפגש אישי עם נוער, עם חיילי צה"ל, עם כל ישראלי שמוכן לדבר.
במוצאי יום העצמאות תהיה לי זכות גדולה לעמוד ליד אדם, שהקדיש את חייו לבניין הארץ הזאת. ליד איש שלא התעלם מהמציאות, ליד אדם שלא שכח מאיפה הוא בא ובחר משם להמשיך להשפיע.
