הפרידה מטל כוכבא השאירה את אחווה סיטבון עם דילמה קשה, שאופיינית לקשרים בשנת 2018: מה עושים עם קבוצת הווטסאפ המשפחתית, המשותפת לאמו של טל, לאחיותיו ולאחווה עצמה. בינתיים, חודש אחרי הפרידה, סיטבון החליטה שלא לעשות. היא לא שולחת הודעות, וגם במשפחתו של האקס שומרים על דממת אלחוט.
"הקבוצה עדיין קיימת, אבל לא פעילה", היא מדווחת. "אחד הדברים הכי קשים בפרידה מטל זה הניתוק מאמא שלו. אמא שלו נתנה לי חיבוק של אמא. לא היה לי אף פעם כזה קשר עם הורה של בן זוג. היא החזיקה אותי בזמנים הקשים. בזכותה שרדנו. היא עזרה לי לא לוותר, ונלחמתי. ברגע שמזהים משהו נכון וטוב, וטל הוא כזה, נלחמים. הבחורה שתיפול עליו כשהוא יהיה בשל ומוכן תהיה מאושרת. הוא נסיך ומשפחתי, ועל הנייר הוא כל מה שרציתי".
אז מה השתבש?
"לאורך כל הדרך ראו בינינו פערים בבשלות. אחרי שנה ביחד, אני כבר רואה חתונה באופק, חתונה אמיתית, רואה את עצמי עוברת לגור איתו, אפילו יולדת ילדים. בכל זאת אני בת 33 והוא בן 35. הרגשתי שהוא הדבר הנכון. אבל לו היו תוכניות אחרות וזה הרגיש שהוא מעכב אותי. אי־אפשר היה לגשר על זה".
אחווה וטל נפגשו בצילומי פרק הבכורה של ריאליטי ההיכרויות האקסטרימי של קשת, "חתונה ממבט ראשון". הוא לבש חליפת תכלת שהולמת את עיניו הנאות, היא הגיעה בשמלת כלה. מול בני משפחותיהם ואחוזים נאים מעם ישראל כולו, השניים התחייבו זה לזו. מאז הם הספיקו לנהל זוגיות צמודה ופוטוגנית מול המצלמות, להיפרד ולחדש את הקשר לקראת עליית התוכנית לאוויר. לפני חודש התחוללה הפרידה הסופית. ועכשיו, אחריה שניגבה את הדמעות - ולדבריה היו לא מעט כאלה - סיטבון מדברת בפעם הראשונה על הפרדת הכוחות והסיבות שהובילו אליה.
היא נולדה באשדוד לפני 33 שנה לאמי, אחות במקצועה, וליעקב, שהיה רב חובל בחברת צים - מה שזימן לה ילדות לא פשוטה. היא, אחותה, אחיה ואמה נהגו להצטרף מפעם לפעם להפלגות של האב, שארכו חודשים ארוכים. לפני שבע שנים עזבה את בית ההורים באשדוד ועברה לתל־אביב, לצורך התמחות בראיית חשבון. "ישר פיתחתי מאגר חברתי רציני, ראיתי כי טוב ונשארתי. לא מזמן התחלתי לעבוד כחשבת במקום חדש. החלום שלי זה לשלב גם וגם".
מה זה הגם השני?
"מצלמה, טלוויזיה, הנחיה. ויחד עם זאת חשוב לי לא לוותר על המקצוע. זה מה שהשאיר אותי מאוזנת בשנה האחרונה, העובדה שאני לוקחת לעבודה אוטובוס כמו אדם רגיל. כשהתחילו להסתכל עליי באוטובוס, זה נהיה קצת מוזר".
לפני בואו של הטל, חוותה שנים ארוכות של רווקות, שלהן קדמו עשר שנים של מערכות יחסים ארוכות, מגיל 17 עד 27. "היו לי קשרים רציניים, שנמשכו חמש שנים, שנתיים, שנה. ואז תל־אביב שינתה את כל החוקים. פתאום נתקלתי בקושי לייצר זוגיות. הייתי ארבע שנים רווקה לפני שהלכתי לתוכנית. משם הגיע הרצון הראשוני שלי ללכת. כבר הייתי מיואשת. אלוהים ישמור באיזה דייטים הזויים הייתי. לא יכולתי יותר".
באמת חשבת שככה אפשר למצוא אהבה?
"הצד הריאלי שבי, שמאמין במדע, אמר שאולי זה ייתן לי מערכת יחסים באופן שלא חשבתי עליו. בכל זאת יושבים ארבעה מומחים וחוקרים לך את האישיות, עושים כל מיני מבחנים כמו מבחני ריח".
למה בחרת בריאליטי כל כך קיצוני, שמתחתנים בו?
