"שינויים חסרי תכלית בתוכנית הלימודים, עומס פיזי ונפשי בלתי אפשרי ובחינת בגרות שמכשילה את התלמידים" – כך טוענים מורים ללשון נגד השינויים שחלו בלימוד מקצוע העברית בתיכונים בעקבות רפורמת "למידה משמעותית" שהגה שר החינוך לשעבר שי פירון.
כמאה מורים ותיקים ללשון שיגרו השבוע מככתב למשרד החינוך ולעומד בראשו השר נפתלי בנט. במכתב הם מלינים כי רפורמת "למידה משמעותית" שהונהגה על ידי פירון מטילה על התלמידים עומס רב ללא צורך ומקשה על המורים. "מקצוע העברית בבית הספר התיכון הוא מקצוע חבוט. הוא עובר שינויים בלתי מוסברים וחסרי תכלית בכל הקשור לידיעת השפה ולאהבתה", כתבו במכתב.
קראו עוד: נופלים במיקוד | שירן בן-חמו
לדבריהם מאז החלת הרפורמה לפני שלוש שנים, נדרשים תלמידי כיתות י' להגיש "תלקיט" הכולל שתי משימות כתיבה בנות 500־700 מילים, משימות שונות בהבנת הנקרא, מבחנים, רפלקציה על המבחנים ותיקוני מבחנים. בנוסף נדרשים המורים להכין את התלמידים למבחן פיז"ה הבינלאומי. לטענת המורים, את כל המשימות האלה עליהם לבצע בשלוש שעות לימוד שבועיות בלבד שאמורות לשמש להכנה לבחינת הבגרות. "אנו נמצאים במצב בלתי הגיוני", כותבים המורים, "הדרישות המוגזמות גורמות לנו לקריסה פיזית ונפשית, וחלק מאיתנו אף שוקל לעזוב את מקצוע ההוראה".
עוד קבלו המורים כי בכל שנה מופיעה "הפתעה" בלתי נעימה אחרת בבחינת הבגרות והתחושה היא שמבקשים לארוב לתלמידים בשאלות שלא ניתן להתכונן לקראתן. "האם הפתעה במבחני הבגרות בודקת את ידיעת השפה? תלמיד בן 16 מגיע נרגש מאוד למבחן הבגרות – האם אנחנו מנסים להכשיל אותו?", כתבו.
ממשרד החינוך נמסר: "נושאי מבדקי פיז"ה מהווים חלק מתוכנית הלימודים בעברית ב־15 שנים האחרונות, ומכאן שאין כל דרישה להכנה מיוחדת. אשר לסוגיית רפורמת הלמידה המשמעותית, יובהר שעקרונותיה עולים בקנה אחד עם הוראת השפה ובשום מקרה לא נדרשה מהמורים עבודה נוספת מעבר לזאת שנדרשה טרום הרפורמה".