"ביררתי משפטית שזה לא כובל אותי. זה בעצם לא חתונה רבנית ולא אזרחית. זה טקס עם אדם שבא ומעביר טקס, ויש אורחים ויש שמלת כלה, אבל אין קידושים בחופה. מצד שני זה בכל זאת מחייב, כי את באה ומצהירה משהו קבל עם ועדה. גם אם זה לא בא עם תיק ברבנות".
התגובות שקיבלה על ההחלטה להשתתף בתוכנית היו מורכבות. "לא כולם אהבו את זה. אבא שלי לא אדם של מצלמות ובלי קשר הוא אמר לי: 'למה את צריכה את זה? יש בך הכל'. אמרתי שאני מרגישה שזה אולי יביא לי משהו. הוא אמר שהוא תומך, אבל מחוץ לפריים. גם האחים שלי לא רצו להיחשף, ורק אמא הייתה לצידי. היא הבינה שלפעמים הולכים אחרי הבחירות של הילדים גם כשאתה לא מסכים איתן, כי זה הילדים שלך".
ואיך היו התגובות ביום שאחרי השידור?
"אחרי השידור לא יכולתי להתקרב לטלפון יומיים. אנשים מהצבא, מהגן, שלא דיברתי איתם שנים. נורא פחדתי לפני הצילומים. אפילו באתי לעורך ואמרתי אם יש מצב להוריד זוג, אז שיוריד אותי. הוא אמר לי שאין סיכוי. חייתי קצת בסרט".
זה סימן שכן פחדת.
"החשיפה הפחידה אותי. לראות את הקרביים שלך, הסודות הכי כמוסים שלך, את הטוב והרע, וכולם רואים".
אז באת רק בשביל למצוא אהבה? לא כדי להתפרסם?
"לא באתי ממקום של להתפרסם בהתחלה, אבל עם האוכל בא התיאבון. התחיל פרסום ופתאום אנשים מזמינים אותך, מפנקים אותך. וגיליתי שהמצלמה טובה לי. טבעית לי. אני יושבת עם ארבע מצלמות וזה לא מזיז לי, וזה לא יכולת שיש לכל בן אדם. גיליתי שזה ממש טבעי לי אז זרמתי".
כשהתוכנית תפסה תאוצה, היה די ברור שאחווה וטל הם הזוג שמושך הכי הרבה תשומת לב. בהתאמה, החלו להופיע במדורי הרכילות שלל ידיעות על פרידות וקאמבקים שלהם.
אז מה הגרסה הנכונה?
"אחרי שסיימנו את הצילומים, באמת היינו יחד שבועיים־שלושה. אבל אחרי החוויה העמוסה הזו לא הסתדרנו, לא יכולנו לראות אחד את השני. היינו מוצפים. רבנו על כל דבר. טל נשם, רבנו. אני הזזתי את הטלפון, רבנו. אז החלטנו להפריד כוחות והיינו חודשיים בנפרד. לפני שהתוכנית עלתה, בסביבות אוקטובר, התחלנו להתקרב כי עוד שנייה התוכנית עולה וכדאי שנהיה בטוב. אז נפגשנו שוב והקשר התחדש בצורה יותר נעימה. מצאנו עצמנו בזוגיות רגילה, כזו עם עליות וירידות. לפעמים אפילו שכחנו שנוצרנו בתוכנית ריאליטי. ממש שכחנו. כי החיבור היה שיא האמיתי".
בצילומים היה חיבור אמיתי?
"כן. ראו מהקליק הראשוני כמה אמיתי זה היה. לאורך התוכנית לא תמיד היה בא לנו לראות אחד את השני במשך 42 יום, אבל זה חוקי הפורמט, וגם כשלא בא לנו לראות אחד את השני היינו יחד. בכל מצב אחר לא היינו מוצאים את עצמנו בזוגיות, כי אנחנו נורא שונים. אבל דווקא ה־42 יום האלה קשרו בינינו בצורה בלתי ניתנת להפרדה. גרנו ביחד, בהתחלה בחיפה, והיה קשה עם הנסיעות. לא ראיתי את החברות והמשפחה וביליתי המון בנסיעות. היום, כשאנחנו כבר לא ביחד, אני שואלת את עצמי אם לא הייתי ממוקדת מדי במטרה שהיא הצלחת הקשר, ולא ראיתי את הדרך. אם הייתי מסתכלת עליו כמה פעמים בדרך ולא מתרכזת בזה שזה יצליח, הייתי מבינה את הבעיות ואז היה אפשר להפריד כוחות לפני ולמזער נזקים, כי אחותי, זה שובר את הלב להתאהב במישהו כשהדברים נגמרים ככה. לא עצרתי שנייה להסתכל על הבן זוג שלי. הייתי מכוונת מטרה והחלקתי דברים שבחיים לא הייתי מחליקה".
מה למשל?
"בחיים לא הייתי יוצאת עם מישהו מחיפה. לא הייתי נותנת לזה הזדמנות. אפילו רמת־גן רחוק לי".
זה משהו טכני.
"אוקיי, אז הכי לא הייתי יוצאת עם מישהו בגובה שלי. תמיד רציתי גבוהים, אני יודעת שזה נורא שטחי. וכשראיתי את טל פתאום זה לא היה פרמטר".
זה משהו חיצוני.
"טל הא ההפך ממני. אדיש. הכל אצלו לאט־לאט. אני קמה ישר עם 250 קמ"ש. אני מאוד אמוציונלית והוא שכלתני. אני מרגישה יותר מהר. גם היום, כשאנחנו כבר לא ביחד, מאוד כואב לי שזה לא הצליח ויש בי אכזבה כי מאוד רציתי את זה. טל בחור מדהים. המשפחה שלו זה מפעל הפיס".
הקשר מאז שהתוכנית עלתה לאוויר היה רציף?
"כן, עם עליות ומורדות. קשר רגיל. משפחות, חברים, בילויים. הוא ישן אצלי פעמיים בשבוע ואני ישנתי אצלנו בסופי שבוע. אחרי שנה כן ראיתי מקום של ללכת לכיוון מגורים משותפים ועתיד משותף ודיברתי איתו על זה. וגם הוא לאחרונה התחיל להראות רצון, אבל בסופו של דבר זה היה יותר מדי בשבילו. לאורך כל הדרך היו סימנים שאנחנו רוצים דברים שונים מהקשר".
אז למה ביזבזת זמן בקשר כזה?
"כי האמנתי בטל וקיוויתי ונלחמתי. נלחמתי כמו פנתרה. אף פעם לא נלחמתי ככה על קשר. עשיתי הכל כדי שזה יצליח ואני יוצאת שלמה ומחוזקת ומבינה שעשיתי הכל. הייתי שם ב־500 אחוז".
ממה שראו בתוכנית, את היית הבוסית בקשר. זה נכון?
"זה סתם כי אני יותר דברנית. בבית טל היה מראה לי מי הבוס. הוא אמר לי: 'אני נותן לך להרגיש שאת הבוסית כשעושים מה שאני רוצה'. אני יותר ורבלית ממנו, מה לעשות".
מתוקף היותה יותר ורבלית, היא גם הייתה הראשונה שאמרה "אני אוהבת אותך" - וחיכתה חודש שלם למשפט חזרה. "זה לא הפריע לי. לטל יש קצב משלו, ואני מעדיפה גבר שלא אומר שהוא אוהב אותי כדי לרצות אותי. עד שזה לא אמיתי הוא לא אומר".
לא הפריע לך שרצית אותו יותר ממה שהוא רצה?
"היה לי קשה לעכל את זה בהתחלה. כאילו, איך אתה לא עף עליי? אבל לכל אחד יש את הדרך שלו להתלהב".
הפרידה, שלוותה בשלל דיווחים בכלי התקשורת, לא הייתה קלה. "לא נתנו לנו לנשום. אני עוברת פרידה מאדם שאני מאוד אוהבת, ראיתי את החיים שלי איתו וזה נגמר. וזה לא קל. עבר עליי חודש סוער ומלא בכי. זה לנסוע להורים בשישי בערב וטל לא איתי. ואין לי כתף בסוף היום".
אתם בקשר עכשיו?
"לא. ביקשתי שהנתק יהיה מוחלט. כל אינטרקציה מאוד מכאיבה לי כי עדיין יש לי רגשות לבן אדם ואני חושבת שההתנתקות הכי טובה היא מוחלטת".
ואם תיפגשו באירוע או משהו?
"תתכווץ לי הבטן. הייתי בטוחה שזה האיש שלי וזה לא".
את עדיין מקווה שתחזרו?
"ימים יגידו. אי־אפשר להגיד כן או לא נחרץ. אבל כרגע אני לא רואה את זה קורה. אנחנו שני אנשים שמאוד אוהבים אחד את השני, אבל הפרידה תעשה לנו טוב וכל אחד ימצא את עצמו עם מישהו שיותר מתאים לו בבשלות לזוגיות".
את כבר חושבת על הקשר הבא?
"כרגע אני באיזי שלי, אבל אני מחכה לאהבה חדשה. הגבר הבא שיבוא, שיידע שזה לחתונה. אין לי כוח ללופ הזה, להכיר משפחות ונקשרים ודברים נגמרים. זה מעייף ומצמיח עוד שכבת הגנה על הלב. עכשיו כבר צריך פטיש כדי לנפץ את שכבת ההגנה".
את יודעת שבמדורי הרכילות כתבו שיש לך חבר חדש.
"זה אדם שנפגשתי איתו פעמיים לקפה. זה לא חבר ולא רומן. האדם הבא שייכנס למשבצת החבר שלי יגיע ממני ולא ממדורי הרכילות".
tahelb@yediot.co.il
